סוגי הסרטן השכיחים ביותר בילדות הם לוקמיה, גידולים במערכת העצבים המרכזית ולימפומה. דרכי הטיפול כוללים כימותרפיה, הקרנות והשתלת מח עצם, כאשר שיעורי ההישרדות המדווחים עולים על 80 אחוזים חמש שנים לאחר האבחון הראשוני. השפעת הלוואי הנפוצה ביותר של כימותרפיה הינה דיכוי מח עצם המוביל לֵלויקופֵּניָה עשרה ימים לאחר תחילת הטיפול, טרומבוציטופניה 14-10 ימים לאחר מכן, ובתדירות נמוכה יותר אנמיה. רוב ההשפעות האלו נעלמות בתום הטיפול. עד 90 אחוז מהילדים המטופלים בסרטן נתקלים בסיבוכים של בריאות הפה בטווח הקצר הבינוני והארוך, הקשורים למחלה עצמה או לטיפול בה, החל ממוקוזיטיס וזיהומים קרניופציאליים והתפתחויות חריגות. סיבוכים בבריאות הפה אינם תמיד זוכים לתשומת לב מספקת, ועלולים לגרום במקרים מסוימים לספטיסמיה ומצבים מסכני חיים אחרים. גורמים המשפיעים על חומרת הבעיות בבריאות הפה הקשורות לסרטן כוללות את גילו ומצבו החיסוני של המטופל, סוג הטיפול והמינון ונוהלי היגיינת הפה. בעיות בריאות הפה המדווחות השכיחות ביותר בעקבות כימותרפיה הם מוקוזיטיס, זיהומים פטרייתיים וקנדידיזיס, דימום מהחניכיים, נגעי הרפס, כיבים של אפטות, וקסרוסטומיה. המצב האחרון, קשור בעיקר לטיפולי קרינה, ועלול להוביל לעששת דוהרת המתפתחת בהיעדר אפקט המינרליזציה של הרוק אשר מגן מחדש על השן. טיפולי קרינה עלולים לגרום להיפו-וָסקוּלָרִיזָציָה, אוסטאורדיונקרוזיס, מוקוזיטיס, טריזמוס, עששת, והפרעות התפתחותיות של השיניים והלסתות (היפודונטיה, מיקרודונטיה ושורשים בצורת חריגה). טיפול אונקולוגי עשוי גם לשנות את התנהגות התזונה של החולים ולעתים קרובות גורם להם לעבור לדיאטה רכה יותר, קריוגנית יותר, עתירת סוכר, במיוחד בתקופות של פגיעה בחסינות הנגרמת על ידי הטיפול. זה עשוי להוביל להתפתחות נגעי עששת חדשים הקשורים להיגיינת פה לקויה ועלולים להפוך במהירות לנגעים עמוקים, כואבים, ואולי לגרום לזיהומים בחלל הפה. זיהומים עלולים לגרום לחולי סרטן לפנות לטיפולי חירום דנטליים תוך כדי הטיפול האונקולוגי, תקופה שבה טיפול כזה, גם אם הכרחי, לעתים קרובות קשה לביצוע עקב תופעות לוואי אפשריות של הטיפול האונקולוגי (ספירת טסיות נמוכה וחסינות נפגעת), והפחתת שיתוף הפעולה של המטופל בעקבות בריאות כללית תשושה ו/או רמות חרדה גבוהות הנובעות ממגע חוזר ונשנה עם הסביבה הרפואית או בית החולים. ניתן להניח כי אמצעי מניעה מתאימים יעזרו להפחית את נטל מחלות הפה עבור החולים העוברים טיפול אונקולוגי. ידע משופר של הקשר בין סרטן והטיפול בו ובין בריאות הפה היא צעד הכרחי לקראת שיפור בריאות הפה והבריאות הכללית של ילדים חולי סרטן.
מטרה
מחקר זה נערך על מנת לחקור את הקשר הבריאותי הזה בקרב קבוצה של חולי סרטן צעירים בהשוואה לחולים שאינם סובלים מסרטן במסגרת רפואית רב-מרכזית.
במחקר השתתפו שתי קבוצות ילדים, 50 מטופלים בסרטן ו-51 נטולי סרטן, בשני מרכזים שונים, אשר חתמו על טפסי הסכמה מדעת. החוקרים אספו נתונים על בדיקות השיניים, תפקודי הפה והרקמות הרכות והשתמשו בשאלון הכולל את המאפיינים דמוגרפיים של המטופלים, ההיסטוריה הרפואית, היגיינת הפה והתזונה והשינויים הנובעים מהטיפול האונקולוגי.
לא התגלו הבדלים דמוגרפיים או סוציו-אקונומיים בין שתי הקבוצות. הרגלי התזונה לא היו שונים באופן משמעותי. צחצוח שיניים יומי היה תכוף יותר בקרב הילדים ללא סרטן (96.1 אחוזים) לעומת הילדים החולים (76 אחוזים). היגיינת הפה הייתה גרועה (34 אחוזים) או גרועה מאוד (24 אחוזים) בחולי הסרטן וממוצעת עבור משתתפים ללא סרטן (68.6 אחוזים). לחולי הסרטן היו יותר מוקדי עששת, אך ללא הבדלים משמעותיים בין הקבוצות. החניכיים היו בריאות ב-96.1 אחוזים מהחולים ללא הסרטן וב-76 אחוזים מחולי הסרטן. בחולי בסרטן התגלו נגעים של הרקמות הרכות בתוך הפה בצורת כיבי אפטה (52.9 אחוזים), קנדידה (23.5 אחוזים) והרפס (17.6 אחוזים). קסרוסטומיה היה שונה באופן משמעותי בין חולי הסרטן (32 אחוזים) למשתתפים ללא סרטן (3.9 אחוזים). כימותרפיה לבדה נמצאה כמנבא בלתי תלוי לבריאות פה לקויה.
מסקנות
מחברי המאמר טוענים, כי לחולי סרטן הייתה בריאות פה לקויה בהשוואה לילדים שאינם חולים בסרטן, אך לא קיים מספיק ידע לגבי הקשר בין בריאות הפה לבין הבריאות הכללית. תוכניות לחינוך, סקירות וטיפול במרכזי סרטן עשויים לסייע בהפחתת הסיכון לסיבוכים.
Kerbage C, Macari AT, Kerbage A, Chedid N. Comparison of oral health characteristics in pediatric cancer and cancer free patients: A multicenter study. Pediatric Dent J 2023; 33(2), 139-146.