מחברי המאמר מציינים, כי אלימות כלפי אנשי מקצוע בתחומי הבריאות הינה תופעה נפוצה, ומקום העבודה בתחום הבריאות נמצא במקום השני בשיעור האירועים האלימים אחרי מתקני אכיפת החוק. יתר על כן, עובדי שירותי הבריאות חווים את שיעורי האלימות הגבוהים ביותר המופעלים על ידי אנשים עם קשר עסקי לגיטימי עם אתר העבודה. יתרה מכך נראה כי האלימות הפיזית והמילולית במסגרות הבריאות הולכת וגוברת.
למרות שישנם מעל ל-700,000 רופאי שיניים ברחבי העולם ויותר מ-200,000 בארצות הברית, קיים תיעוד מועט על אלימות במקום העבודה במסגרת המרפאות לטיפולי שיניים. בעבר פורסמו רק מחקרים שעסקו בתוקפנות כלפי רופאי שיניים, ואף אחד מהם לא מארצות הברית. שכיחות התוקפנות המילולית והפיזית במחקרים אלה נעה בין 80-29 אחוזים, בתלות במסגרת הזמן בהם עסק המחקר. מחקר שכלל יותר מ-500 רופאי שיניים כלליים בניו זילנד, מצא כי 29 אחוזים חוו "אירוע אלים או פוגעני בעבודה". מחקר זה לא הבחין בין מעשים שבוצעו על ידי מתרפאים לבין כאלה שבוצעו על ידי אנשים אחרים, כגון עמיתים, מה שהפך את הפרשנות וההמלצות למאתגרות. באופן דומה, במחקר שנערך בקרב 175 אנשי מקצוע בתחום רפואת השיניים בבית חולים אוניברסיטאי בניגריה (כולל הן רופאי שיניים [58 אחוזים] והן אנשי מקצוע אחרים בתחום רפואת השיניים), דווח כי 31.9 אחוזים מהמשתתפים חוו אלימות מילולית או פיזית במקום העבודה במהלך 12 החודשים האחרונים, ושכיחות "אלימות פיזית בדמות בריונות ומכות" הייתה 18.2 אחוזים. לא ידוע עד כמה שיעורי התוקפנות של מתרפאים כלפי רופאי שיניים בארצות הברית דומים לאלה שחווים רופאי שיניים במדינות אחרות. עם זאת, לאור הדמיון של מרפאות השיניים ברחבי העולם, נראה כי רופאי שיניים בארצות הברית חווים אלימות ניכרת במקום העבודה. באופן כללי, רפואת השיניים משופעת במצבים העלולים לעורר רגשות שליליים חזקים (למשל, פחד, כאב, חוסר אמון וכעס). בשל המורכבות הפוטנציאלית של הבעיות, חווים מתרפאים רבים במרפאות השיניים רמות גבוהות של חרדה ופגיעות, מצב אשר עשוי להגביר את התגובות השליליות או התוקפנות. מחברי המאמר מציינים, כי הצעד הראשון במחזור המחקר של התערבויות למניעה הינו קביעת שכיחות הבעיות.
מטרה
המחקר הנוכחי נערך על מנת לספק הערכה ראשונית של שיעורי התוקפנות של מתרפאים בארצות הברית באמצעות מדגם של מרפאות שיניים ממטרופולין עירוני גדול.
שכיחות התוקפנות בשנה שעברה הייתה 22.2, 55.0 ו-44.4 אחוזים לתוקפנות פיזית, מילולית ופגיעה במוניטין בהתאמה. השכיחות לפי הקריירה הייתה 45.5, 74.0 ו-68.7 אחוזים לתוקפנות גופנית, מילולית ופגיעה במוניטין בהתאמה. השיעורים לא נמצאו שונים לפי מין, גזע, מוצא אתני, התמחות, גיל, מספר שנות העבודה, או מספר המתרפאים הממוצע שטופלו ביום.
מסקנות מחברי המאמר הן, כי המשתתפים דיווחו על רמות של תוקפנות פיזית, מילולית ופגיעה במוניטין בשיעורים דומים לאלה של אנשי מקצוע אחרים בתחום הבריאות בארצות הברית ומחוצה לה. לדעתם, קיים צורך במחקר נוסף עם דגימות מייצגות גדולות יותר של רופאי שיניים בארצות הברית, על מנת לאשר את אומדני השכיחות הללו. מחקר עתידי צריך לחקור גם גורמי ניבוי ותוצאות של אגרסיביות המתרפאים, כמו גם הקמת אסטרטגיות לשם מניעה והתערבות. ההשלכות המעשיות של המחקר הן כי השיעורים המשמעותיים של תוקפנות המתרפאים מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו במסגרות מרפאות השיניים. המחברים דנים בהשלכות על מקצוע רפואת השיניים, כולל צעדים יזומים שניתן לנקוט על מנת להפחית את תוקפנות המתרפאים במרפאות השיניים.
Rhoades KA, Heyman RE, Eddy JM, et al. Patient aggression toward dentists. J Am Dent Assoc 2020; 151(10): 764-769