מחברי המאמר מציינים, כי תפקודי הפה הכוללים את יכולת הלעיסה וכוח הסגר הם חלק בלתי נפרד מהבריאות הכללית והרווחה החברתית בקרב מבוגרים. ביצועי לעיסה גרועים וכוח סגר נמוך קשורים לצריכה נמוכה של תזונה ומצב תזונתי גרוע בקרב בני האדם מבוגרים וצריכה תזונתית לא מספקת ותת תזונה עלולים להוביל להידרדרות בתפקוד הגופני והקוגניטיבי וגם להגברת הסכנה למוות מוקדם.
במחקרים קודמים דווח על קשר בין תפקוד לקוי של הפה לבין אירועים בריאותיים שליליים. למצב השיניים, כולל מספר השיניים בפה וכמות הסתימות בשיניים, יש השפעה משמעותית על תפקוד הפה. כל שן נתמכת ומיוצבת על ידי רקמת החניכיים, כולל הליגמנט הפריודונטלי המחבר את שורש השן לעצם האלבאולרית. במצבים של מחלת חניכיים, קיים אובדן של התאחיזה של השן והיא מתפקדת באופן לקוי.
לטענת המחברים, אובדן התאחיזה של החניכיים סביב שן מסוימת אינה לוקחת בחשבון שינויים המתקיימים בפני השטח של שורש (RSA) השן. עם זאת ה-RSA של השן
משפיע על התרומה של אובדן התאחיזה של החניכיים. לדבריהם, לאובדן התאחיזה עבור שיניים עם פני שטח שורש קטן תהיה השפעה קטנה יותר על תפקוד הפה, בהשוואה לזה של שיניים עם RSA גדול. לכן, הפרמטרים הקונבנציונליים של החניכיים, כגון אובדן התאחיזה הקליני הממוצעCAL) ) ועומק הכיסיםPPD) ), אינם יכולים לשמש להערכה ראויה של ההשפעה של מצב החניכיים על תפקוד הפה.
נתונים מסקר מחלות הפה ובריאות הפה ביפן ((SDDs מצביעים על כך, כי מבוגרים יפנים שומרים כיום על מספר גדול יותר של שיניים מאשר בשנים קודמות, ולפיכך מספר השיניים שעלולות להיות מושפעות על ידי מחלת החניכיים בקרב מבוגרים יפנים גדל. נתוני הסקר משנת 2016 מראים, כי השכיחות של מחלות החניכיים בקבוצת הגיל הזאת הולכת ועולה. לפיכך, לדעת המחברים ישנה חשיבות רבה למחקרים הבודקים את הקשר בין בריאות החניכיים לבין תפקוד הפה באוכלוסיה המבוגרת.
מטרה
המחקר הנוכחי נערך על מנת לקבוע, באם מצב החניכיים קשור לביצועי הלעיסה ולכוח הסגר בקרב קשישים תושבי הקהילה, לאחר התאמה לגורמים חשובים נוספים, כגון גיל, מין ומצב השיניים.
החוקרים מציעים לחשב את שטח הפנים הדלקתי בחניכייםPISA) ), על מנת לכמת את כמות רקמת החניכיים הדלקתיות. לדבריהם, מדד חדש זה של מחלת החניכיים נמצא יותר ויותר בשימוש לאחרונה במחקרים אפידמיולוגים. מדד ה-PISA מבוסס על הרעיון של כימות פני השטח של שורש השן, המושפע מאובדן התאחיזה. בהתבסס על תיאוריה זו, הם כימתו במחקר הנוכחי את פני שטח שורש המחוברים לליגמנט הפריודונטלי והעצם המכתשית והשתמשו בניתוחיהם בערך זה כסמן כמותי של התמיכה ברקמות החניכיים.
לשם עבודה זו, שימשו נתוני אוכלוסייה שנלקחו ממחקר שכלל מבוגרים הגרים בקהילה. החוקרים ערכו בדיקה של החניכיים בכל הפה וחישבו את פני השטח של שורשי השיניים עם ליגמנט החניכיים (RSA-PL), אשר מכמת את ה-RSA הקשור לליגמנט ולעצם המכתשית. ביצועי הלעיסה הוערכו באמצעות מדידה ספקטרופוטומטרית של צבע (ערך a*) של גומי לעיסה משנה צבע. כוח הסגר המקסימלי הדו-צדדי (MOF) נמדד באמצעות דף רגיש ללחץ ותוכנה ייעודית. הם ביצעו מודלים של רגרסיה ליניארית לבירור הקשרים בין המשתנים: RSA-PL המהווה סמן כמותי של רקמות התמיכה של החניכיים, עם ערך ביצועי הלעיסה (a*) והסגר ((MOF. הניתוחים כללו נתונים של 250 מבוגרים [60.8 אחוזים נשים; גיל ממוצע (סטיית תקן) 82.5 (5.0) שנים].
למשתתפי המחקר היה RSA-PL ממוצע של 26.3 סמ"ר, ערך * a של 25.0 וערך MOF של 555.1 .N לאחר התאמות לגורמים מערפלים פוטנציאלים, כולל מצב השיניים, הגיל, המין, סדירות הביקורים במרפאות השיניים, מצב העישון, רמת הפעילות הגופנית, תסמיני דיכאון, היסטוריה של שבץ או סוכרת, ואינדקס מסת הגוף, RSA-PL
נמצא כקשור לערך a* ול-MOF.
מסקנות
לדעת המחברים, מחקר זה הראה, שבקרב קשישים המתגוררים בקהילה קיום כמויות גדולות יותר של גורמים התומכים בשיניים שנותרו, הצביעו על ערכים גבוהים יותר של פני השטח של שורשי השיניים עם ליגמנט החניכיים, והיו קשורים לביצועי לעיסה טובים יותר ולכוחות סגר גבוהים יותר.
Ueno Y, Iwasaki M, Kimura Y, et al. Periodontal status is associated with oral function in community-dwelling older adults, independent of dentition status. J Periodont Res 2022; 57: 1139-1147