לדברי מחברי המאמר, הטיפול במחלת החניכיים מורכב מטיפול חניכיים פעיל, המתחיל לעתים קרובות בשלב הראשון של הטיפול, וכולל התייחסות לגורמי סיכון הניתנים לשינוי כגון סוכרת ,שימוש בטבק, יחד עם בניית הכישורים וההתנהגויות הקשורות להסרת יעילה של הרובד היומי. יתר על כן, כאשר נוצרים כיסים סביב השן, נדרשים טיפולים אופרטיביים כגון טיפול לא כירורגי ואפשרויות כירורגיות. עם השלמת טיפול החניכיים הפעיל, יש צורך בטיפול תחזוקה מתמשך, המכונה טיפול חניכיים תומך ונחשב חיוני במזעור התקדמות המחלה או הישנות המחלה. טיפול חניכיים תומך הינו התערבות מורכבת ועשוי להיראות כשלב הרביעי של הטיפול. זהו שלב טיפולי הנמשך לכל החיים, ודורש מחויבות מתמשכת מהמתרפא על מנת להפחית את הסיכון להתקדמות המחלה ובהמשך למנוע אובדן שיניים ולשמור על איכות החיים הקשורה לבריאות הפה. סקירות שיטתיות עדכניות הראו, כי ישנן עדויות מוגבלות המעודדות עליונות של גישה אחת לשיפור תחזוקת השיניים במהלך טיפול החניכיים התומך על פני אחרות, וכי נראה כי רמות התאחיזה הקלינית נשארות יציבות לאורך הטווח הארוך עבור מתרפאים בטיפול חניכיים תומך. כמו כן, מצביעות העדויות על כך כי האובדן השנתי הממוצע עקב מחלת החניכיים במהלך טיפול חניכיים תומך של עד 14 שנים הינו נמוך. מסקירות קודמות ברור פחות מה הן ציפיות המתרפאים במונחים של הישנות המצב והשפעתן של שיטות טיפול שונות לניהול ההישנות, שניתן להביא בחשבון במונחים של ייצוב ההישנות ומניעת אובדן השיניים, העלויות הנלוות וההשפעה על איכות החיים.
מטרה
מטרת העבודה הנוכחית הייתה לסקור באופן שיטתי את הספרות על מנת להעריך בקרב בני אדם הנמצאים בטיפול חניכיים תומך לטווח ארוך, ואשר טופלו בעבר במחלת החניכיים את הישנות המחלה , ולקבוע את ההשפעה של שיטות שונות לניהול ההישנות. הסקירה התמקדה במחלת החניכיים בשלב IV. נערך חיפוש אלקטרוני (עד מאי 2020) אחר ניסויים קליניים פרוספקטיביים, בהם התוצאה העיקרית הייתה אובדן השיניים.
מחברי המאמר מציינים כי נמצאו 24 פרסומים בנוגע לטיפול בהישנות המחלה בטווח הארוך. שמונה מחקרים נכללו במטה-אנליזות לאובדן השיניים, ושלושה מחקרים על התקדמות/חזרה של המחלה (אובדן רמת התאחיזה הקלינית גדול מ-2 מ"מ). עבור מתרפאים בטיפול חניכיים תומך של 20-5 שנים, השכיחות של איבוד יותר משן אחת הייתה 9.6 אחוזים, בעוד שהתפתחות יותר מאתר אחד שבו קיים אובדן גדול מ-2 מ"מ של רמות התאחיזה הקליניות הייתה ב-24.8 אחוזים. שישה מחקרים דיווחו על ההשפעה של שיטות שונות לניהול ההישנות, ללא עדות ברורה לעדיפות בין השיטות. לא נמצאו נתונים ספציפיים עבור מחלת החניכיים בשלבIV .
מסקנות
לדברי המחברים, חלק קטן מהמתרפאים עם מחלת חניכיים בשלב III/IV יחוו איבוד שיניים בטיפול חניכיים תומך ארוך טווח (נטייה לשכיחות גדולה יותר עם הזמן). נראה כי טיפול חניכיים תומך קבוע הינו בעל חשיבות להפחתת אובדן השיניים. לא נמצאה שיטה עדיפה לניהול הישנות המחלה.
Leow NM, Moreno F, Marletta D, et al. Recurrence and progression of periodontitis and methods of management in long-term care: A systematic review and meta-analysis. J Clin Periodontol 2022; 49 (Suppl 24): 291-313