לדברי מחברי המאמר דווח כי קיימת עליה בשכיחות מחלת החניכיים עם העלייה בגיל. בנוסף, בעקבות העלייה בשיעור בני האדם המבוגרים במדינות המתועשות במערב, יותר בני אדם שומרים על השיניים הטבעיות שלהם. לכן, הנטל של מחלות חניכיים צפוי לעלות בשנים הבאות. לדבריהם, במשך שני עשורים, הוצאות המתרפאים עבור טיפולי חניכיים בנורבגיה מסובסדים חלקית על ידי מערכת הביטוח של בריאות הציבור. למרות תמיכה כספית ציבורית זו ושירותי בריאות שיניים נגישים, מחקר שנערך לאחרונה על אוכלוסיית מדגם הראתה שכיחות של 52.6 במחלות החניכיים. הטווח הרחב בנתוני שכיחות המחלה מנורבגיה (81-33 אחוזים) עשוי לנבוע מקבוצות גיל שונות שנכללו במחקרים שונים והבדלים בתנאי החיים ביחס לזמינות של שירותי בריאות השיניים, וגם מהבדלים בהתנהגות הבריאותית והמצב הסוציואקונומי ברחבי המדינה. במחקרים קודמים, הוכח כי עישון מהווה גורם סיכון חשוב למחלות החניכיים ובנוסף נקשרו למחלה גורמים כגון מגדר זכרי, רמות השכלה נמוכות יותר וסוכרת המדווחת באופן עצמי. מחקרים שנערכו בנורבגיה מצאו, גם כי מחלת החניכיים קשורה לרמות נמוכות יותר של חינוך ואזור מגורים כפרי. לדעתם, בנוסף לחקר האינדיקטורים האפשריים לסיכון למחלת החניכיים, חשוב לשקול אם המחלה משפיעה גם על איכות החיים של בני אדם (QoL). פרופיל ההשפעה של בריאות הפה (OHIP-14) הוא אחד משאלוני המדידה הנפוצים ביותר המשמשים לדיווח עצמי על ההשפעה של מחלות הפה על איכות החיים OHRQoL)) של הפרט. סקירה שיטתית שחקרה את השפעת מחלות החניכיים על איכות החיים הראתה תוצאות לא עקביות המצביעות על הצורך במחקרים נוספים. יתרה מכך, מחקרים בעבר השתמשו בבדיקות חניכיים שונות והשיטות והאוכלוסיות שנחקרו היו הֵטֵרוֹגֵנִיים.

מטרה

המחקר הנוכחי נערך על מנת לחקור מדדי סיכון סוציו-אקונומיים והתנהגותיים עבור מחלת החניכיים החמורה במדגם אקראי של בני 65 באוסלו שבנורבגיה, ולברר באם למחלת החניכיים יש השפעה על ה-OHRQoL באוכלוסיית המבוגרים הזו.

למחקר זה נבחר באקראי מדגם של תושבים בני 65, ילידי 1954 באוסלו. המשתתפים ענו על שאלון לגבי ארץ לידה, חינוך, סוכרת, הרגלי עישון, דפוס טיפול השיניים, והרגלי צחצוח השיניים. בנוסף, איכות חיים הקשורה לבריאות הפה הוערכה על ידי שאלון על פרופיל השפעת בריאות הפה (OHIP-14). השפעה שלילית על OHRQoL הוגדרה כתגובה של "די לעיתים קרובות" או "לעיתים קרובות מאוד" לפחות לאחד מפריטי השאלון. אבחנת מחלת החניכיים הייתה מבוססת על מדדי חניכיים קליניים וצילומי רנטגן וסווגה על סמך דוח הקונצנזוס מהסדנה העולמית לשנת 2017. מתוך 796 משתתפים מתאימים, 460 בני אדם הסכימו להשתתף במחקר הנוכחי (שיעור תגובה 58 אחוזים). שבעה משתתפים לא נכללו בניתוח עקב מספר השיניים שנותרו בפה או פגם בשאלון ונותר מדגם של 453 משתתפים (233 גברים ו-220 נשים). נמצא קשר בין ארץ לידה לא מערבית, סוכרת מסוג 2, השכלה נמוכה, עישון, ביקורים לא סדירים במרפאת השיניים ומחלת חניכיים חמורה (שלב III או IV, n=163). עם זאת, בניתוח דו משתנים במודל רגרסיה לוגיסטית מרובה, רק ארץ לידה לא מערבית, סוכרת מסוג 2 ועישון (בעבר והיום), היו קשורים לסיכוי גבוה יותר למחלת חניכיים חמורה. הציון הכולל הממוצע של OHIP-14 היה 3.6. משתתפים עם מחלת חניכיים בשלב III או IV דיווחו על ציון כולל של OHIP-14 גבוה משמעותית (ממוצע: 4.7), המעיד על איכות החיים נמוכה יותר בהשפעת מחלות הפה, בהשוואה למשתתפים ללא מחלת החניכיים.

מסקנות

לדברי מחברי המאמר, המחקר הנוכחי מצביע על כי ארץ לידה לא מערבית, סוכרת סוג 2 ועישון מהווים מדדי סיכון משמעותיים למחלת החניכיים החמורה והתוצאות מצביעות על איכות חיים טובה בקרב בני 65 באוסלו. עם זאת, נצפתה נטייה של ירידה באיכות החיים המושפעת על ידי מחלות הפה, עם העלייה בחומרת המחלה.

Thea A, Sodal T, Skudutyte‑Rysstad R, Diep MT, et al. Periodontitis in a 65‑year‑old population: Risk indicators and impact on oral health‑related quality of life. BMC Oral Health 2022. https://doi.org/10.1186/s12903-022-02662-9