על פי מחברי המאמר, עששת דנטלית הינה אחת המחלות הלא מדבקות הכרוניות הנפוצות ביותר במיוחד בקרב בעלי צרכי בריאות בלתי מסופקים ובקרב ילדים עניים וילדים בני מיעוטים. לפי דיווחי משרד הבריאות האמריקאי משנת 2020, מעטים הילדים הקטנים אשר להם גישה מספיקה לטיפולי שיניים, ולכן נקראו מספקי טיפול רפואה לסייע בהפניות ובמניעה. עם זאת, לפי מכוני הבריאות הלאומיים בארצות הברית, בשנת 2021 הפערים ואי-השוויון בעששת בקרב ילדים נותרו משמעותיים. הנחיות נוכחיות מסכמות, כי למרות חשיבות הנושא, ישנו חוסר בראיות על מנת להמליץ על סקרי עששת בקרב ילדים צעירים על ידי רופאים המעניקים טיפולים ראשוניים.
קיימות אסטרטגיות חסכוניות רבות למניעה ו/או לעצירה של העששת הדנטלית בשלבים המוקדמים של תהליך המחלה. אולם אם נגעי העששת מתקדמים, עולה מחיר הטיפול, ובמקרים מסוימים כרוך בצורך לשימוש באמצעי סדציה או הרדמה כללית. נגעים לא מטופלים עלולים לגרום לכאב וזיהום, עם השפעות שליליות מתמשכות על התפקוד, התזונה, השינה, הצמיחה וההתפתחות, ההערכה העצמית, הביצועים והנוכחות בבית הספר ועוד. אספקה של שירותי בריאות ממוקדים יכולה להיות אסטרטגיה חשובה לשיפור הבריאות והתוצאות הממוקדות במתרפא, תוך הכלה של העלויות. עם זאת, רוב הכלים להערכת סיכוני העששת (CRA) מיועדים למומחים עם הערכה או אימות מוגבלים.
מטרה
מחקר זה נערך כדי לפתח כלים קצרים, מעשיים וקלים לביצוע להערכת סיכוני העששת לשימוש במסגרות טיפולי בריאות ראשוניות. החוקרים שיערו כי שאלון להורים עשוי לסייע בחיזוי האם ילדים בני שנה יפתחו נגעי קוויטציה בזמן שישהו בגן הילדים. המחברים ביצעו מחקר אורך, פרוספקטיבי, רב-אתרים, של עוקבה בעיקר במסגרות של טיפולי בריאות ראשוניים ועקבו אחר 985 (מתוך 1,326) ילדים בני שנה והוריהם העיקריים PCGs)) עד לגיל ארבע. ההורים מילאו שאלון לניהול עצמי בן 52 פריטים, והילדים נבדקו באמצעות הקריטריונים הבינלאומיים לזיהוי והערכה של מחלת העששת (ICDAS) בגיל 12 ± 3 חודשים (בסיס), 30 ± 3 חודשים (80 אחוזים נותרו) ו-48 ± 3 חודשים (74 אחוזים נותרו). נגעי עששת שעברו קוויטציה נבדקו והוערכו באמצעות מדד dmfs (משטחים עששתיים, חסרים ומשוקמים בסתימה) ו-d (ICDAS≥3) בגיל ארבע ונבדקו עבורם קשרים עם פריטי השאלון, תוך שימוש במודלים כלליים של משוואות המיושמים על רגרסיה לוגיסטית. בגיל ארבע, ל-24 אחוזים מהילדים נתגלתה עששת ברמת קוויטציה. 49 אחוזים היו נקבות, 14 אחוזים היספנים, 41 אחוזים לבנים, 33 אחוזים שחורים, 2 אחוזים אחרים, ו-10 אחוזים רב-גזעיים. 58 אחוזים היו רשומים בביטוח בריאות מסוג Medicaid ו-95 אחוזים חיו בקהילות עירוניות. מודל החיזוי הרב-משתני של גיל ארבע, תוך שימוש בתגובות של גיל שנה אחת, כלל את המשתנים המשמעותיים הבאים (יחסי סיכויים): ילד המשתתף בתוכניות לסיוע ציבורי כגון Medicaid (1.74), ילד לא לבן (1.96-1.80), ילד שנולד פג (1.48), ילד לא נולד בניתוח קיסרי (1.28), מנשנש חטיפים ממותקים (שלושה או יותר ליום, 2.22; 2-1 ליום או באופן שבועי, 1.55), ניקוי המוצץ על ידי ההורים עם מיץ/סודה/דבש או משקה מתוק (2.17), הורה החולק/טועם יומיום אוכל עם הילד באמצעות אותה כפית/מזלג/כוס (1.32), הורה המצחצח שיניים פחות מפעם ביום (2.72), החניכיים של ההורים מדממים כל יום בעת צחצוח השיניים או הורים ללא שיניים (1.83-2.00), והורים עם עששת/סתימות/עקירות שנוצרו בשנתיים האחרונות (1.55).
מסקנות
המחברים טוענים, ששימוש בכלי לבחינת הסיכון לעששת בן עשרה פריטים בגיל שנה, מראה הסכמה טובה עם התפתחות העששת ברמת קוויטציה עד גיל ארבע.
Fontana M, Eckert GJ, Katz BP, et al. Predicting dental caries in young children in primary health care settings. J Dent Res 2023. doi: 10.1177/00220345231173585