לדברי מחברי המאמר, תיקון שחזורים פגומים חלקית במקום החלפתם לחלוטין מהווה אפשרות טיפול פולשנית מינימלית וחסכונית להארכת שמירת השיניים בפה. מטרת התיקונים הינה להביא שחזור לא מקובל מבחינה קלינית למצב תקין באמצעות הוספת חומר משקם חדש. תיקונים נלמדים באופן נרחב בבתי ספר לרפואת השיניים, אולם יחד עם זאת, רופאי שיניים מתקנים כשליש בלבד מכל השחזורים הפגומים. זוהו גורמים רבים המשפיעים על קבלת ההחלטות של רופאי השיניים לגבי השימוש באמצעי תיקון אך עדיין חסר ידע מקיף לגבי חסמים וגורמים מסייעים לרופאי השיניים בבחירת ביצוע תיקונים. מחקרים קודמים בעניין זה העריכו במידה רבה חסמים וגורמים מנחים כאלה באמצעות שימוש בעיצובים כמותיים (לדוגמה, סקרים) ומנקודת מבטו של החוקר, נעשו הערכות בעיקר של היבטים שהיו צפויים להיות רלוונטיים מלכתחילה. לכן, הגורמים המוכרים אינם מייצגים את כל הדעות והאמונות הרלוונטיות לגבי ביצוע תיקונים. גישות איכותיות או שיטות מעורבות בהן השתמשו בעבר בהצלחה ברפואת השיניים עשויות להתאים יותר להבנה מלאה של קבלת ההחלטות של רופאי השיניים. זיהוי גורמים אלה עשוי להוביל לפיתוח התערבויות יעילות להגברת השימוש בתיקונים ברפואת השיניים.
מטרה
המחקר הנוכחי נערך על מנת לזהות מחסומים רלוונטיים וגורמים מסייעים להחלטה על טיפולי תיקונים של שחזורים פגומים חלקית ולהסיק מה הן ההתערבויות המתאימות לגורמים אלה, וכן לבחון את היעילות הפוטנציאלית שלהם בניסוי סימולציית של שינוי התנהגות. כן ביקשו החוקרים להראות, ששתי אסטרטגיות היישום שינו את דיווחי ההחלטות של רופאי השיניים לגבי שחזורים פגומים הניתנים לתיקון. החוקרים ערכו ראיונות ממוקדי בעיה. נושאים מתעוררים נקשרו למערך של שינוי התנהגות לשם פיתוח התערבויות פוטנציאליות. נבדקה היעילות של שתי התערבויות, לאחר מכן נבדק השינוי ההתנהגותי בניסוי סימולציה בקרב רופאי שיניים גרמנים (n=1,472 לכל התערבות) שנשלח בדואר, בו הוערכה ההתנהגות המוצהרת של רופאי השיניים לגבי תיקון בנוגע לשתי אפשרויות מקרים. ניתוח סטטיסטי בוצע באמצעות מבחן מקנמר, מבחן פישר מדויק ומודל משוואות כללי. שתי התערבויות (הנחיה, דמי הטיפול) פותחו על בסיס חסמים שזוהו. בסך הכל השתתפו בניסוי 504 רופאי שיניים (שיעור תגובה של 17.1 אחוזים). שתי ההתערבויות שינו באופן משמעותי את התנהגות רופאי השיניים כלפי תיקונים של שחזורים מרוכבים ואמלגם. רופאי שיניים היו בסבירות גבוהה יותר לשקול תיקונים אם הם כבר ביצעו תיקונים לעתים קרובות או לפעמים, אם הם ראו תיקונים מוצלחים ביותר, אם המתרפאים שלהם העדיפו תיקונים על פני החלפה כוללת, עבור שחזורים מרוכבים פגומים חלקית, ולאחר קבלת אחת מתוך שתי התערבויות התנהגותיות.
מסקנות
לדעת המחברים, סביר שהתערבויות שפותחו באופן שיטתי המכוונות להתנהגויות של טיפולי התיקונים של רופאי השיניים הינן יעילות לקידום טיפולי תיקונים. ההשלכות המעשיות הן, כי מכיוון שרוב השחזורים הפגומים חלקית מוחלפים לחלוטין, נדרשות אסטרטגיות יישום יעילות על מנת לשנות את התנהגות רופאי השיניים.
Kanzow P, Kanzow AF, Wiegand A, et al. Implementation of repairs in dental practice. J Am Dent Assoc 2023; 154(7): 610-619