מחברי המאמר מציינים, כי מבין חומרי השיקום הישירים, השימוש באמלגם קיים כבר כמעט 200 שנה והוכח שחומר זה מתאים לשחזורים מורכבים מסוג II בשיניים אחוריות בשל חוזק הדחיסה הגבוה, שיעור הבלאי הנמוך, העלות הנמוכה וההישרדות לטווח ארוך. במהלך שני העשורים האחרונים נצפה שינוי מתמשך לעבר השימוש בחומרי שרף מרוכבים, והשימוש באמלגם ירד עקב חוסר המראה האסתטי שלו ודאגות סביבתיות הקשורות לנוכחות של כספית.

השימוש בחומרי שרף מרוכבים לשיקום שיניים אחוריות בבתי ספר לרפואת השיניים הפך פופולרי יותר בסוף שנות ה-90 ומאז הוקדש זמן הוראה מוגבר לשימוש בחומר הזה. למרות שבתי ספר לרפואת השיניים בקנדה, ארצות הברית אירופה וחלקים אחרים של העולם ממשיכים ללמד את השימוש באמלגם כחלק מתוכנית הלימודים שלהם, כמה מחקרים אחרונים הדגישו את הצורך להגדיל את הזמן המוקדש להוראת שחזורים מרוכבים של שרף בהכנות של חללים מורכבים, על מנת לשקף את השימוש המוגבר בחומרי שרף מרוכבים בסביבה הקלינית. החסרונות העיקריים של חומרי שרף מרוכבים קשורים לרגישות הטכניקה שלהם ולתכונות טבועות של הצטמקות בעת הפולמריזציה. השימוש בטכניקה שגויה עלול לגרום לרגישות לאחר הטיפול, למיקרו-דליפות ולבלאי מוגזם. יתר על כן, השימוש בשרף מרוכב בשחזורים אחוריים מסוג II הכוללים החלפה של תלוליות נותר שנוי במחלוקת. לדברי המחברים, לא קיימים בנושא זה מספיק נתונים ממחקרים ארוכי טווח וכתוצאה מכך היעדר ראיות קליניות ארוכות טווח מגביל את האינדיקציה של חומרים מרוכבים עבור שחזורי תלוליות. הקריטריונים הקליניים הנפוצים ביותר המשמשים להערכת שיקום הם של שירות בריאות הציבור של ארצות הברית (USPHS) ואלו של הפדרציה הדנטלית העולמית (FDI). שתי קבוצות הקריטריונים מעריכים שחזורים בהתחשב בהיבטים הביולוגיים, התפקודיים והאסתטיים שלהם. הקריטריונים של ה-FDI משתמשים בחמישה ציונים 1. טוב מאוד מבחינה קלינית; 2. טוב מבחינה קלינית; 3. מספיק/משביע רצון מבחינה קלינית, 4. לא מספק מבחינה קלינית – שיקום בר תיקון, ו-5. גרוע מבחינה קלינית – החלפת שיקום.

 

מטרה

 

המחקר הרטרוספקטיבי הנוכחי נעשה על מנת להעריך את הביצועים של שחזורים מורכבים מסוג II עם שרף ואמלגם שבוצעו על ידי סטודנטים לרפואת השיניים בתקופה של חמש שנים. השערת האפס הייתה שהביצועים הקליניים של שחזור מסוג II משרף ואמלגם דומים לאחר הערכה של חמש שנים. 119 שחזורים מורכבים מסוג II אשר בוצעו על ידי סטודנטים לרפואת השיניים הוערכו באמצעות הקריטריונים של USPHS.

הקריטריונים להשתתפות במחקר כללו (1) מתרפאים שעברו טיפול שיניים על ידי סטודנטים במרפאת השיניים של בית הספר לפני חמש שנים, ו-(2) קיום של שחזור אמלגם מורכב (שלושה משטחים או יותר) או שרף מרוכב (שלושה משטחים או יותר) הממוקמים באזורי השיניים הטוחנות או המלתעות. כל השחזורים בוצעו על ידי סטודנטים לרפואת שיניים בשנה השלישית והרביעית, בפיקוח של חברי הסגל במחלקה לרפואת שיניים משקמת. הנתונים נותחו באמצעות בדיקות צ'י ריבוע, מאן-וויטני ווילקוקסון. האחוזים של שחזורים מורכבים מסוג II משביעי רצון מבחינה קלינית לאחר חמש שנים באמצעות שרף או אמלגם היו 78 ו-76.8 אחוזים בהתאמה. הסיבות העיקריות לכישלון של שחזורי אמלגם כללו עששת משנית, התאמה לקויה של השוליים ושבר של השן. שחזורי שרף מרוכב הציגו כשלים הקשורים לשבר של השיקום ולהתאמה לקויה של השוליים. התגלתה שכיחות גבוהה יותר משמעותית של עששת משנית לשחזורי אמלגם ומספר גבוה יותר של שברים עבור שחזורי שרף מרוכב. בנוגע לאנטומיה, שחזורי אמלגם הציגו מספר גבוה משמעותית של ציוניים חיוביים (49.3 אחוזים) בהשוואה לשחזורי שרף מרוכב (22.4 אחוזים).

 

מסקנות

 

לדברי החוקרים תוצאות המחקר הנוכחי מצביעות על כך ששחזורים מורכבים מסוג II שבוצעו משרף מרוכב או אמלגם הציגו ביצועים קליניים דומים למשך חמש שנים.

 

MJMC Santos, HMC Rêgo, I Siddique, A Jessani. Five-year clinical performance of complex class II resin composite and amalgam restorations—A retrospective study. Dent J 2023; 11(4):88. doi: 10.3390/dj11040088