כישלון ראשוני בטיפולי שורש במלתעות הלסת העליונה: מחקר רטרוספקטיבי עם טומוגרפיה ממוחשבת של קרן קונוס

לדברי מחברי המאמר, טיפול שורש נחשב ככשלון כאשר למתרפא יש סימנים וסימפטומים קליניים או ראיות בצילומי רנטגן למחלת חניכיים אפיקאלית חדשה או מתמשכת. האטיולוגיה המקובלת של כשל אנדודונטי היא הִיוָותרוּת או חדירה מחדש של מיקרואורגניזמים לתוך מערכת תעלות השורש של השן. החמצה של קיום של תעלות, שגיאות פרוצדורליות, שיקום לא מספק והשפעות סביבתיות במהלך הטיפול עלולים לגרום אף הם לטיפול שורש כושל.

טיפול שורש מוצלח תלוי בדבריטמנט כימי-מכני ומילוי נאותים של מערכת תעלת השורש. איכות אנדודונטית זו חלה הן על מומחים לטיפולי שורש והן על כלל רופאי השיניים המבצעים טיפולי שורש. הם חייבים להכיר את השינויים הפוטנציאליים במורפולוגיה של תעלת השורש. טיפולי שורש בשיניים קדמיות ובמלתעות נחשבים למקרים בדרגת קושי נמוכה יחסית. לפי שני מחקרים עצמאיים אשר השתמשו במאגרי מידע של חברות ביטוח, בערך 80 אחוזים מהטיפולים האנטודונטיים הראשוניים במלתעות בוצעו על ידי רופאי שיניים כלליים. למרות זאת, מחקר משנת 2016 מצא שבקרב מלתעות בלסת העליונה היה מספר גבוה של טיפולי שורש כושלים, במקום שני לאחר שיניים טוחנות. למלתעות בלסת העליונה יש כמה וריאציות אנטומיות אפשריות שעלולות להופיע כאתגר במהלך טיפול אנדודונטי. על פי הספרות, למלתעה הראשונה והשנייה בלסת העליונה יש יותר מתעלה אחת ב-92 אחוזים ו-52 אחוזים מהמקרים, בהתאמה. בנוסף, נוכחות של תעלה שלישית מתועדת היטב בספרות בשתי השיניים. נראה גם שתצורות התעלות במלתעה המקסילרית, במיוחד השנייה, עשויות להשתנות בהתאם לאזור הגיאוגרפי הנבדק. השכיחות הגבוהה של תעלה שנייה והאפשרות של תעלה שלישית בשיניים אלו מעידה על כך שקיים פוטנציאל גבוה של התעלמות מתעלות או מילוי לא מספק במהלך טיפול שורש ראשוני. למרות שהמורפולוגיה המורכבת של התעלות אינו משפיע על כשלים של טיפול שורש בשיניים טוחנות, מעט ידוע באם המורכבות של המורפולוגיה של התעלה קשורה לכשלים בטיפול במלתעות המקסילריות.

 

מטרה

 

המחקר הנוכחי מבקש לתאר את האנטומיה של מלתעות בלסת העליונה עם טיפול שורש כושל באמצעות שימוש בטומוגרפיה ממוחשבת של קרן קונוס (CBCT). המטרה המשנית הייתה לזהות האם קיימים הבדלים משמעותיים במצבי הכשל בין שני סוגי המלתעות הקיימים בלסת זו.

המחברים ביצעו סקירה רטרוספקטיבית של רישומי המתרפאים משתי מרפאות אנדודונטיות פרטיות, על מנת לזהות את כל המלתעות המקסילריות בהם נכשלו טיפולי שורש ראשוניים משנת 2014 ועד 2022. המקרים הופנו למרפאות ההתמחות ממרפאות של רופאי שיניים כלליים. הרשומות נבדקו בדיעבד תוך שימוש בקודים דנטליים עכשוויים לזיהוי מלתעות ראשונות ושניות בלסת העליונה עם כשל אנדודנטי. צילומים פריאפיקליים וטומוגרפיות ממוחשבות של קרן קונוס נבדקו על מנת לקבוע את הסיווג לפי Vertucci וגורמים חשודים הקשורים לכישלון הטיפול. סך של 235 שיניים מ-213 מתרפאים נכללו בהערכה. הסיווג הבא של Vertucci של תצורות התעלה נצפה עבור מַלְתָּעָות ראשונות ושניות:

סוג I (1-1) (4.6 אחוזים ו-32.0 אחוזים, בהתאמה),

סוג II (2-1) (15.9 אחוזים ו-27.9 אחוזים, בהתאמה),

סוג III (2-2) (76.1 אחוזים ו-36.1 אחוזים, בהתאמה),

סוג IV (1-2) (0 אחוזים ו-2 אחוזים, בהתאמה),

וסוג V (3) (3.4 אחוזים ו-2 אחוזים, בהתאמה).

כשלים רבים יותר בטיפול הובחנו במלתעות שניות בלסת העליונה מאשר במלתעות ראשונות ובנשים מאשר בגברים. ארבעת הגורמים השכיחים ביותר הקשורים לכשל היו מילוי לא מספק של התעלה, כשל בשיקום, שבר אנכי בשורש ואי מציאת תעלות. תעלות שהוחמצו זוהו בתדירות גבוהה יותר במלתעה שנייה בלסת העליונה (21.8 אחוזים) מאשר במלתעה ראשונה (11.4 אחוזים).

 

מסקנות

 

המחברים מציינים כי גורמים מרובים קשורים לכשלים בטיפול שורש ראשוניים במלתעות המקסילריות. נראה כי שינויים במורפולוגיה של התעלה הינם מוערכים פחות במלתעה השנייה המקסילרית . ההשלכות המעשיות של המחקר הן כי במלתעות השניות יש תצורות תעלות מסובכות יותר מאשר לראשונות. מלבד מילוי נאות, על הרופאים לתת תשומת לב נוספת לאנטומיות השונות במלתעות השניות עקב שכיחות כשל גבוהה יותר.

 

Wang FM, Rudman J, Walsh RM, Jalali P. A retrospective study of initial root canal treatment failure in maxillary premolars via using cone-beam computed tomography. J Am Dent Assoc 2023. doi.org/10.1016/j.adaj.2023.02.012