מחברי המאמר מציינים כי מוקוזיטיס סביב שתלים (PM) מוגדרת כ"נוכחות של שינויים דלקתיים הפיכים של הרירית סביב השתל ללא אובדן מתמשך של העצם השולית בסביבת השתל", בעוד פרי-אימפלנטיטיס (PI) מאופיינת כ"דלקת של הרקמה הרכה סביב השתל ואיבוד מתקדם של התמיכה הגרמית". סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שנערכה בעבר, הצביעה על כך שקיימת שכיחות של 43 אחוזים ל-PM ו-22 אחוזים ל-PI. במחקר חתך שנערך בספרד התגלה כי השכיחות של PM ו-PI הייתה 27 אחוזים ו-24 אחוזים, בהתאמה ברמת המתרפא. בהתאם לנתונים אלו, ובהתחשב שהטיפול ב-PI אינו צפוי, מצביעים על כך שמניעת מחלות סביב שתלים הינה בעלת חשיבות מרכזית. לפי הסדנה העולמית לשנת 2017 על סיווג מחלות החניכיים וסביב שתלים, ישנן ראיות חזקות לכך שהסיכון ל-PI גבוה יותר בנבדקים עם היסטוריה של מחלת החניכיים, בקרת רובד לקויה וחוסר תחזוקה שוטפת לאחר מיקום שתלים. בנוסף, קיימות עדויות התומכות בכך שהשימוש בטבק הינו גורם סיכון להתפתחות והתקדמות של מחלות החניכיים ומשפיע על הרכב הביופילם, על תגובת המאכסן לריפוי פצע ועל הצלחת הטיפול בחניכיים. בכמה מחקרים הגיעו החוקרים למסקנה, כי ההסתברות להתפתחות PI במעשנים הייתה גבוהה פי 2.7 עד 31. יתרה מכך, במחקר עוקבה פרוספקטיבי בן 10 שנים דווח על השכיחות של מחלות סביב שתלים ברמה של 6 אחוזים בקרב לא מעשנים לעומת 17.9 אחוזים במעשנים. בהקשר זה, התהליכים הביולוגיים המעורבים באוסאואינטגרציה ותחזוקה של רמות העצם סביב שתלים עלולים להיות מושפעים מעישון טבק ומעשנים הראו פרמטרים קליניים ורדיוגרפיים חמורים יותר, כגון: דימום בעת בדיקת מחדר, עומק כיסים ורמת העצם השולית מאשר לא מעשנים. יתר על כן בכמה מחקרים הוכח כי טבק תורם להיווצרות דיסביוזיס של הביופילם והוצע כי עישון משנה את המיקרוביום סביב השתל המאופיין בקהילת פתוגנים עשירה מדולדלת מחיידקים קומנסיאליים אפילו במצב בריאות קליני.
מטרות
המחקר הנוכחי נערך על מנת לקבוע את הקשר בין טבק לבין מחלות סביב שתלים במדגם של מתרפאים שטופלו בשחזורים נתמכי שתלים במרפאת שיניים אוניברסיטאית, ולברר משתנים של המתרפא והשתל הקשורים למחלות סביב השתל. במסגרת המחקר הרטרוספקטיבי הנוכחי, ניתחו החוקרים נתונים מ-117 מתרפאים שטופלו בשחזורים הנתמכים בשתל משנת 2001 עד 2013 ובסך הכל הוערכו 450 שתלים. המתרפאים נבחרו מתוך מסד נתונים אלקטרוני, והוערכו משתנים הקשורים למתרפא ולשתל. הם תעדו מידע מפורט לגבי ההיסטוריה של העישון (מצב העישון, מינון מצטבר לכל החיים, משך החשיפה, עוצמת ההרגל והפסקת עישון). תוצאת המחקר העיקרית הייתה המצב סביב השתל [כלומר מצב בריא (H) מוקוזיטיס סביב שתלים (PM) ופרי-אימפלנטיטיס (PI)] ונערכו מודלים של רגרסיה המשווים בין PM ו-PI לעומת מצבי בריאות סביב השתלים. בסך הכל נכללו במחקר 117 נבדקים [55 (47 אחוזים) נשים ו-62 (53 אחוזים) גברים], עם ממוצע גיל בבדיקה של 64.2 שנים (SD 11.6) אשר עברו שיקום באמצעות 450 שתלים. המספר הממוצע של השתלים למטופל היה 4.6 (SD 3.3) עם ממוצע של 8.0 שנים בזמן התפקוד (SD 1.9). 56 מתרפאים (47.9 אחוזים) היו לא מעשנים, 42 (35.9 אחוזים) היו מעשנים לשעבר, ו-19 (16.2 אחוזים) היו מעשנים בהווה. 39 משתתפים (33.4 אחוזים) היו עם מצב בריא סביב השתלים, בעוד ש-41 (35 אחוזים) ו-37 (31.6 אחוזים) הציגו PM ו-PI בהתאמה. ברמת השתל, הערכים המקבילים היו 142 (31.6 אחוזים), 230 (51.1 אחוזים) ו-78 (17.3 אחוזים). במודל הרגרסיה נצפו קשרים משמעותיים למחלות סביב השתל עבור המספר הממוצע של שתלים בכל מתרפא, זמן התפקוד, שתלים שהונחו בו-זמנית עם רגנרציה מונחית של עצם, פני השטח של השתל, רירית קרטינית בהיבט הבוקאלי וגישה להיגיינה אינטרפרוקסימלית. בנוסף, מעשנים בעבר של יותר מ-23 סיגריות ביום הראו סיכון גבוה יותר באופן משמעותי להתפתחות פרי-אימפלנטיטיס. בנוסף, בניתוח הרגרסיה התגלה כי נבדקים שהפסיקו לעשן יותר מ-21 שנים לפני הבדיקה האחרונה הציגו סיכון נמוך משמעותי להתפתחות של מחלות סביב השתלים מאשר אלו אשר הפסיקו את עישון בתקופה של ≤21 שנים.
מסקנות
לדעת המחברים, עוצמת העישון הייתה קשורה לסיכון מוגבר להתפתחות פרי-אימפלנטיטיס. יתר על כן, הסיכון של מחלות סביב שתלים עשויות להיות דומות בקרב אלו שהפסיקו לעשן במשך יותר מ-21 שנים כמו אלו שלא עישנו מעולם.
Martinez-Amargant J, de Tapia B, Pascual A, et al. Association between smoking and peri-implant diseases: A retrospective study. Clin Oral Impl Res 2023; 34: 1127-1140