דבקים אוניברסליים (Universal adhesives, UA) הפכו בשנים האחרונות לכלי מרכזי ברפואת שיניים משקמת, משום שהם מאפשרים עבודה במספר אסטרטגיות צריבה, self-etch, etch-and-rinse (total-etch) או selective enamel etch, תוך פישוט הסטוק והפרוטוקולים בקליניקה. עם זאת, הספרות מדגישה כי “אוניברסלי” אינו אומר “אחיד”: מדובר במשפחה של מוצרים עם שונות בכימיה (למשל מונומרים פונקציונליים, רמת חומציות, ממסים ותכולת מים), ולכן קיימים הבדלים ברגישות טכנית וביציבות הקשר בין מערכות שונות.

מבחינה קלינית, שאלת המפתח היא האם אסטרטגיית הצריבה משפיעה על תוצאות לאורך זמן. סקירה שיטתית ומטא-אנליזה על שחזורי NCCL (נגעים צוואריים לא-עששתיים) הראתה שבמעקב של 18–36 חודשים, באופן כללי לא נמצא יתרון עקבי וברור ל-etch-and-rinse לעומת self-etch במדדי שרידות/רטנציה, התאמה שולית, שינוי צבע שוליים, עששת משנית או רגישות לאחר טיפול, כאשר נעשה שימוש בדבקים אוניברסליים [1]. ממצא זה תומך ביכולת של UA לספק ביצועים קליניים טובים בטווח הקצר-בינוני, במיוחד כאשר נשמרים עקרונות בסיסיים של בידוד, יישום פעיל (rubbing), ייבוש הולם והקשיה מספקת.

אולם כאשר עוברים לטווח ארוך יותר, מתקבל מסר קליני ממוקד יותר לשיקום: במחקר קליני אקראי כפול-סמיות ל-5 שנים (ב-NCCL) נמצא כי האסטרטגיה של etch-and-rinse הציגה התנהגות קלינית טובה יותר לעומת self-etch במדדי השרידות והאיכות השולית, והמחברים מדגישים כי selective enamel etching מומלץ מאוד כאשר עובדים במוד self-etch [2]. כלומר, גם אם הדנטין “מסתדר” היטב עם self-etch, האמייל, ובעיקר שולי אמייל בשחזורים אסתטיים או בשוליים חשופים, נוטה להרוויח מצריבה סלקטיבית קצרה שמגבירה מיקרו-אחיזה ומפחיתה כשלי שוליים לאורך זמן.

ההיגיון הביולוגי-חומרי תומך בגישה זו: דנטין הוא מצע לח, אורגני ודינמי, בעוד אמייל הוא מצע מינרלי שמגיב באופן צפוי לצריבה. עבודה ניסויית שבחנה יעילות הדבקה לדנטין בשני המודים מצאה שביצועי ההדבקה של UA יכולים להיות יעילים הן ב-etch-and-rinse והן ב-self-etch, אך מנגנוני ההדבקה שונים בין המודים, כלומר, “התוצאה יכולה להיות טובה בשניהם”, אבל הדרך והרגישות הטכנית אינן זהות [3]. עבור מרפאת שיקום, המשמעות הפרקטית היא שאסטרטגיה היברידית (דנטין ב-self-etch + אמייל בצריבה סלקטיבית) מהווה לעיתים איזון נכון בין יציבות, פשטות והפחתת סיכונים.

בשיקום עקיף, בשנים האחרונות עלו שני מוקדים חשובים במיוחד: עמידות הקשר לזירקוניה לאורך זמן, ותאימות עם חומרים דו-פולימריים (dual-cure) של ליבות/צמנטים, בעיקר כאשר ההקשיה הכימית דומיננטית עקב גישה מוגבלת לאור. בנושא הזירקוניה, מחקר שהשווה מספר UA לפריימר ייעודי לזירקוניה הראה שחלק מה-UA הגיעו לערכי קשר דומים לפריימר בטווח הקצר, אך לאחר 12 חודשי אחסון במים נצפתה ירידה משמעותית בחוזק הקשר בכל הקבוצות, עד כדי מסקנה ש”אף חומר לא עמד בדגרדציה במים” [5]. במקביל, מחקר נוסף (J Adhes Dent) הראה שיישום UA מבוסס 10-MDP לפני צמנט קומפוזיטי שיפר חוזק קשר לעומת ללא דבק, אך אחסון מים של שנה השפיע באופן שונה בין מערכות: בחלקן ירדה ההדבקה משמעותית ובחלקן פחות [6]. לכן, בממשק זירקוניה-צמנט-UA, אין להסתמך על ההגדרה “universal” בלבד; יש משמעות גבוהה לטיפול פני שטח ולהתנהגות המערכת לאורך זמן.

בתאימות עם dual-cure, מחקר עדכני הראה שאי-תאימות אכן יכולה להתקיים בין דבקים self-etch לבין קומפוזיטים דו-פולימריים לליבה; נמצא גם טרנד שבו חוזק הקשר היה גבוה יותר עם דבקים פחות חומציים (pH גבוה יותר), וחומרי ליבה “amine-free” הציגו חוזק קשר גבוה יותר כאשר ההקשיה הייתה כימית בלבד. במקרים מסוימים, אור שיפר חוזק קשר בחומרים שבהם נצפתה אי-תאימות [4]. בנוסף, מחקר in-vitro רחב שבחן שילובי UA+dual-polymerising resin cements מאותו יצרן על סובסטרטים שונים (אמייל, דנטין, זירקוניה, ליתיום-דיסיליקט ובלוקים שרפיים) הדגים שהביצועים מושפעים משמעותית מהקומבינציה הנבחרת ומהזדקנות תרמית, וכי שילוב מסוים הראה יציבות טובה יותר בדנטין ובזירקוניה לאחר תרמו-ציקלינג [7]. מבחינת שיקום, המשמעות המיידית היא להיזהר מהנחת עבודה ש”כל dual-cure עובד עם כל UA”, במיוחד במצבים של הקשיה כימית דומיננטית.

תרגום קליני קצר: בשחזורים עם שולי אמייל משמעותיים, selective enamel etch לפני UA הוא צעד קטן עם היגיון ראייתי טוב, במיוחד בפרספקטיבה ארוכת טווח [2]. בשיקום עקיף עם צמנט/ליבה דו-פולימריים, מומלץ להעדיף מערכות תואמות-יצרן או קומבינציות שנבדקו, ולתכנן כך שתתקבל הקשיה באור ככל האפשר, או לנקוט פתרון ייעודי כאשר צפויה הקשיה כימית בלבד [4,7]. בזירקוניה, UA יכול להיות חלק מהפרוטוקול, אך יש לזכור שהידרוליזה והזדקנות במים הן אתגר אמיתי ולכן יש חשיבות לבחירת מערכת ולפרוטוקול פני-שטח מבוססי ראיות [5,6].

רשימת ספרות

  1. Doshi K, Nivedhitha MS, Solete P, Antony SDP, Balasubramaniam A, Jacob B, Siddique R. Effect of adhesive strategy of universal adhesives in noncarious cervical lesions – an updated systematic review and meta-analysis. BDJ Open. 2023 Feb 13;9(1):6. doi:10.1038/s41405-022-00124-6.
  2. de Paris Matos T, Perdigão J, de Paula E, Coppla F, Hass V, Scheffer RF, Reis A, Loguercio AD. Five-year clinical evaluation of a universal adhesive: A randomized double-blind trial. Dent Mater. 2020 Nov;36(11):1474-1485. doi:10.1016/j.dental.2020.08.007.
  3. Yamauchi K, Tsujimoto A, Jurado CA, Shimatani Y, Nagura Y, Takamizawa T, Barkmeier WW, Latta MA, Miyazaki M. Etch-and-rinse vs self-etch mode for dentin bonding effectiveness of universal adhesives. J Oral Sci. 2019;61(4):549-553. doi:10.2334/josnusd.18-0433.
  4. Greene ZK, Robles AA, Lawson NC. Compatibility of Dual-Cure Core Materials with Self-Etching Adhesives. Dent J (Basel). 2025;13(7):276. doi:10.3390/dj13070276.
  5. de Oliveira Lopes R, Somacal DC, Modena CFM, Spohr AM. Are Universal Adhesives Effective for Bonding to Zirconia in the Long Term? Contemp Clin Dent. 2023 Oct-Dec;14(4):307-312. doi:10.4103/ccd.ccd_327_23.
  6. Monteiro RV, Dos Santos DM, Chrispim B, Bernardon JK, Porto TS, De Souza GM. Effect of Universal Adhesives on Long-term Bond Strength to Zirconia. J Adhes Dent. 2022 Oct 24;24:385-394. doi:10.3290/j.jad.b3512333.
  7. Takano S, Takahashi R, Tabata T, Zeng C, Ikeda M, Shimada Y. Bonding performance of universal adhesive systems with dual-polymerising resin cements to various dental substrates: in vitro study. BMC Oral Health. 2025 Jan 20;25(1):101. doi:10.1186/s12903-025-05438-z.