מחברי המאמר מציינים, כי במהלך ההיריון ישנה עלייה בתגובה הדלקתית של רקמות החניכיים לביופילם של הרובד הדנטלי עקב רמות גבוהות של הורמונים סטרואידים. למרות שהשינויים ההורמונליים המתרחשים בזמן ההיריון נעלמים לאחר הלידה, רקמות החניכיים נוטות לעתים קרובות לא לחזור למצבן שלפני ההיריון מייד והדלקת בפה עשויה להימשך עד 3 חודשים לאחר הלידה. ניתן להתייחס לתגובה הדלקתית הזו המתרחשת בעת ההיריון כעומס דלקתי אורלי (OIL), שבו הרמות של נויטרופילים פולימורפונוקלארים של הפהoPMNs) ) נמצאים בקורלציה עם העומס הדלקתי המוגבר הנמצא בקורלציה לדלקת החניכיים. כמקורות לדלקת, עלולות מחלות הפה שמובילות לעלייה בדלקת (למשל, מחלות החניכיים), להוסיף לעומס המערכתי של דלקת המתרפאים. לפיכך, ניתן לכמת ולשייך את העומס הדלקתי האורלי עם גורמים אנדוגניים ואקסוגניים שונים כמו גם למצב הבריאותי של מחלות החניכיים האינדיבידואליות, להן יש השפעות שליליות על איכות החיים של נשים הרות.
ניתן להעריך את ההשפעה הנתפסת באופן סובייקטיבי של בריאות הפה על איכות החיים (OHRQoL) באמצעות כלים הבוחנים מדדי תוצאה המדווחים על ידי המתרפאים ופעילות המעורבות שלהם בטיפול. אחד הכלים הנפוצים ביותר בשימוש להערכת ההשפעה של מצבים בפה על איכות החיים הוא Profile-14 (OHIP-14), המשמש במחקר הנוכחי על פני שבעה ממדים: מגבלה תפקודית, כאב פיזי, אי נוחות פסיכולוגית, מוגבלות פיזית, מוגבלות פסיכולוגית, מוגבלות חברתית וממדי נכות.
מחקרים המעריכים את ההשפעה של מחלות חניכיים על OHRQoL של נשים הרות משתמשים בדרך כלל לבדיקת מצב החניכיים בהערכות קליניות כגון עומק כיסים ואובדן התאחיזה הקלינית. דרכים אלו יכולות לדברי המחברים להיות מאתגרות וגוזלות זמן באופן ספציפי בקרב אימהות מניקות טריות לאחר לידה מוקדמת. במחקר הנוכחי נערך כימות של ה-oPMNs הנמצא בשימוש במסגרות בריאות שונות ומהווה שיטה תקפה ואמינה להערכת מחלות החניכיים ומצבים דלקתיים אחרים בפה.
מטרה
המחקר הנוכחי נערך על מנת לענות על השאלות הבאות: 1. "מהי ההשפעה של העומס הדלקתי האורלי על OHRQoL של נשים מניקות"; 2. "האם יש קשר בין מאפיינים סוציודמוגרפיים של נשים מניקות ו-OHRQoL שלהן?"
לצורך מחקר החתך, גייסו החוקרים אמהות מניקות מבית החולים St. Michael's בטורונטו, קנדה, תוך 4-2 שבועות לאחר הלידה. 47 אימהות נכללו במחקר והן סווגו לקבוצות עם עומס דלקתי אורלי "נורמלי/נמוך" ו"גבוה", על סמך הספירות המוחלטות של נויטרופילים פולימורפונוקלאריים מחלל הפה (oPMNs). ההשפעה על בריאות הפה נבחנה תוך שימוש בשאלון Profile-14 על מנת להעריך את ההשפעה של העומס הדלקתי האורלי של האם על OHRQoL. בוצעו ניתוחי רגרסיה לינארית כדי לבחון את הקשר בין גורמים סוציו-דמוגרפיים אימהיים כולל הגיל, מצב הנישואים, רמת ההשכלה, מצב התעסוקה, זוגיות וההשפעה של בריאות הפה על איכות החיים שלהם. אימהות עם עומס דלקתי אורלי גבוה דיווחו על השפעה גבוהה יותר על איכות החיים שלהן (30 אחוזים) מאשר אימהות עם עומס דלקתי אורלי נורמלי/נמוך (21 אחוזים), אך הבדלים אלו לא היו שונים מבחינה סטטיסטית. נמצא יחס שלילי בין רמת ההשכלה של האם לבין היקף ההשפעה של איכות החיים על מימד ה"כאב הפיזי" לבין גיל האימהות ומעמדן התעסוקתי והמימד "נכות גופנית". התגלה מתאם חיובי בין ריבוי זוגיות למידת ההשפעה של איכות החיים על המימד של "מוגבלות פיזית", לבין המצב המשפחתי למימד "נכות פסיכולוגית".
מסקנות
לדעת החוקרים, מחקר זה מדגיש את ההשפעה המשמעותית של מאפיינים סוציו-דמוגרפיים על ההשפעה של בריאות הפה על איכות החיים של אימהות, ומציג את החשיבות של גורמים אלה בעת יישום תוכניות טיפול שיניים מונע ממוקד באימהות.
R Badewy, E Cardoso, M Glogauer, et al. Oral health-related quality of life among women early postpartum: A cross-sectional study. J Periodontol 2023; 94(12): 1475-1484