לדברי מחברי המאמר, בשל איבוד התאחיזה והעצם הנגרמים על ידי מחלת החניכיים, על רופא השיניים להתמודד עם מספר בעיות לאחר השלמת הטיפול הפריודונטי הפעיל, למשל, אובדן של הפפילות הבין-דנטליות, שינויים של חשיפת השורשים, ובמקרים מסוימים, שינויים ניכרים בעמדת השיניים עקב "דלקת חניכיים נודדת" (דיאסטמה, סיבוב, התארכות). בנוסף יכולות להתרחש הפרעות פונטיות ביצירת צלילי S, Sh ו-Z וכן בהגייה.
אפשרות טיפול אחת לבעיה זו היא שימוש בשחזורים מרוכבים. עם זאת, בעיה שכיחה של שיקום זה היא התרחשות של שינוי צבע, בלאי ושברים בשוליים, המפחיתים בכך את התוצאה האסתטית לאורך זמן, מצב המוביל לטווח של שיעור הישרדות נמוך של 84.6 אחוזים במשך חמש שנים. לכן, לדברי מחברי המאמר, שחזור בלתי ישיר של ויניר קרמי עשוי להוות שיקום מיטבי של שיניים עם חניכיים פגועות. לשחזורים אלו ישנם אחוזי הצלחה קלינית לטווח ארוך, אסתטיקה מרשימה, ופולשנות נמוכה והפכו לאלטרנטיבה רצינית לצורות הקלאסיות של טיפולי השיקום שהן פולשניות הרבה יותר במספר אינדיקציות, כגון מיסוך שינויי צבע של השיניים (שיניים שעברו טיפולי שורש) ו/או תיקון צורות ו/או מיקומי שיניים לא אסתטיים (שנראים לעתים קרובות במתרפאים עם מחלות החניכיים). במספר מחקרים הוכח, כי שחזורים קרמיים מציגים הצטברות של פחות רובד מאשר חומרים אחרים, הרובד מוסר מהר יותר, והביופילם החיידקי הינו פחות פעיל. בטווח הארוך, שחזורי ויניר מראים שיעור הישרדות של 82.9 אחוזים בטווח של 20 שנים והסיבוך השכיח ביותר הוא היווצרות שבבים/שברים המתרחשים בארבעה אחוזים. למיטב ידיעת המחברים, לא קיימים נתונים המתארים תוצאות ארוכות טווח של שיקום ויניר קרמי בשיניים עם פגיעות בחניכיים.
מטרה
המחקר הרטרוספקטיבי הנוכחי בא לבדוק את ההישרדות ושיעורי הסיבוכים של שיקום ויניר קרמי קדמי במתרפאים עם פגם בחניכיים, בהשוואה לבעלי חניכיים בריאות לאורך תקופה של שמונה שנים, על מנת להעריך באם טיפול זה יכול להוות אפשרות מתאימה למתרפאים עם מחלת החניכיים.
החוקרים זימנו לבדיקת המשך מתרפאים עם חניכיים בריאות וכאלה עם חניכיים פגועות אשר עברו טיפול של שיקום קדמי באמצעות ויניר לפחות לפני חמש שנים. הקבוצות חולקו בהתאם לאבחון מצב החניכיים שלהן (חניכיים בריאות, מחלת חניכיים בשלב II/I ובשלב IV/III), אובדן השיניים, אובדן הוויניר, פרמטרים ביולוגיים ושיעור הסיבוכים. כמו כן, נבדקו שיקומי הוויניר על פי קריטריונים מתוקנים של שירות הבריאות הציבורי של ארצות הברית, הכוללים תוצאות טכניות, אסתטיות וביולוגיות (כולל שינוי צבע שולי, עששת משנית, שוליים שלמות, שבר בשיקום ומרקם פני השטח).
בסך הכל נבדקו 68 חולים עם 312 שיקומי ויניר בזמן מעקב ממוצע של שמונה שנים. בשיניים מטופלות במתרפאים עם מחלת חניכיים שלב IV/III לא נמצא הבדל לגבי הישרדות של השיקום באופן כללי בשיניים ספציפיות, ולגבי התפקוד בהשוואה למתרפאים עם חניכיים בריאות. בניתוח רגרסיה של קוקס, לזמן המעקב הייתה השפעה על סיבוכים ואובדן שיקום הוויניר, בעוד שאבחון מחלת החניכיים לא הראה השפעה משמעותית על הישרדותם של השחזורים. בדיקות השוואתיות הראו כי למתרפאים עם מחלת חניכיים חמורה בקו הבסיס יש שיעורי הישרדות של הוויניר נמוכים במעט לאחר שמונה שנים ושיעורי סיבוכים מעט גבוהים יותר לאחר 13 שנים.
מסקנות
לדברי המחברים, תוצאות ארוכות טווח ושיעורי הסיבוכים של שיקום ויניר במתרפאים בסיכון למחלת החניכיים דומים לאלו של מתרפאים עם חניכיים בריאות במהלך מעקב ממוצע של שמונה שנים.
JA Gaß, C Büsch , GA Körner, AM Bäumer. Ceramic anterior veneer restorations in periodontally compromised patients: A retrospective study. Clin Adv Periodontics 2023; 13(4): 266-275