הזרקות חומצה היאלורונית (HA) במרכז הפנים (midface) ובאזור הפריאורלי הן מהפרוצדורות המבוקשות ביותר, אבל גם מהרגישות ביותר: האנטומיה הווסקולרית צפופה, קיימת דינמיקה שרירית גבוהה סביב הפה, ובפריאורביטל/מיד־פייס יש מערכת לימפתית עדינה. לכן “כשלון” בהקשר הזה איננו רק תוצאה אסתטית מאכזבת, אלא רצף של תרחישים, החל מאי־סימטריה, בצקת ממושכת או “גושים”, ועד סיבוכים איסכמיים נדירים אך
התפתחות זיהומים סביב שתלי שיניים מהווה אתגר משמעותי בפרקטיקה הדנטלית המודרנית. בעוד שאיבוד שתלים בשלב מוקדם קשור לרוב לכשלון באוסאואינטגרציה, הרי שאיבוד שתלים בשלב מאוחר נובע בדרך כלל מתהליכים זיהומיים - פרי-אימפלנטיטיס ואימפלנטיטיס. זיהוי מטופלים בסיכון מוגבר לפני ביצוע ההשתלה חיוני לתכנון טיפול מושכל, למניעה יזומה ולשיפור הפרוגנוזה ארוכת הטווח. סוכרת לא מאוזנת מהווה גורם
במרפאה קל להתרשם שהטיפול “נגמר” ברגע שהשיקום נמסר והמטופל מחייך. בפועל, זהו הרגע שבו מתחיל השלב החשוב ביותר להצלחה ארוכת טווח: תחזוקה שיטתית. ההנחיה הקלינית העדכנית של הפדרציה האירופית לפריודונטולוגיה (EFP) מדגישה שמניעה אינה מתחילה לאחר ההעמסה, אלא כבר בתכנון, נמשכת בכירורגיה ובשיקום, ולאחר שהשתלים בעומס, חייבת להתקיים תכנית תחזוקה תומכת מסודרת הכוללת הערכה תקופתית
יוניט טיפולי הוא מוקד הפעילות במרפאת השיניים – סביבו נבנית הארגונומיה של הצוות, דרכו מנהלים את הזרימה הדיגיטלית של הטיפול, והוא משפיע באופן ישיר על בטיחות המטופלים והצוות. העשור האחרון הביא עימו שינוי מהותי בתפיסת העיצוב של יוניטים דנטליים: ממערכות מכניות יחסית למערכות חכמות, מקושרות, אוטומטיות ומותאמות אישית. לקראת 2026, יוניטים חדשים משלבים הנדסה מדויקת,
למרות ההתקדמות המרשימה של חיישני CMOS ו־CCD, מערכות הדמיה המבוססות על פלטות פוספור (Photostimulable Phosphor — PSP) ממשיכות לתפוס מקום משמעותי במרפאות שיניים רבות. היתרון המרכזי שלהן הוא השילוב בין איכות דימות גבוהה וגמישות תפעולית לבין נוחות רבה יותר עבור מטופלים. בשנת 2026 טכנולוגיה זו אינה נחשבת “שלב ביניים”, אלא פתרון דיגיטלי חיוני, במיוחד במרפאות
בעבודה הדיגיטלית של השנים האחרונות – סריקה, תכנון ממוחשב, כרסום והדפסה – אנו מדברים הרבה על סורקים, תוכנות ותהליכי עבודה, אבל לעיתים שוכחים את חומר הגלם שמחזיק את כל העסק: דיסק הטיטניום במכונת הכרסום. ממנו נוצרים הכתרים, הגשרים, המבנים על גבי שתלים, התותבות ההיברידיות והסדים הכירורגיים. הבחירה בדיסק מסוים איננה החלטה טכנית בלבד, אלא החלטה
דימות CBCT עבר מהפכה של ממש בעשור האחרון והפך לכלי חובה באבחון ובתכנון טיפולי בתחומים רבים ברפואת השיניים – ממקצועות האנדודונטיה והאורתודונטיה, דרך תכנון שתלים ועד הדרכה והדמיה כירורגית. כניסה לשנת 2026 מתאפיינת בשלושה קווי התקדמות משמעותיים: הפחתת מינון קרינה, שילוב מעמיק של בינה מלאכותית ושילוב מלא בזרימות עבודה דיגיטליות המערבות AR/VR, מודלים תלת־ממדיים והדפסת
העשור האחרון הביא עמו שינוי עמוק במרפאות שיניים ברחבי העולם, עם חדירתן של טכנולוגיות דיגיטליות המאפשרות תכנון, ייצור והוצאה לפועל של טיפולים ברמת דיוק גבוהה וביעילות תפעולית משופרת. הדפסת תלת־ממד (3D printing) תופסת כיום מקום מרכזי בתוך מהפכה זו, וכבר אינה נתפסת כתוספת טכנולוגית אלא כמרכיב מובנה של פרוטוקולים קליניים. לצד תרומתה לשיפור איכות הטיפול,
עידן הרפואה הדיגיטלית בסטומטולוגיה הביא עמו מהפכה בשיטות השחזור המשמרות. הדפסה תלת-ממדית ליד כיסא המטופל (Chairside 3D Printing) של שחזורי Inlay ו-Onlay מהווה את הדור הבא בטיפולי שיניים עצירים, המאפשר השלמת שחזור קבוע בפגישה אחת. טכנולוגיה זו משלבת סריקה תוך-פנית, תכנון ממוחשב והדפסה תלת-ממדית ישירה במרפאה, תוך מתן שליטה מלאה על תהליך הייצור ואיכות התוצר
שילוב הבינה המלאכותית ברפואת השיניים המונעת ובניהול המרפאה הפך את 2025 לשנה שבה מודלים חישוביים אינם רק כלי עזר, אלא חלק מתשתית העבודה היומיומית. AI מאפשר לראשונה יצירת פרופילי סיכון אישיים, ניטור התנהגות ביתית, חיזוי התקדמות מחלות וניהול תפעולי מלא של המרפאה, תוך סנכרון בין המידע הקליני לבין המידע הלוגיסטי. בתחום רפואת השיניים המונעת, AI
