רפואת שיניים קהילתית בבריטניה (Community Dental Services; CDS) מיועדת בעיקר לאוכלוסיות שמערכת המרפאות הכלליות מתקשה לשרת: מטופלים עם מוגבלויות ומחלות רקע מורכבות, צורך בסדציה/הרדמה כללית, תלות תפקודית, חרדה קיצונית, חסמי ניידות ושפה, וכן ילדים ומבוגרים בסיכון גבוה. באנגליה, שבה אין “רישום” קבוע לרופא שיניים כמו ברפואת משפחה, הרציפות הטיפולית נוטה להיות שברירית יותר, ובקבוצות פגיעות
סריקה אינטרא-אורלית דיגיטלית הפכה לכלי מרכזי במרפאת השיניים המודרנית, והיא משמשת למגוון יישומים החל מתכנון שיקומים ועד יישור שיניים. עם זאת, איכות הסריקה תלויה במידה רבה בטכניקת העבודה של הרופא ובהבנת מגבלות הטכנולוגיה. מחקר חדשני שפורסם בינואר 2025 ב-Journal of Esthetic and Restorative Dentistry זיהה לראשונה באופן שיטתי את כלל סוגי שגיאות הסריקה, תוך
הספרות בנושא סיבוכים אוקולריים/אורביטליים בהקשר של השתלות בלסת העליונה נותרת דלה יחסית ברמת הראיות: רוב הדיווחים הם דיווחי מקרה או סדרות קטנות, ולכן קשה להפיק שכיחות מדויקת או מודלי סיכון “קשיחים”. למרות זאת, בשנים 2024–2025 ניכרת מגמה ברורה של איסוף וארגון ידע: מיפוי שיטתי של כל הספקטרום האופתלמולוגי סביב פרוצדורות דנטליות, ושכלול ההבנה הרב־תחומית
הזרקות חומצה היאלורונית (HA) במרכז הפנים (midface) ובאזור הפריאורלי הן מהפרוצדורות המבוקשות ביותר, אבל גם מהרגישות ביותר: האנטומיה הווסקולרית צפופה, קיימת דינמיקה שרירית גבוהה סביב הפה, ובפריאורביטל/מיד־פייס יש מערכת לימפתית עדינה. לכן “כשלון” בהקשר הזה איננו רק תוצאה אסתטית מאכזבת, אלא רצף של תרחישים, החל מאי־סימטריה, בצקת ממושכת או “גושים”, ועד סיבוכים איסכמיים נדירים אך
התפתחות זיהומים סביב שתלי שיניים מהווה אתגר משמעותי בפרקטיקה הדנטלית המודרנית. בעוד שאיבוד שתלים בשלב מוקדם קשור לרוב לכשלון באוסאואינטגרציה, הרי שאיבוד שתלים בשלב מאוחר נובע בדרך כלל מתהליכים זיהומיים - פרי-אימפלנטיטיס ואימפלנטיטיס. זיהוי מטופלים בסיכון מוגבר לפני ביצוע ההשתלה חיוני לתכנון טיפול מושכל, למניעה יזומה ולשיפור הפרוגנוזה ארוכת הטווח. סוכרת לא מאוזנת מהווה גורם
במרפאה קל להתרשם שהטיפול “נגמר” ברגע שהשיקום נמסר והמטופל מחייך. בפועל, זהו הרגע שבו מתחיל השלב החשוב ביותר להצלחה ארוכת טווח: תחזוקה שיטתית. ההנחיה הקלינית העדכנית של הפדרציה האירופית לפריודונטולוגיה (EFP) מדגישה שמניעה אינה מתחילה לאחר ההעמסה, אלא כבר בתכנון, נמשכת בכירורגיה ובשיקום, ולאחר שהשתלים בעומס, חייבת להתקיים תכנית תחזוקה תומכת מסודרת הכוללת הערכה תקופתית
יוניט טיפולי הוא מוקד הפעילות במרפאת השיניים – סביבו נבנית הארגונומיה של הצוות, דרכו מנהלים את הזרימה הדיגיטלית של הטיפול, והוא משפיע באופן ישיר על בטיחות המטופלים והצוות. העשור האחרון הביא עימו שינוי מהותי בתפיסת העיצוב של יוניטים דנטליים: ממערכות מכניות יחסית למערכות חכמות, מקושרות, אוטומטיות ומותאמות אישית. לקראת 2026, יוניטים חדשים משלבים הנדסה מדויקת,
למרות ההתקדמות המרשימה של חיישני CMOS ו־CCD, מערכות הדמיה המבוססות על פלטות פוספור (Photostimulable Phosphor — PSP) ממשיכות לתפוס מקום משמעותי במרפאות שיניים רבות. היתרון המרכזי שלהן הוא השילוב בין איכות דימות גבוהה וגמישות תפעולית לבין נוחות רבה יותר עבור מטופלים. בשנת 2026 טכנולוגיה זו אינה נחשבת “שלב ביניים”, אלא פתרון דיגיטלי חיוני, במיוחד במרפאות
בעבודה הדיגיטלית של השנים האחרונות – סריקה, תכנון ממוחשב, כרסום והדפסה – אנו מדברים הרבה על סורקים, תוכנות ותהליכי עבודה, אבל לעיתים שוכחים את חומר הגלם שמחזיק את כל העסק: דיסק הטיטניום במכונת הכרסום. ממנו נוצרים הכתרים, הגשרים, המבנים על גבי שתלים, התותבות ההיברידיות והסדים הכירורגיים. הבחירה בדיסק מסוים איננה החלטה טכנית בלבד, אלא החלטה
דימות CBCT עבר מהפכה של ממש בעשור האחרון והפך לכלי חובה באבחון ובתכנון טיפולי בתחומים רבים ברפואת השיניים – ממקצועות האנדודונטיה והאורתודונטיה, דרך תכנון שתלים ועד הדרכה והדמיה כירורגית. כניסה לשנת 2026 מתאפיינת בשלושה קווי התקדמות משמעותיים: הפחתת מינון קרינה, שילוב מעמיק של בינה מלאכותית ושילוב מלא בזרימות עבודה דיגיטליות המערבות AR/VR, מודלים תלת־ממדיים והדפסת
