הרעיון של טיפול אורתודונטי מוקדם מושך הן רופאים והן הורים: לזהות הפרעה בהתפתחות הסגר בגיל צעיר, להתערב בזמן שהלסתות עדיין גדלות, ולכאורה למנוע טיפול מורכב יותר בעתיד. אלא שהספרות העדכנית מציגה תמונה מפוכחת יותר. עצם האפשרות לבצע טיפול בגיל 7–10 אינה הוכחה לכך שטיפול בשלב זה עדיף על המתנה. השאלה המרכזית ב־Phase I אינה אפוא האם
לא האם ניתן לטפל בילדים באמצעות קשתיות, אלא באילו ילדים ולאילו מטרות הן מציעות יתרון אמיתי השימוש בקשתיות שקופות (Clear Aligner Therapy – CAT), שהיה במשך שנים מזוהה בעיקר עם טיפול אורתודונטי במבוגרים ובמתבגרים בעלי משנן קבוע, התרחב בשנים האחרונות גם לילדים הנמצאים בשלב המשנן המעורב. מערכות ייעודיות מאפשרות כיום טיפול כבר בגיל 6–12 שנים,
ההמלצות העדכניות של ADA/AAOMR מ־2026 מדגישות שההדמיה צריכה להיבחר לפי הצורך הקליני ולא לפי זמינות הטכנולוגיה, והספרות העדכנית מדגישה התאמת FOV, רזולוציה ומינון למשימה האבחנתית. רכישת מערכת הדמיה פנורמית, ובמיוחד מערכת משולבת פנורמית־CBCT, היא אחת ההשקעות הטכנולוגיות המשמעותיות במרפאת שיניים. טווח המחירים רחב, מפרטי היצרנים עמוסים בנתונים על גודל voxel, מספר תוכניות צילום, רזולוציה
הצילום הפנורמי ממשיך להיות אחת מבדיקות ההדמיה הנפוצות ביותר ברפואת השיניים, גם בעידן שבו השימוש ב־CBCT הולך ומתרחב. יתרונותיו מוכרים: קבלת תמונה רחבה של המשנן, עצמות הלסת, הסינוסים וחלק מאזור מפרקי הלסת, בזמן קצר, בעלות נמוכה יחסית ובמנת קרינה נמוכה בהשוואה להדמיה תלת־ממדית. אלא שהמערכות הפנורמיות של השנים האחרונות שונות במידה ניכרת מן המכשירים
התפתחות חומרי ה־all-ceramic שינתה לא רק את בחירת החומר אלא גם את עבודת מעבדת השיניים. אם בעבר תהליך הייצור התבסס במידה רבה על מטבע, מודל גבס, שעווה, השקעה ושריפה ידנית של שכבות חרסינה, כיום חלק גדול מן השחזורים עובר מסלול דיגיטלי: סריקה, תכנון CAD, כרסום או הדפסה, טיפול תרמי ולבסוף צביעה, ליטוש או layering. המעבדה
המונח all-ceramic כבר אינו מתאר משפחה אחת של חומרים אלא רצף רחב של קרמיקות בעלות הרכב, מבנה גבישי ותכונות מכניות שונות. בעשור האחרון השתנה מרכז הכובד משחזורים דו-שכבתיים – ליבה חזקה שעליה חרסינה אסתטית – לשחזורים מונוליתיים המיוצרים ב-CAD/CAM. המעבר הפחית משמעותית תופעות של chipping של חרסינת הציפוי, אפשר הכנות שמרניות יותר וקיצר את תהליך הייצור. עם זאת, הבחירה
סקירת ספרות עדכנית על דיוק, מגבלות ומשמעות קלינית של טכנולוגיות סריקת פנים תלת־ממדית ההתפתחות המהירה של סריקות פנים תלת־ממדיות מציבה בפני רופא השיניים שאלה מעשית מאוד: האם לצורך שילוב הפנים ב־workflow הדיגיטלי נדרשת מערכת ייעודית ומקצועית, או שסמארטפון המצויד בחיישני עומק ובאפליקציה מתאימה מסוגל לספק מידע מדויק דיו? לפני מספר שנים התשובה הייתה ברורה
סקירת ספרות עדכנית על Digital Smile Design, שילוב נתוני הפנים והראיות ליתרון קליני ואסתטי המעבר מצילום דו־ממדי של החיוך לסריקה תלת־ממדית של הפנים נראה לכאורה כשלב טבעי בהתפתחות רפואת השיניים האסתטית. אם בעבר תוכנן השיקום בעיקר על סמך השיניים, מודלים, צילומים וקווי ייחוס דו־ממדיים, כיום ניתן לשלב סריקה אינטראורלית וסריקת פנים בתוך מטופל וירטואלי, ולתכנן
סקירת ספרות עדכנית על שילוב סריקות פנים, סריקות אינטראורליות והדמיה תלת־ממדית בתכנון הטיפול הרעיון של “Virtual Patient” מלווה את רפואת השיניים הדיגיטלית כבר יותר מעשור. המטרה היא ליצור ייצוג תלת־ממדי של המטופל המשלב בתוך מערכת קואורדינטות אחת מידע שמקורו בסריקה אינטראורלית, בסריקת פנים ולעיתים גם ב־CBCT ובנתוני תנועת הלסת. כבר ב־2015 תיארו Joda ו־Gallucci שילוב
הספרות העדכנית מצביעה על יתרון ברור לפוטוגרמטריה ברישום המיקום התלת־ממדי של השתלים, אך עדיין אין די ראיות להוכיח עליונות ארוכת טווח של השיקום הקליני כולו. שיקום קשת מלאה על גבי שתלים הוא מן המצבים התובעניים ביותר ברפואת השיניים הדיגיטלית. בניגוד לשיקום יחידה בודדת, שבו סטייה מקומית קטנה עשויה להיות נסבלת, בשיקום מוברג המחבר ארבעה עד
