יציבות השתל מהווה גורם מרכזי להצלחת שתלים דנטליים, הן בטווח הקצר והן לאורך זמן. היציבות הראשונית נובעת מאחיזה מכנית מיידית בעצם, ואילו היציבות המשנית נרכשת בהדרגה עם התקדמות תהליך האוסאואינטגרציה. במהלך השנים פותחו שיטות מדידה אובייקטיביות המאפשרות להעריך את יציבות השתל באופן כמותי, ולתכנן את המשך השיקום באופן מושכל. מדידת היציבות חשובה במיוחד כאשר נשקלת
השתלים דנטליים מציגים שיעורי הישרדות גבוהים של 90-95% ל-10 שנים, אך גורמי סיכון ספציפיים הקשורים למטופל יכולים להשפיע משמעותית על התוצאות. מחקרים עדכניים מראים כי כישלון מוקדם (עד 6 חודשים) מהווה 83.5% מכלל הכישלונות, בעוד שכישלון מאוחר (לאחר עמסה) מהווה 16.5%. הבנת גורמי הסיכון מאפשרת תכנון טיפול מותאם וניהול ציפיות ריאליות. גורמי הסיכון העיקריים
סרטן הפה מהווה אתגר רפואי משמעותי ברחבי העולם, כאשר כ-50% מהמקרים מתגלים בשלב מתקדם, מה שמוביל לתוצאות טיפוליות לא מיטביות. רופאי השיניים, כקו החזית בבריאות הפה, ממלאים תפקיד מרכזי בזיהוי מוקדם של מצבים פרה-ממאירים וממאירים. בשנים האחרונות, התפתחו טכנולוגיות חדשניות המבוססות על בינה מלאכותית, הדמיית פלואורסצנטית וסמנים ביולוגיים ברוק, אשר מהפכות את מגוון הכלים הזמינים
עם ההתפתחויות המרשימות בתחום השתלות דנטליות, ביקוש גדל למטריאלים מתקדמים לבניית עצם. מאמר זה סוקר את החידושים האחרונים בתחליפי עצם להשתלות דנטליות, כולל טכנולוגיות הדפסה תלת-ממדית, ננו-חומרים, ביו-חומרים חכמים ומטריאלים מתכלים. מחקרים קליניים מראים שיעורי הצלחה משופרים עם התחליפים החדשים לעומת טכנולוגיות קודמות. השוק הגלובלי של תחליפי עצם דנטליים צפוי לגדול מ-1.3 מיליארד דולר ב-2024
הדמיית תהודה מגנטית MRI - (Magnetic Resonance Imaging) מייצגת פיתוח מבטיח בתחום האבחון הפריודונטלי, אם כי עדיין נמצאת בשלבי מחקר מוקדמים. בעוד שהטכנולוגיה המסורתית מתבססת על הדמיה דו-ממדית בקרני רנטגן ובדיקות קליניות, ה-MRI מציע אפשרות ייחודית להדמיה ללא קרינה מייננת עם יכולת הבחנה מעולה ברקמות רכות. מחקרים עדכניים מראים פוטנציאל של הטכנולוgia לזיהוי תהליכים
צילומי נשך מחוץ לפה (Extraoral Bite Photography) מייצגים כלי חשוב ומתקדם בארסנל הדיאגנוסטי והטיפולי של רופא השיניים המודרני. בעידן שבו התיעוד הוויזואלי הופך להיות מרכזי יותר מתמיד בטיפול הדנטלי, הבנת הטכניקות והיישומים של צילומי נשך מחוץ לפה היא חיונית לקליניקאי העכשווי. טכניקה זו מתייחסת לתיעוד פוטוגרפי של חומר רישום הנשיכה כאשר הוא נמצא מחוץ לחלל
השתלים הדנטליים הפכו בעשורים האחרונים לאחד מהפתרונות השיקומיים המרכזיים ברפואת שיניים מודרנית, עם שיעורי הצלחה מצטברים של למעלה מ-90% לאחר חמש עד עשר שנים. עם זאת, שיעור הכישלונות – המוערך בכ-5%–10% מהשתלים – ממשיך להוות אתגר קליני מהותי, במיוחד באוכלוסיות בסיכון ובאזורים אנטומיים בעייתיים. כישלון של שתל עשוי להתרחש מוקדם, כלומר בשלב הריפוי הראשוני טרם
ההתקדמות בתחום השתלים הדנטליים בשני העשורים האחרונים שינתה את אופן החשיבה על זמני שיקום ועל תזמון ההעמסה. ככל שגוברת הדרישה לפתרונות אסתטיים ותפקודיים מהירים, כך עולה הצורך בפרוטוקולים קצרים וגמישים יותר. אחד הפתרונות הבולטים הוא פרוטוקול של העמסה מושהית-קצרה, המהווה גישה טיפולית אשר מאזנת בין בטיחות ביולוגית לבין ציפיות המטופל לקבלת שיקום מהיר. מדובר בפרוטוקול
ניתוחי השתלות דנטליות הפכו לטיפול סטנדרטי לשיקום חסרי שיניים, עם שיעורי הצלחה גבוהים המגיעים ל-95% ומעלה. עם זאת, השאלה של מתן טיפול מונע באנטיביוטיקה בניתוחי השתלות דנטליות נותרה נושא שנוי במחלוקת בקהילה הרפואית, הן בשל החשש מפני התפתחות עמידות אנטיביוטית והן בשל הצורך להבטיח את הצלחת הטיפול. החלל הפה מכיל מיקרופלורה עשירה הכוללת למעלה מ-700
בשנים האחרונות נכנסת הבינה המלאכותית (Artificial Intelligence – AI) באופן מואץ לעולם רפואת השיניים, ובמיוחד לתחום ההשתלות הדנטליות. אחת היישומים המבטיחים ביותר היא היכולת של מערכות AI לנתח הדמיות CBCT (Cone Beam Computed Tomography) ולהפיק מהן תובנות מבוססות-מידע לצורך חיזוי הצלחת שתלים. יכולות אלו נשענות על שילוב של ניתוח תמונה אוטומטי, למידת מכונה (Machine Learning),
