הספרות בנושא סיבוכים אוקולריים/אורביטליים בהקשר של השתלות בלסת העליונה נותרת דלה יחסית ברמת הראיות: רוב הדיווחים הם דיווחי מקרה או סדרות קטנות, ולכן קשה להפיק שכיחות מדויקת או מודלי סיכון “קשיחים”. למרות זאת, בשנים 2024–2025 ניכרת מגמה ברורה של איסוף וארגון ידע: מיפוי שיטתי של כל הספקטרום האופתלמולוגי סביב פרוצדורות דנטליות, ושכלול ההבנה הרב־תחומית
התפתחות זיהומים סביב שתלי שיניים מהווה אתגר משמעותי בפרקטיקה הדנטלית המודרנית. בעוד שאיבוד שתלים בשלב מוקדם קשור לרוב לכשלון באוסאואינטגרציה, הרי שאיבוד שתלים בשלב מאוחר נובע בדרך כלל מתהליכים זיהומיים - פרי-אימפלנטיטיס ואימפלנטיטיס. זיהוי מטופלים בסיכון מוגבר לפני ביצוע ההשתלה חיוני לתכנון טיפול מושכל, למניעה יזומה ולשיפור הפרוגנוזה ארוכת הטווח. סוכרת לא מאוזנת מהווה גורם
במרפאה קל להתרשם שהטיפול “נגמר” ברגע שהשיקום נמסר והמטופל מחייך. בפועל, זהו הרגע שבו מתחיל השלב החשוב ביותר להצלחה ארוכת טווח: תחזוקה שיטתית. ההנחיה הקלינית העדכנית של הפדרציה האירופית לפריודונטולוגיה (EFP) מדגישה שמניעה אינה מתחילה לאחר ההעמסה, אלא כבר בתכנון, נמשכת בכירורגיה ובשיקום, ולאחר שהשתלים בעומס, חייבת להתקיים תכנית תחזוקה תומכת מסודרת הכוללת הערכה תקופתית
שילוב הבינה המלאכותית ברפואת השיניים המונעת ובניהול המרפאה הפך את 2025 לשנה שבה מודלים חישוביים אינם רק כלי עזר, אלא חלק מתשתית העבודה היומיומית. AI מאפשר לראשונה יצירת פרופילי סיכון אישיים, ניטור התנהגות ביתית, חיזוי התקדמות מחלות וניהול תפעולי מלא של המרפאה, תוך סנכרון בין המידע הקליני לבין המידע הלוגיסטי. בתחום רפואת השיניים המונעת, AI
רפואת השיקום עברה עשורים של חדשנות דיגיטלית, אך שנת 2025 מסמנת שלב שבו הבינה המלאכותית אינה נוספת על גבי מערכת CAD/CAM, אלא הופכת למרכיב ליבה בתהליכי התכנון, הביצוע וקבלת ההחלטות. מערכות Generative AI ומודלים תלת־ממדיים לומדים על בסיס מאגרי מידע גדולים, ויוצרים תכנון שיקומי מדויק, מותאם־חולה ומהיר יותר מאי־פעם. השילוב בין AI לבין חומרי
בשנים האחרונות מתחוללת ברפואת החניכיים תמורה עמוקה הנובעת משילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית בכל שלבי האבחון, הטיפול והמעקב. שילוב זה אינו מהווה תוספת נקודתית לתהליכים קליניים קיימים, אלא מביא עמו שינוי פרדיגמטי: מעבר מפריודונטיה המבוססת על הערכה קלינית וסובייקטיבית, לפריודונטיה מבוססת נתונים, מדידה וחיזוי. נכון לסוף 2025 ניתן לראות בבירור כיצד מודלים מתקדמים של למידה עמוקה,
ההבנה שהפרעות שינה—ובעיקר OSA—פוגעות בבריאות הלב-כלי דם, בחילוף החומרים ובתפקוד הנוירו-קוגניטיבי, מציבה את רופא/ת השיניים בעמדה ייחודית: אנו פוגשים את המטופלים בתדירות גבוהה, רואים את דרכי האוויר העליונות “מבפנים”, ומזהים רמזים קליניים מוקדמים (נחירות, ברוקסיזם לילי, לשון מוגדלת, חך צר/גבוה, מנדיבולה רטרוגנטית, יובש פה ועייפות). לכן, האחריות הראשונית היא סקר ואיתור: תשאול ממוקד ושימוש בכלי
עולם חומרי השיקום הדנטליים עובר מהפכה טכנולוגית המשנה את פני הרפואה המשקמת המודרנית. בעוד שחומרי השיקום המסורתיים התמקדו בעיקר בהחזרת הפונקציה והאסתטיקה למבנה השן, הדור החדש של חומרי השיקום הפונקציונליים מציע יכולות נוספות המשתלבות באופן אקטיבי עם הרקמות הביולוגיות ומספקות יתרונות טיפוליים מעבר לשיקום פיזי בלבד. מאמר זה מציג סקירה מקיפה של החידושים המרכזיים בתחום
ביו-קרמיקה על בסיס סיליקט סידן חוללו מהפכה בטיפול אנדודונטי בזכות תכונות הביו-תאימות, הביו-אקטיביות ויכולת האיטום המעולות שלהם. Mineral Trioxide Aggregate (MTA) נותר החומר הביו-קרמי הנפוץ ביותר ונחשב לתקן הזהב באנדודונטיה, אך חומרים חדשים כמו Biodentine, EndoSequence, BioAggregate ותערובות מועשרות סידן (CEM) מציעים שיפורים משמעותיים בתכונות מסוימות. חומרים אלו שינו באופן יסודי את הפרוגנוזה של מקרים
טומוגרפיה ממוחשבת בקרן חרוטית (CBCT) מהווה מהפכה בדימות אנדודונטית, ומציעה יכולת ניווט אנטומי תלת-ממדי מדויק במישורים הוולומטריים השונים - סגיטלי, קורונלי ואקסיאלי. טכנולוגיה זו מתגברת על מגבלות רבות של רדיוגרפיה קונבנציונלית ומתרגמת לדיוק רב בזיהוי פתולוגיות ומצבים אנדודונטיים. התיאור המדויק של רקמות השיניים והפריאפיקליות ושל מערכת תעלת השורש חיוני לאבחון, תכנון טיפול ומעקב באנדודונטיה. יישום
