חניכיים

מחברי המאמר מציינים כי עקירת שיניים, פשוטה או כירורגית, הינה הליך נפוץ בפרקטיקה הקלינית של הכירורגיה של הפה והלסת. סיבוכים שונים עשויים להתלוות להליך זה, הן בעת והן לאחר הניתוח, כאשר דימום הוא בין הסיבוכים הפוטנציאליים לאחר עקירה הדורש טיפול. אירוע זה יכול להיפתר באמצעים המוסטטיים קונבנציונליים (כלומר לחץ גזה או תפרים). עם זאת, שיטות

על פי מחברי המאמר, מתן אנטיביוטיקה לפני ניתוחי שתלים הינו בין הגורמים הביולוגיים שבהם ניתן לסייע בהפחתת שיעור הכשלים הכרוכים בטיפולי שתלים דנטליים. למתן אנטיביוטיקה יש גם תפקיד מניעתי וגם טיפולי בניהול מתרפאים הזקוקים לשתלים. כיום, האנטיביוטיקה הנפוצה ביותר ברפואת שיניים היא אמוקסיצילין. כמו בכל שימוש באנטיביוטיקה, רופא השיניים צריך להיות מודע לתופעות הלוואי האפשריות

לדברי מחברי המאמר, הטיפול בשתלים דנטליים בליווי תותבות וטיפולים שיקומיים שונים, מציעים יתרונות רבים לבני אדם נטולי שיניים ובעלי משנן חלקי ומגיעים להישגים גבוהים במדדים האסתטיים והתפקודיים לאחר איבוד השיניים. למרות שהשתלת שיניים הינה בטוחה, צפויה, ונחשבת לנוהל מבוסס מחקרית, עם אחוזי הצלחה של למעלה מ-90 אחוזים, סיבוכים הנובעים מהתקנת שתלים נחשבים בין האתגרים הגדולים

לדברי מחברי המאמר, השתלות שיניים נחשבות בדרך כלל לטיפול בטוח להחלפת שיניים חסרות. זאת בעקבות הפיתוח של פני שטח משופרים, המאפשרים אוסאואינטגרציה ניתנת לחיזוי וכן תוכניות טיפול אופטימליות, שמטרתן הן תפקוד והן אסתטיקה. עם זאת, תנאי מוקדם להצלחה הינו בהנחת היסוד של קיום קפדני של תכניות טיפול מקצועיות לתחזוקה. הביטחון בטיפול שתלים מתבטא לא רק

הפרעת הספקטרום האוטיסטי (ASD) הינה הפרעה התפתחותית עצבית של הילדות, המאופיינת בדרגות שונות של התפתחות הדיבור, הפרעות בסוציאליזציה, בתחומי עניין צרים ודפוסי התנהגות סטריאוטיפיים. מאז שנות ה-90 של המאה הקודמת גדל מספר המקרים של ASD ובסקירת הספרות הוערך כי השכיחות של ASD הינה כ-1.5 ל-100. האטיולוגיה של ASD היא ככל הנראה רב-גורמית וכוללת גם גורמים

מחברי המאמר מציינים, כי ברחבי העולם ישנה עליה בשכיחות של סוכרת מסוג 2 בילדים ומתבגרים ב-30 השנים האחרונות. לדבריהם, במחוז מניטובה שבקנדה, השכיחות גבוהה פי 10 עד פי 20 משאר האזורים של קנדה. מחקרים אפידמיולוגיים במבוגרים מאשרים שסוכרת בלתי מבוקרת היא גורם סיכון למחלת החניכיים (PD), הכרוכה בעליה בהיקף, חומרה, קצב התקדמות, ושכיחות של המחלה.

לדברי מחברי המאמר, חוויות ילדות שליליות (ACEs) מקיפות טווח רחב ומגוון של מצבים הקשורים הן בהתעללות בילדים והן בתפקוד לקוי של משק הבית, כולל הזנחה פיזית ורגשית, התעללות פיזית ורגשית, פרידת הורים וכליאה על ידי הורים. כמעט מחצית מהילדים בארצות הברית חוו לפחות חוויות שלילית אחת. מחקרים בעבר הראו קשר בין חוויות ילדות שליליות לבין

מחברי המאמר מציינים, כי הליטוזיס מתייחס לריח רע מהפה או מחללי אוויר אחרים, כגון האף, הסינוסים והלוע. מצב זה משפיע על האינטראקציות החברתיות של בני אדם, ולכן ארגון הבריאות העולמית קבע כי הליטוזיס הינו סוג של מחלה. מספר רב של מחקרים הראו כי הליטוזיס קשור לסוגים מסוימים של חיידקים אנאירוביים בחלל הפה, כגון Fusobacterium nuleatum

לדברי מחברי המאמר, לוקופלאקיה של הפה (OL) היא פגיעת פה, שעלולה להיות ממאירה הנפוצה ביותר באירופה. מצב זה מוגדר כ"רובד לבן של הרירית שיש לו סיכון לא ברור ושאינו נכלל במחלות או הפרעות ידועות שאין בהן סיכון מוגבר למחלת הסרטן". השכיחות העולמית באוכלוסייה הכללית נאמדה ב-2.60 אחוזים בתחילת המאה ובסביבות 4.11 אחוזים לאחרונה. החשיבות הקלינית

לדברי מחברי המאמר, בחודש נובמבר 2022 פרסם המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) את ההנחיות לפרקטיקה הקלינית לרישום אופיואידים לטיפול בכאב (CDCCPG), על מנת להחליף את ההנחיות אשר התפרסמו בשנת 2016. הנחיות חדשות אלו נועדו לשמש ככלי קליני לשיפור התקשורת בין הרופאים לבין המתרפאים ולהסמיך את הרופאים לקבל החלטות מושכלות וממוקדות באדם לגבי טיפול בכאב