לדברי מחברי המאמר, בין 50 המחלות הנפוצות ביותר שהוערכו על ידי חקר נטל המחלות הגלובלי (Global Burden of Disease Study1) עששת השיניים דורגה כמצב השכיח ביותר. יתר על כן, שיעור השכיחות של עששת השיניים הוא 35.3 עבור גברים ונשים כאחד. שיקום נגעים אינו עוצר או מאט את תהליך מחלת העששת והאפקטיביות של פלואוריד במניעת עששת
תביעה: המטופל המעשן ביקש הפנייה לצילום וסורב. תשובת הרופא: "אז מה, גם אני מעשן"... התוצאה: הסרטן התגלה באיחור טרגי מומחה רפואי: תוחלת חייו של התובע התקצרה ב-18 שנה בתביעה אותה הגישו לאחרונה עורכי הדין רן שפירא ואריאל גולד ממשרד עורכי הדין 'אלמוג שפירא', נטען כי התובע, מעשן כבד זה 55 שנה, החל לסבול משיעול
אפליקציה שתחליט עבור הרופא מה דחוף ומה לא, שעון חכם לזיהוי מוקדם של התדרדרות חולים ששוחררו ושאלונים יומיים שיספרו על מצבם הרפואי של חולים באשפוז ביתי האקתון רפואי-טכנולוגי הפגיש בין עולם הרפואה והטכנולוגיה במרתון מיוחד של 30 שעות והביא לפתרונות חדשניים ופריצות דרך שישנו את פני העתיד של עולם הרפואה מפגש מיוחד בן 30
מחברי המאמר קובעים, כי המידע הקיים בנושא התוצאות ארוכות הטווח בעקבות טיפול כירורגי של פרי-אימפלנטיטיס הינו מוגבל. הנתונים הזמינים מבוססים על הערכות רטרוספקטיביות או על מדגמים בגודל מוגבל. בדיווחים אלה הוערכו פרוטוקולי טיפול שונים, כולל דבריטמנט עם דש פתוח, חיסול או צמצום הכיס וגישות של שחזור. אמנם הנתונים מכל המחקרים מצביעים על כך שניתן
על פי התוכנית המשותפת של האו"ם בנושא דיווח על HIV ומחלת האיידס, ההערכה היא כי עד שנת 2018 היו ברחבי העולם כ-37.9 מיליון (44.0-32.7 מיליון) בני אדם שחיו עם HIV, מביניהם 62 אחוזים היו בעלי גישה לטיפול. בנוסף, המספר הממוצע של מקרי מוות מהמחלה ברחבי העולם צנח מכ-1.8 מיליון בשנת 2005 ל-770,000 בשנת 2018.
מטרת הטיפול בסביבת השתל הדנטלי היא לחסל מצבי דלקת ולמנוע איבוד נוסף של העצם בסביבת השתל. לדברי מחברי המאמר, הוכח כי טיפול לא ניתוחי של פרי-אימפלנטיטיס אינו יעיל במניעת אובדן נוסף של עצם ודימום בעקבות בדיקה באתרי השתלים הנגועים, ולכן לעיתים קרובות יש צורך בהתערבות כירורגית על מנת לספק גישה נאותה לשם דקונטמינציה כימית
מחברי המאמר כותבים על קו סיוע וירטואלי לבריאות הפה לתקופת הקורונה שהוקם על מנת לספק ייעוץ ומיון לבני אדם עם שאלות ודאגות בנושאי רפואת השיניים. מטרת צעד זה במהלך המגיפה הייתה למנוע ממתרפאים את הצורך לחיפוש אחר טיפול אישי מיותר במחלקות המיון ובמרפאות של רפואה דחופה, במיוחד בתקופה בה מרפאות השיניים נסגרו או הוגבלו
מגפת הקורונה, אשר גרמה לתחלואה ותמותה ניכרים, גורמת לשיבושים חברתיים וכלכליים ולבעיות במתן שירותי בריאות. המגיפה מעוררת דאגה מיוחדת בשל הדינמיקה של ההעברה דרך האוויר בקרב בני אדם אסימפטומים ובמצב של טרום התסמינים. טיפות המכילות נגיפים (בקוטר 5-12 מיקרון) ואירוסולים (≤ 5 מיקרון) מבני אדם נגועים מועברים לסביבה באמצעות הנשימה, הדיבור, שיעול ועיטוש. אנשים
מחברי המאמר מציינים, כי השימוש בחומרים המשמשים לשטיפות פה כגורמים העשויים להפחית את עומס הנגיף של התסמונת החריפה הקשה של מערכת הנשימה במאבק כנגד מגפת הקורונה הינו קונספט אטרקטיבי במיוחד. באופן הגיוני לדעתם, תפיסה זו אמורה להוביל למחקרים בבני אדם ולהמלצות קליניות על מנת לבחון באופן אסטרטגי את התרומה של פיתוח גישה המבוססת על
גילוי מהיר ומדויק של נגיף הקורונה (2019-nCoV) הינו שלב מכריע בשליטה בהתפרצות המחלה בקהילה ובבתי החולים. הבדיקות האבחנתיות המומלצות של דגימות דרכי נשימה עליונות נעשות באמצעות נטילת דוגמא עם מטוש מאזורי הנזופרינקס והאורופרינקס. עם זאת, שיטה זו לאיסוף הדגימה דורשת קשר הדוק בין עובדי שירותי הבריאות לבין הנבדקים, מצב אשר מהווה סכנה להעברת הנגיף
