כירורגיה

לדברי מחברי המאמר, השיניים השכיחות ביותר שנפגעות במצבים פתולוגיים, הן הטוחנות השלישיות בלסת התחתונה, ולשם ביצוע עקירות של השיניים האלו ניתן אלחוש מקומי. הליך זה גורם לרוב לרמת חרדה גבוהה אצל המתרפאים, העלולה להוביל לתחושת כאב מוגברת, וכן לשינויים חריפים במערכת העצבים האוטונומית במהלך ההליך הניתוחי. השימוש בתרופות משככות כאבים וביצוע התערבויות אלו תחת הרגעה

מחברי המאמר מציינים, כי דום נשימה חסימתי בשינה (OSA) מהווה בעיה בבריאות הציבור, המשפיעה על מספר הולך וגדל של בני אדם. הפרעה זו של מערכת הנשימה הקשורה לשינה מאופיינת באפיזודות חוזרות של חסימה מלאה (אפניאה) או חלקית (היפונואה) של דרכי הנשימה העליונות בעת השינה. לדברי מחברי המאמר, קיימת הערכה כי בין 15 אחוזים ל-30 אחוזים

 לדברי מחברי המאמר, אחת הפגיעות הדנטליות הקשות ביותר הינה אבולסיה, מצב בו השן נעקרה לחלוטין מהמכתשית שלה (ברוב המקרים אל מחוץ לפה). מבחינה קלינית המכתשית נמצאת ריקה או מלאה בקריש. אירוע זה גורם לנזק חמור לרקמות התומכות ולמבנה העצם, אשר במקרה של ילדים או מתבגרים, עלול להשפיע אף על צמיחת הפנים. שיניים קדמיות מקסילריות נמצאות

מחברי המאמר מציינים, כי צפון אמריקה נמצאת במשבר של שימוש באופיואידים, אשר מהווה דאגה רבה לבריאות ובטיחות הציבור. ברפואת השיניים, מתרפאים רבים מקבלים מרשם לאופיואידים בפעם הראשונה לטיפול בכאב חריף, לאחר ניתוח של עקירת שיניים כלואות, אשר מביא לעיתים קרובות למרשם של מספר עודף של כדורי אופיואידים, ובכך להגדלת הסיכון לשימוש לרעה ולהתמכרות. כאבי שיניים

מחברי המאמר מתארים, כי ביספוספונטים מפחיתים את ספיגת העצם על ידי פעולה ישירה על פעילות אוסטאוקלסטית, וכאנלוגים לפירופוספטים סינתטיים, הנקשרים להידרוקסיאפטיט של העצם. תרופות אלו נמצאות בשימוש מאז שנות ה-60 של המאה הקודמת, לטיפול, בין היתר, בגרורות בעצמות, סרטן ריאות, מיאלומה נפוצה, מחלת פאג'ט, ושליטה מטבולית במחלות מטבוליזם ובעיקר לטיפול ומניעה של אוסטיאופורוזיס ואוסטיאופניה. אוסטאונקרוזיס

לדברי מחברי המאמר, המונח הפרעה טמפורומנדיבולרית (TMD) משמש לציון קיום של כאב או חוסר תפקוד אורופציאלי הכרוכים בשרירי הלעיסה, המפרק הטמפורומנדיבולריTMJ) ) ומבנים המזוהים איתם. בשל האופי הכרוני ותסמינים תכופים של מחלות נלוות, TMD משפיע לרעה על איכות החיים הקשורה לבריאות הפה. הפרעה זו משפיעה על 15-10 אחוזים מהאוכלוסייה הבוגרת הכללית, עם השכיחות הגבוהה

מחברי המאמר מציינים כי תקופת הריפוי שלאחר עקירה כירורגית של השן הטוחנת השלישית בלסת התחתונה קשורה לתגובה דלקתית אינטנסיבית. תהליך זה אחראי על התפתחות כאבים לאחר הניתוח, נפיחות בפנים וטריזמוס, המשפיעים לרעה על איכות החיים של המתרפאים במהלך 10-7 ימים לאחר הניתוח. סימנים ותסמינים אלו הינם תוצאה של פצע הניתוח ומשך הניתוח עצמו, כתוצאה

לדברי מחברי המאמר, חרדה דנטלית מדורגת במקום השני בקרב בני אדם הסובלים מהפרעות חרדה, אחרי החשש מפני דיבור מול קהל. מחקרים הצביעו על כי ניתן להעריך את התפלגות החרדה הדנטלית בקרב האוכלוסייה בגרמניה באופן הבא: ל-60-80 אחוזים בקירוב ישנה תחושה של פחד מביקור אצל רופא השיניים, ולפי ההערכות 10-5 אחוזים מהאוכלוסייה נמנעים לחלוטין מטיפולי

לדברי מחברי המאמר, קרצינומה של תאי קשקש של הפהOSCC) ) הינה הניאופלזיה הממאירה השכיחה ביותר של חלל הפה. מספר גורמי סיכון נקשרו להתפתחות של OSCC, כאשר בראש ובראשונה עישון או לעיסת טבק (עם או בלי betel / אגוז areca) ולאחריו צריכת אלכוהול נחשבים כיום לשני גורמי הסיכון החשובים ביותר המעורבים באטיולוגיה של המחלה. נגיפי

לדברי מחברי המאמר, האבחון והניהול הפוטנציאלי של תסמינים אוטולוגיים במתרפאים עם הפרעות טמפורומנדיבולריות (TMDs) מהווים אתגר עבור רופאי השיניים, מומחים לכאב אורופציאלי ורופאי אף אוזן גרון. הפרעות טמפורומנדיבולריות הינן קבוצה של מצבים קליניים המשפיעים על שרירי הלעיסה, המפרק הטמפורומנדיבולרי (TMJ) ומבנים נלווים. התסמין השכיח ביותר שמדווח על ידי המתרפאים הוא כאב שעשוי להקרין לאוזניים,