פריודונטיה

מחברי המאמר מציינים כי נכון לעכשיו, הסרה מכאנית של רובד החיידקים הינה עדיין השיטה העיקרית לטיפול בדלקת חניכיים הנגרמת על ידי הרובד. בשנים האחרונות נעשה שימוש בטיפול בלייזר ופוטודינמיקה כטיפול תומך בדלקת חניכיים הנגרמת על ידי רובד, אך לטיפולים העיקריים הקיימים, כגון הטיפול המכאני, יש רק השפעה מוגבלת רק על שחזור הסביבה המיקרו-אקולוגית סביב

מטרת הטיפול במחלת החניכיים הינה להפחית את מספר המיקרואורגניזמים הפתוגנים, כמו גם את תוצריהם הביולוגיים כגון אנדוטוקסינים, אנטיגנים, אנזימים וגורמים מגרים אחרים ברקמות, ולאפשר לרקמות החניכיים לחזור למצב בריאות. העיקרון הבסיסי הזה נמצא ברקע הפיתוח של טיפולים חדשים במחלות החניכיים המבוססים על שליטה בגורמים למחלה ובמיוחד החיידקים האנאירוביים הגרם-שליליים הנמצאים באזור תת החניכיים ובכיסי

לדברי מחברי המאמר, אנשי מקצוע בתחום רפואת השיניים המטפלים במתרפאים הסובלים ממחלת חניכיים מתמודדים כל העת עם האתגר לעודד את המוטיבציה לטיפול עצמי עקבי ויעיל של המתרפא. ישנן עדויות לכך, שגורמים פסיכולוגיים כגון חרדה דנטלית, תחושת קוהרנטיות, מיקום השליטה, אמונות הקשורות בבריאות הפה והיעילות האישית משפיעים באופן משמעותי על ההתנהגויות הקשורות לבריאות הפה (למשל

מחברי המאמר מציינים, כי ידוע שמחלות החניכיים משפיעות לרעה על איכות החיים הקשורה לבריאות הפה (OHRQoL) וכי מחקרים קליניים הדגימו כי טיפול חניכיים שגרתי עשוי לשפר זאת. לדבריהם, תחושת קוהרנטיות, מסוגלות עצמית, הערכה עצמית ואתר השליטה (מושג פסיכולוגי שמתייחס לאופן שבו בני אדם מאמינים שיש להם שליטה על המצבים והחוויות שמשפיעים על חייהם) מהווים

מחברי המאמר קובעים, כי הקשר בין דיאטה למחלות חניכיים אינו מובן היטב. ההנחה כי תזונה עלולה להשפיע על בריאות החניכיים נתמכת מדעית על ידי מחקרים בבעלי חיים וכמה מחקרים בבני אדם וכן על ידי סבירות ביולוגית חזקה. למרות זאת, הרוב המכריע של המחקרים שפורסמו שנעשו בבני אדם הינם בצורת חתכים מוצלבים ורובם התמקדו במרכיבי

מחלת החניכיים הינה אחת המחלות הכרוניות הנפוצות ביותר התורמות לנטל העולמי של מחלות הפה. בנוסף לגורמי הסיכון המקובלים, כגון התפתחות מיקרוביום דיסביוטי, עישון טבק ושליטה גרועה על מדדי הסוכרת, ישנם מספר גורמי סיכון פוטנציאליים להתפתחות מחלות החניכיים. מחברי המאמר מציינים את השימוש באלכוהול כאחד מגורמי הסיכון הפוטנציאליים הללו. מחקרים קודמים הראו, כי שימוש רב

מחברי המאמר מציינים, כי מחלות החניכיים אינן תוצאה של ציביליזציה מפותחת אלא הן קיימות מזה שנים רבות, מאז ראשית האנושות. רישומים אודות מחלת חניכיים כתהליך דלקתי היו קיימים כבר לפני כ-4000 שנה במצרים ובקרב אוכלוסיות סיניות. אף על פי כן, מכיוון שניתן לבחון רק מבנים גרמיים (אובדן עצם אלבאולרית ו/או שינויים במרקם העצם), הערכת

במתרפאים אשר סובלים ממחלת החניכיים, שני השלבים הראשונים של טיפול החניכיים הינם הסרת הרובד באופן מכני ומקצועי וטיפול תת-חניכי באמצעות מכשירים, הכולל סקיילינג והקצעת שורשיםSRP) ). יעילותו של טיפול זה תועדה היטב בכמה סקירות שיטתיות, במונחים של עליות ברמות התאחיזה הקליניתCAL) ) והפחתה בעומק הכיסים במדידה באמצעות מחדר.(PPD) לאחר טיפולי סקיילינג והקצעת שורשים, נדרש

מחברי המאמר מציינים, כי פרסומים רבים הראו כי אובדן שיניים במהלך טיפול חניכיים תומך (SPT) הינו אירוע נדיר, לעומת מקרים בהם בתחילת טיפול פעיל בחניכיים (APT) מתקיימת עקירה ראשונית של שיניים המסווגות כחסרות תקווה. למרות זאת, ישנם מקרים בהם אובדן שיניים מתרחש בתדירות גבוהה יותר במהלך טיפול חניכיים תומך מאשר במצבים אחרים. נשאלת השאלה

הגורם המיקרוביאלי העיקרי באטיולוגיה של מחלות החניכיים הינו השינוי בתוכן המיקרוביוטה התת-חניכית והגורם האימונולוגי הראשוני הינו התגובה ההרסנית של המאכסן. מחברי המאמר מציינים כי כתוצאה מכך, מתבצע שינוי בפרופורציות של המינים המיקרוביאלים לכיוון פרופיל הקשור למחלות חניכיים. טיפול חניכיים נועד לשבש ביופילם דיסביוטי זה של תת החניכיים על מנת להעביר את תגובת המאכסן לכיוון