עדכונים ברפואת שיניים

רפואת שיניים קהילתית בבריטניה (Community Dental Services; CDS) מיועדת בעיקר לאוכלוסיות שמערכת המרפאות הכלליות מתקשה לשרת: מטופלים עם מוגבלויות ומחלות רקע מורכבות, צורך בסדציה/הרדמה כללית, תלות תפקודית, חרדה קיצונית, חסמי ניידות ושפה, וכן ילדים ומבוגרים בסיכון גבוה. באנגליה, שבה אין “רישום” קבוע לרופא שיניים כמו ברפואת משפחה, הרציפות הטיפולית נוטה להיות שברירית יותר, ובקבוצות פגיעות

סריקה אינטרא-אורלית דיגיטלית הפכה לכלי מרכזי במרפאת השיניים המודרנית, והיא משמשת למגוון יישומים החל מתכנון שיקומים ועד יישור שיניים. עם זאת, איכות הסריקה תלויה במידה רבה בטכניקת העבודה של הרופא ובהבנת מגבלות הטכנולוגיה. מחקר חדשני שפורסם בינואר 2025 ב-Journal of Esthetic and Restorative Dentistry זיהה לראשונה באופן שיטתי את כלל סוגי שגיאות הסריקה, תוך

הספרות בנושא סיבוכים אוקולריים/אורביטליים בהקשר של השתלות בלסת העליונה נותרת דלה יחסית ברמת הראיות: רוב הדיווחים הם דיווחי מקרה או סדרות קטנות, ולכן קשה להפיק שכיחות מדויקת או מודלי סיכון “קשיחים”. למרות זאת, בשנים 2024–2025 ניכרת מגמה ברורה של איסוף וארגון ידע: מיפוי שיטתי של כל הספקטרום האופתלמולוגי סביב פרוצדורות דנטליות, ושכלול ההבנה הרב־תחומית

התפתחות זיהומים סביב שתלי שיניים מהווה אתגר משמעותי בפרקטיקה הדנטלית המודרנית. בעוד שאיבוד שתלים בשלב מוקדם קשור לרוב לכשלון באוסאואינטגרציה, הרי שאיבוד שתלים בשלב מאוחר נובע בדרך כלל מתהליכים זיהומיים - פרי-אימפלנטיטיס ואימפלנטיטיס. זיהוי מטופלים בסיכון מוגבר לפני ביצוע ההשתלה חיוני לתכנון טיפול מושכל, למניעה יזומה ולשיפור הפרוגנוזה ארוכת הטווח. סוכרת לא מאוזנת מהווה גורם

במרפאה קל להתרשם שהטיפול “נגמר” ברגע שהשיקום נמסר והמטופל מחייך. בפועל, זהו הרגע שבו מתחיל השלב החשוב ביותר להצלחה ארוכת טווח: תחזוקה שיטתית. ההנחיה הקלינית העדכנית של הפדרציה האירופית לפריודונטולוגיה (EFP) מדגישה שמניעה אינה מתחילה לאחר ההעמסה, אלא כבר בתכנון, נמשכת בכירורגיה ובשיקום, ולאחר שהשתלים בעומס,  חייבת להתקיים תכנית תחזוקה תומכת מסודרת הכוללת הערכה תקופתית

שילוב הבינה המלאכותית ברפואת השיניים המונעת ובניהול המרפאה הפך את 2025 לשנה שבה מודלים חישוביים אינם רק כלי עזר, אלא חלק מתשתית העבודה היומיומית. AI מאפשר לראשונה יצירת פרופילי סיכון אישיים, ניטור התנהגות ביתית, חיזוי התקדמות מחלות וניהול תפעולי מלא של המרפאה, תוך סנכרון בין המידע הקליני לבין המידע הלוגיסטי. בתחום רפואת השיניים המונעת, AI

רפואת השיקום עברה עשורים של חדשנות דיגיטלית, אך שנת 2025 מסמנת שלב שבו הבינה המלאכותית אינה נוספת על גבי מערכת CAD/CAM, אלא הופכת למרכיב ליבה בתהליכי התכנון, הביצוע וקבלת ההחלטות. מערכות Generative AI ומודלים תלת־ממדיים לומדים על בסיס מאגרי מידע גדולים, ויוצרים תכנון שיקומי מדויק, מותאם־חולה ומהיר יותר מאי־פעם. השילוב בין AI לבין חומרי

בשנים האחרונות מתחוללת ברפואת החניכיים תמורה עמוקה הנובעת משילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית בכל שלבי האבחון, הטיפול והמעקב. שילוב זה אינו מהווה תוספת נקודתית לתהליכים קליניים קיימים, אלא מביא עמו שינוי פרדיגמטי: מעבר מפריודונטיה המבוססת על הערכה קלינית וסובייקטיבית, לפריודונטיה מבוססת נתונים, מדידה וחיזוי. נכון לסוף 2025 ניתן לראות בבירור כיצד מודלים מתקדמים של למידה עמוקה,

ההבנה שהפרעות שינה—ובעיקר OSA—פוגעות בבריאות הלב-כלי דם, בחילוף החומרים ובתפקוד הנוירו-קוגניטיבי, מציבה את רופא/ת השיניים בעמדה ייחודית: אנו פוגשים את המטופלים בתדירות גבוהה, רואים את דרכי האוויר העליונות “מבפנים”, ומזהים רמזים קליניים מוקדמים (נחירות, ברוקסיזם לילי, לשון מוגדלת, חך צר/גבוה, מנדיבולה רטרוגנטית, יובש פה ועייפות). לכן, האחריות הראשונית היא סקר ואיתור: תשאול ממוקד ושימוש בכלי

עולם חומרי השיקום הדנטליים עובר מהפכה טכנולוגית המשנה את פני הרפואה המשקמת המודרנית. בעוד שחומרי השיקום המסורתיים התמקדו בעיקר בהחזרת הפונקציה והאסתטיקה למבנה השן, הדור החדש של חומרי השיקום הפונקציונליים מציע יכולות נוספות המשתלבות באופן אקטיבי עם הרקמות הביולוגיות ומספקות יתרונות טיפוליים מעבר לשיקום פיזי בלבד. מאמר זה מציג סקירה מקיפה של החידושים המרכזיים בתחום