תקציר התפתחות הננו-טכנולוגיה פתחה אופקים חדשים בתחום הפיכת משטחי שתלים דנטליים לביו-אקטיביים ומשפרים אוסאואינטגרציה. סקירה זו מתמקדת בגישות ננו-הנדסיות עדכניות לשיפור משטחי טיטניום וזירקוניה, כולל ננו-שפופרות, ציפויי ננו-גבישי סידן פוספט, עיבודים משטחיים ננומטריים וטכנולוגיות חכמות. הסקירה מדגישה את היתרונות הביולוגיים, המכניים והקליניים של שינויים אלו. האינטראקציה בין משטח לרקמה הצלחתם ארוכת הטווח של שתלים דנטליים
תקציר טכנולוגיית ההדפסה התלת-ממדית (3D Printing) מהווה מהפכה בתחום רפואת השיניים המשקמת, ובפרט בהשתלות שיניים. סקירה זו בוחנת את היישומים העכשוויים של ייצור מוסף (Additive Manufacturing) בתכנון והפקת שתלים מותאמים אישית, מדריכים כירורגיים ושחזורים על-שתליים. הטכנולוגיה מאפשרת יצירת שתלים המותאמים במדויק לאנטומיה הייחודית של כל מטופל, תוך קיצור זמני הטיפול והשגת תוצאות אסתטיות ופונקציונליות משופרות.
טכנולוגיית הלייזר בכוח נמוך (LLLT) מהווה כיום כלי מתקדם לביוסטימולציה ברפואת שיניים. מחקר זה סוקר את המנגנונים הביולוגיים והיעילות הקלינית של שימוש בלייזר לשיפור ריפוי רקמות לאחר הליכים כירורגיים. התוצאות מצביעות על יעילות מוכחת בזירוז ריפוי רקמות, הפחתת כאב ודלקת, ושיפור תוצאות קליניות. אורכי גל אופטימליים נמצאים בטווח של 660-830 ננומטר בעוצמה של 50-200 מילי-וואט.
טיפולי שורש נשענים על שלושה אדנים: עיבוד מכני, חיטוי כימי ואטימה הרמטית. למרות שיפורים משמעותיים במכשור ובתמיסות שטיפה, המבנה המורכב של מערכת התעלות, האיסטמוסים והדליקות הצדדיות מקשה על השגת דה-קונטמינציה מלאה. בשנים האחרונות נוספו טכנולוגיות לייזר ייעודיות לאנדודונטיה כמרכיב משלים לפרוטוקולים המסורתיים, עם פוטנציאל לשפר את ניקוי התעלה, פירוק הביו-פילם והפחתת העומס המיקרוביאלי—אך גם עם
בעשור האחרון מתרבות העדויות המדעיות לכך ששימוש ממושך ובעייתי בקנאביס אינו תופעה חסרת סיכון רפואי, כפי שלעתים נתפס בציבור. אחת הסוגיות המדאיגות ביותר היא הקשר בין הפרעת שימוש בקנאביס (Cannabis Use Disorder – CUD) לבין סיכון מוגבר באופן ניכר לסרטן חלל הפה. מחקרי אוכלוסייה רחבי היקף מצביעים על כך שאנשים המאובחנים עם CUD נמצאים בסיכון
בעשור האחרון חלו שינויים משמעותיים בהבנת הקשר בין בריאות הפה לבריאות הכללית, מה שהוביל לעלייה במודעות הציבורית והמקצועית לחשיבות הטיפול המונע אצל שיננית. עם זאת, מחקרים עדכניים מראים כי שיעורי הפנייה וההיענות לטיפולי שיננית עדיין אינם אחידים, והפערים בין מדינות ואזורים בולטים במיוחד. נתונים שפורסמו בשנים 2022–2024 מצביעים על כך שבמדינות סקנדינביה שיעורי ההגעה
חרדה דנטלית מהווה מחסום משמעותי לטיפול שיניים איכותי עבור 30-40% מהאוכלוסייה. בעוד שטכנולוגיות מציאות מדומה (VR) משמשות ברפואת שיניים כבר שני עשורים, הדור השלישי והנוכחי של המערכות - המשלב בינה מלאכותית, ביומטריה בזמן אמת והתאמה דינמית - מציע פריצת דרך משמעותית ביעילות הטיפולית. מאמר זה מתמקד בטכנולוגיות המתקדמות של הדור השלישי, הבסיס המדעי שלהן, הראיות
חרדה דנטלית ממשיכה להוות אתגר מרכזי ברפואת השיניים, עם שיעור גבוה של מטופלים המדווחים על חשש או הימנעות מטיפול. הדבר מוביל לא רק לבעיות בריאות פה חמורות יותר, אלא גם לפגיעה ממשית באיכות החיים. בשנים האחרונות נרשמה מגמה ברורה של שילוב בין פסיכולוגיה, טכנולוגיה, פרמקולוגיה ועיצוב סביבתי, על מנת להפוך את ההתמודדות עם חרדה דנטלית
ההרדמה המקומית היא כלי מרכזי ברפואת שיניים מודרנית, המאפשרת ביצוע טיפולים ללא כאב ושיפור חוויית המטופל. אף שמדובר בפרוצדורה שגרתית, השימוש בה כרוך בשאלות אתיות משמעותיות. מעבר להבנה פרמקולוגית של החומר המאלחש, מוטלת על רופא השיניים אחריות ערכית לשקיפות, זהירות ואיזון בין נוחות לטובת המטופל לבין בטיחותו. עקרון ההסכמה מדעת מהווה יסוד אתי ראשון במעלה.
ההרדמה המקומית היא אחד היסודות החשובים ביותר ברפואת שיניים מודרנית. מאז הכנסת הלידוקאין לשימוש קליני בשנות ה־40 של המאה ה־20, נחשבת ההזרקה המקומית לכלי הבטוח והנפוץ ביותר לשליטה בכאב. עם זאת, בעשורים האחרונים התפתחו טכנולוגיות חדשות וטכניקות מתקדמות שנועדו לשפר את יעילות ההרדמה, להפחית את הסיכון לסיבוכים ולשדרג את חוויית המטופל. מטרת סקירה זו היא
