על פי מחברי המאמר, למחלות החניכיים ישנו נטל כלכלי משמעותי. ההערכה היא, שהעלויות הישירות עבור הטיפול במחלות החניכיים הינן כ-3.5 מיליארד דולר והעלויות העקיפות הן של 150 מיליארד דולר עקב אובדן פרודוקטיביות. במהלך שני העשורים האחרונים נבדק הקשר בין השמנת יתר לבין מחלות חניכיים. מספר חוקרים דיווחו על קיומה של מגמת עלייה מקבילה הן בהשמנת
הפרעת הספקטרום האוטיסטי (ASD) הינה הפרעה התפתחותית עצבית של הילדות, המאופיינת בדרגות שונות של התפתחות הדיבור, הפרעות בסוציאליזציה, בתחומי עניין צרים ודפוסי התנהגות סטריאוטיפיים. מאז שנות ה-90 של המאה הקודמת גדל מספר המקרים של ASD ובסקירת הספרות הוערך כי השכיחות של ASD הינה כ-1.5 ל-100. האטיולוגיה של ASD היא ככל הנראה רב-גורמית וכוללת גם גורמים
מחברי המאמר מציינים, כי הטיפול במחלת החניכיים מבוסס על התערבויות הניתנות בשלבי טיפול שונים. המטרה העיקרית של השלב הראשון והשני של הטיפול הוא הקמת בקרת זיהומים נאותה על ידי הפחתת עומס החיידקים מתחת לרמת סף אינדיבידואלית של דלקת/מחלה. התנהגות בריאותית אסטרטגית להקל על המוטיבציה של המתרפא להגיע לרמות גבוהות של בקרה וניהול של הרובד
לדברי מחברי המאמר, מחלת אלצהיימר (AD) וסוגים אחרים של דמנציה מהווים דאגה עולמית בבריאות הציבור, עם יותר מ-50 מיליון אנשים המושפעים כיום ברחבי העולם. עם הזדקנות אוכלוסיית העולם, מספר האנשים שחיים עם צורה כלשהי של ירידת קוגניטיבית צפוי לעלות באופן דרמטי. בהתחשב בחוסר הנוכחי של טיפולים יעילים, זיהוי גורמי סיכון הניתנים לשינוי בירידה הקוגניטיבית
לדברי מחברי המאמר דווח כי קיימת עליה בשכיחות מחלת החניכיים עם העלייה בגיל. בנוסף, בעקבות העלייה בשיעור בני האדם המבוגרים במדינות המתועשות במערב, יותר בני אדם שומרים על השיניים הטבעיות שלהם. לכן, הנטל של מחלות חניכיים צפוי לעלות בשנים הבאות. לדבריהם, במשך שני עשורים, הוצאות המתרפאים עבור טיפולי חניכיים בנורבגיה מסובסדים חלקית על ידי
לדברי מחברי המאמר, מחלת החניכיים הכרונית נפוצה מאוד בקרב אוכלוסיות בוגרות ברחבי העולם ומאופיינת בהרס בלתי הפיך של הרקמה הפריודונטלית. מצב זה גורם לאובדן של מתקדם התאחיזה הקליניתCAL) ), המוביל בסופו של התהליך לאובדן שיניים. לפי מדד נטל המחלות הגלובלי 2015, יותר משבעה אחוזים מאוכלוסיית העולם (כ-540 מיליון בני אדם) סובלים ממחלת חניכיים
מחברי המאמר מציינים, כי מחלת החניכיים המשפיעה על צעירים קשורה להרס מהיר של רקמות החניכיים ולתגובה קלינית מופחתת לטיפול, עם שכיחות מגוונת ברחבי העולם. בשל ההתקדמות המהירה של מחלה זו, הגדיר הסיווג העולמי של מצבי חניכיים את המחלה כפריודונטיטיס דרגה C (PerioC), מונח המחליף את הסיווג הקודם של מחלת חניכיים אגרסיבית (AgP). למרות קיום
לדברי מחברי המאמר, כמו כמעט בכל תחומי הניתוחים, גם בפריודונטיה עסקו הקלינאים במהלך העשורים האחרונים יותר ויותר בטיפולים ממוקדי מתרפא כמו גם בתוצאות הקליניות של הטיפול. בנוסף לשמירה על שיניים טבעית בריאות, תפקוד נוח, והחלפה מוצלחת של שיניים חסרות, מבקשים המתרפאים להימנע מאי נוחות בקשר לטיפול, למזער את זמן הטיפול, להאיץ את החזרה לפעילויות רגילות
מחברי המאמר מציינים, כי בהתבסס על סקר שנערך בין השנים 2009 ל-2012, כמעט מחצית מהמבוגרים ויותר מ-60 אחוזים מבני 65 ומעלה סבלו ממחלת החניכיים ומחלה חמורה פגעה ב-11.2 אחוזים של מבוגרים ברחבי העולם בין השנים 1990 ל-2010. בסקר הנטל העולמי של מחלות משנת (GBD) 2017, דווח כי בשנה זו נמצאו 796 מיליון מקרים של
מחברי המאמר מתארים את מחלת החניכיים כמחלה כרונית, רב-סיבתית, דלקתית עם סימנים קליניים של הרס פרוגרסיבי של המבנים התומכים בשיניים. הטיפול במחלה כולל בדרך כלל טיפול חניכיים לא ניתוחי וכירורגי, במקביל להקמת תוכנית מותאמת אישית להסרת רובד יומית בבית, הנקראת תרפיה פעילה של החניכיים. לאחר שלב זה מתקיים טיפול חניכיים תומך (SPC), שמטרתו להמשיך
