מחלת אלצהיימר ודמנציות קשורות (ADRDs) הן בין המחלות ההרסניות ביותר המציבות אתגרים גדולים ליחידים, למשפחות ולמערכות הבריאות. בשנת 2021 למעלה מ-6.2 מיליון קשישים בארצות הברית חיו עם מחלת האלצהיימר, והעלות של ADRDs הייתה 355 מיליארד דולר. מכיוון שירידה קוגניטיבית היא אחד המנבאים העיקריים של ADRDs, זיהוי גורמי סיכון ומסלולים העומדים בבסיס ההידרדרות הקוגניטיבית יצביע
מחברי המאמר מתארים, כי הסתיידויות במוך השן (PC) הן מסות מפוזרות או בודדות המתרחשות באופן חופשי, מחוברות או מוטבעות בדנטין. נעשה שימוש בטרמינולוגיות שונות בספרות הדנטלית לתיאור ההסתיידויות, כגון הסתיידות דיסטרופית, מטמורפוזה הסתיידותית, אובליטרציה של תעלת מוך השן, הסתיידות מפוזרת, הסתיידות דמוית צינור ואבני מוך השן. שיניים עם הסתיידויות הן בדרך כלל אסימפטומטיות, והן מתגלות
לדברי מחברי המאמר, קנדידיזיס של הפה (OC) הינו אחד הזיהומים הפטרייתיים הנפוצים ביותר בבני אדם, המלווה בגידול יתר של מיני קנדידה על האפיתל של פני השטח של רירית הפה עקב גורמים מערכתיים ומקומיים שונים. צמיחת יתר של הפטרייה עלולה לגרום לאי נוחות מקומית, שינוי בחוש הטעם ודיספגיה עקב צמיחת יתר בוושט, וכתוצאה מכך לתת
מחברי המאמר מציינים, כי המיקרוביום האנושי מכיל מיקרואורגניזמים שונים, כולל חיידקים, נגיפים ופטריות, המופצים על פני כל האיברים של המאחסן. למרות שהמיקרוביום האנושי ממלא תפקיד חיוני בפיתוח, בפיזיולוגיה, בחסינות ובתזונה, הוצע לאחרונה, שחלק ניכר מהמחלות הכרוניות שאינן ניתנות להעברה נובעות מהשינויים שחלים במקרוביום במאחסנים רגישים. המיקרוביוטה שיוצרת את המיקרוביום האנושי מכילה חיידקים מגניים וכאלו שעלולים
תסמונת הפה הבוער (BMS), הידועה גם בשם גלוסודיניה, גלוסלגיה, stomatodynia ו- stomatopyresis הינם מונחים המשמשים לתיאור הפרעת כאב כרונית עם אטיולוגיה לא ידועה. הפרעה זו משפיעה לעתים קרובות על נשים לאחר גיל המעבר, ומאופיינת בתחושת צריבה של חלל הפה, בהיעדר כל מחלה אורגנית שניתן לזהות. לדברי מחברי המאמר, האטיולוגיה של BMS ראשונית אינה ידועה, אך
מחברי המאמר מציינים כי תחושת צריבה בפה היא סימפטום שכיח וסובייקטיבי במרפאות שיניים, המשפיע על איכות החיים של המטופל (QoL). הוערך כי השכיחות של חולים עם תסמינים של תחושת צריבה בפה היא 3.75 עד 10.8 אחוזים מהאוכלוסייה הכללית. למרות שמצב זה מתרחש לעתים קרובות, אבחון והערכה של תחושת צריבה בפה מהווה אתגר לרופא השיניים,
מחברי המאמר מציינים, כי כאב אורופציאלי הוא אחד הגורמים השכיחים ביותר לכאב מתמשך (הידוע בעבר ככאב כרוני), המשפיע על כשבעה אחוזים מאוכלוסיית בריטניה. כאב אורופציאלי מתמשך כולל כמה מצבים/הפרעות, כגון הפרעות טמפורומנדיבולריות TMDs)), כאב אורופציאלי אידיופתי מתמשך, תסמונת הפה השורף (BMS), כאב נוירופטי טריגמינלי פוסט טראומטי ונוירלוגיה טריגמינלית) סיווג בינלאומי של כאב אורופציאלי 2020).
לדעת מחברי המאמר, ייתכן מאוד שדלקת או זיהום בחלל הפה משפיעים על בלוטת התריס, בהתבסס על הקשר האנטומי ביניהם. במציאות, מחלות מבניות כגון ציסטה בצינור הטירו-גלוסוס וכן מחלות דלקתיות של בלוטת התריס כמו תירואידיטיס תת-חריפה לאחר זיהומים של מסלול העיכול והנשימה העליונים נגרמים בעקבות היחסים האנטומיים הללו. לדבריהם, במחקר בו נבדק הקשר בין המצב
מחברי המאמר מציינים, כי הזדקנות אוכלוסיית העולם מגבירה באופן משמעותי את הסיכון לאובדן שיניים והפרעות שינה. אובדן שיניים מלא משפיע בעיקר על אוכלוסיות הקשישים. בנוסף, כמעט מחצית מהאוכלוסייה המבוגרת מתלוננת על הפרעות שינה, כגון דום נשימה חסימתי בשינה(OSA) . שני המצבים הכרוניים האלו הינם בעלי השלכות שליליות חמורות לגבי איכות החיים. בניסוי קליני שנערך
מחברי המאמר מציינים, כי שבץ מוחי הינה מחלה צרברו-ווסקולרית חמורה, המהווה את סיבת המוות השלישית השכיחה ביותר בעולם לאחר מחלות לב וסרטן. כמעט 15 מיליון איש סובלים משבץ מוחי בכל שנה, מתוכם 5 מיליון מתים ו-5 מיליון ממשיכים לחיות עם מוגבלויות. גורמי הסיכון העיקריים לשבץ מוחי הניתנים לשינוי הם יתר לחץ דם, סוכרת, היפרליפידמיה,
