לדברי מחברי המאמר, סוכרים תזונתיים, היגיינת פה לקויה, חינוך הורי לקוי, תנאים סוציו-אקונומיים שליליים, הכנסה משפחתית נמוכה ושימוש בתרופות קבועות הינם גורמים חשובים של סיכון גבוה לעששת השיניים. טיפול בעששת השיניים באוכלוסייה רחבה אינו זמין או בלתי ניתן להשגה לעתים קרובות, ביחוד עבור אוכלוסיות ילדים. יתרה מכך, שיתוף הפעולה מילדים במהלך טיפולי שיניים הוא
לדברי מחברי המאמר, להערכת גיל השיניים ישנו תפקיד חשוב הן ברפואה הקלינית והן ברפואה משפטית. מחקרים רבים חקרו שיטות שונות כדי להעריך במדויק את הגיל, גם בקרב אנשים חיים וגם בקרב נפטרים, במיוחד בילדים ובני נוער. טכניקות רפואיות מתוחכמות המיושמות באופן נרחב להערכת גיל כוללות ניתוח בשלות השלד או התפתחות השיניים. עם זאת, המחלות
מחברי המאמר טוענים שמערכות עיצוב דנטליות בסיוע מחשב או רפואת שיניים דיגיטלית הופכים למרכיב בסיסי בתעשיית רפואת השיניים ובמחקר. לדבריהם, הצעד המכריע הראשון הינו לאפיין במדויק שיניים בודדות וחניכיים בנתוני השיניים הסרוקות התוך-אורליות (IOS) בתלת מימד (3D) שנאספו ממתרפאים. פילוח עם דיוק ורזולוציה גבוהים הינו תנאי הכרחי עבור יישומים קליניים שישמשו בהמשך. לדוגמה, רופאי
לדברי מחברי המאמר, טיפול שיניים בגיל מוקדם עשוי לקדם אורח חיים בריא, למנוע עששת ולסגל הן את הילד והן את ההורה המטפל לחוויה של טיפולי שיניים. במיוחד השימוש בשירותים דנטליים מונעים, כגון צריכת פלואוריד מקומי, יעיל במניעת עששת בילדים צעירים. בנוסף להיותו יעיל בהפחתת שכיחות העששת, טיפול השיניים המונע בגיל מוקדם הינו אף חסכוני.
מחברי המאמר קובעים כי עקב שינויים דמוגרפיים, יצטרכו רופאי השיניים להתמקד בעתיד בטיפולים של קבוצות הטרוגניות של מתרפאים זקנים ומבוגרים מאוד. רופאי השיניים יכולים להתמודד בהצלחה עם האתגרים של קבוצת מתרפאים ספציפית זו רק בעזרת שילוב של ידע דנטלי והכשרה בינתחומית (למשל גריאטריה, אתיקה, מדעי הסיעוד וכו'). יתר על כן, מיומנויות פסיכו-סוציאלית כגון ניהול
מחלת החניכיים היא מחלה דלקתית המשפיעה על הרקמות התומכות של השיניים. מצב זה עלול לגרום לאובדן שיניים ולהוביל לדלקת מערכתית. בקטרמיה ודלקת מערכתית הקשורים למחלת החניכיים הינם גורמים חשובים בגרימה התחלתית של נגעי אנדותל, כמו גם עידוד ההתקדמות של תהליך דלקתי של דופן כלי הדם, אשר להם עלול להיות קשר סיבתי המוביל להתפתחות של
מחלת החניכיים, על פי מחברי המאמר, הינה תהליך דלקתי המתפתח בעקבות שינויים בביופילם על משטחי השיניים, שכתוצאה ממנו נוצרת פגיעה ברקמות התומכות של החניכיים ובסופו של דבר אובדן שיניים. למרות שהאתגר החיידקי הכרחי להתפתחות המחלה, גורמים נוספים כגון הרגלים ומצבים מערכתיים מעורבים לעיתים קרובות באטיולוגיה ובפתוגנזה של המחלה. סגר פתוגני מוגדר ככוחות סגר מוגזמים
השכיחות של מחלות הלב וכלי הדם (CVD), שהינן גורמי מוות מובילים, ירדה בעולם המערבי תוך האצה בקרב מדינות בעלות הכנסה בינונית עד נמוכה. ההערכה היא, כי בשנת 2015 סבלו 423 מיליון אנשים מהמחלה והיו 18 מיליון מקרי מוות המיוחסים למחלות לב וכלי דם. לדברי מחברי המאמר, נמצא בעשור האחרון כי דלקת מהווה מנגנון מרכזי
מחברי המאמר מדגישים כי תפיסה שיטתית של טיפול בחניכיים כוללת יישום של טיפול חניכיים תומך (SPC) בקרב מתרפאים אשר עברו בעבר בהצלחה טיפול חניכיים פעיל .(APT) הם מציינים כי ניתן להניח כי במהלך הטיפול התומך יהווה אובדן שיניים אירוע נדיר בתלות במשך הזמן שטיפול זה נמשך. קיימת הסכמה נרחבת בקרב החוקרים לגבי הרלוונטיות הכללית
קיום מתמשך של רובד בשולי החניכיים הוא גורם אטיולוגי חשוב להתפתחות מחלות החניכיים. צחצוח שיניים הוא האמצעי המתאים ביותר להסרת הרובד והשמירה על בריאות הפה. מחברי המאמר מציינים כי בהתאם לכך, מספר מחקרים אפידמיולוגיים גילו שדיווח עצמי על התנהגות היגיינת הפה מתכתבת עם ההמלצות הכלליות של רופאי השיניים. לדעתם סביר מאוד שיעילות צחצוח השיניים
