מחברי המאמר מציינים, כי למרות שהשימוש בשתלים דנטליים הפך לבחירת טיפול נפוצה להחלפת שיניים חסרות, מתרפאים קשישים בוחרים בתדירות נמוכה יותר בטיפול בשתלים בהשוואה לקבוצות גיל אחרות. מצב זה יכול להיות על רקע העובדה, שמתרפאים קשישים נרתעים לעיתים קרובות מהתערבות כירורגית להתקנת שתלים בשל עלויות גבוהות יותר או בשל ידע מוגבל אודות הטיפול הכרוך
ניתן למצוא את הנגיפים מחוללי מחלת הקורונה SARS-CoV-2 בהפרשות שונות כולל הרוק, המהווה מאגר נגיפי חשוב בקרב חולים נגועים סימפטומטיים וחסרי תסמינים. מכיוון שסגל מרפאת השיניים נחשף לרוק של מתרפאים ללא תסמינים, במיוחד בעת ביצוע הליכים מייצרי אירוסולים, הוא נכלל בקרב אנשי המקצוע שנמצאים בסיכון גבוה ביותר לזיהום ב-SARS-CoV-2. כמה מחקרים מצאו כי הליכים
מאז דצמבר 2019, הנגיף האחראי ל-COVID-19 גרם למגיפה עולמית. בעוד שבני אדם מבוגרים וחולים מדוכאי חיסון חוו סימפטומים משמעותיים מהזיהום הזה, ילדים ובני נוער עם COVID-19 הינם בדרך כלל ללא תסמינים וחווים רק תסמיני נשימה קלים. מחברי המאמר מציינים כי למרות התצפית הזו, דווח על מגמה חדשה ומדאיגה בזיהומי COVID-19 בילדים. גוף גדל והולך
בשל המגפה העולמית של נגיף הקורונה, הסיכון הגבוה לזיהום צולב ולעומס יתר במתקני בתי החולים הביאו לדחיפות אמיתית להגבלת זרימת המתרפאים הדנטליים למחלקות החירום. לדברי מחברי המאמר, הקביעה לגבי מצבי החירום הייתה נתונה לפרשנות ולא ניתנו הנחיות רשמיות או קריטריונים מפורשים לתמיכה בקבלת ההחלטות. בהקשר זה, נדרשה בחינה מחודשת של מקרי החירום הדנטליים על
המצב הבלתי הפיך של חוסר שיניים מוחלט מהווה מחלה קשה ומחלישה ובעיקר הינו גורם שלילי לבריאות הפה והבריאות הכללית של בני אדם, עם השפעה רבה על איכות החיים. מחברי המאמר מציינים כי קיימים דיווחים על תחלואה ותמותה בשל היחס בין חוסר שיניים מוחלט ושלל מחלות מערכתיות. למרות ההפחתה בשכיחות אובדן שיניים מוחלט בעשור האחרון,
נגעים בצוואר השן שאינם נגרמים מעששת (NCCLs) נפוצים יותר בקרב אוכלוסייה המקפידה על הרגלי היגיינת הפה באופן קבוע אך לא תקין ונחשפת לגורמים אחרים העלולים להוביל להתפתחות נגעים בצוואר השן. באופן כללי, לא ניתן לקבוע גורם אטיולוגי ייחודי לנגעים בצוואר השן במובן זה, נגעים בצוואר השן נחשבים רב-פקטורי וקשורים קשר הדוק לאורח החיים האישי.
מאז הופעתה של מחלת הקורונה, הסיכון הפוטנציאלי לפליטת תרסיסים הנוצרים בעת הליכים דנטליים (כולל אירוסוליםומתזים), להעברת תסמונת הנשימה החריפה של נגיף הקורונה, קרא תיגר על נותני הטיפול וקובעי המדיניות כאחד. מחקרים חדשים תיארו את הייצור וההפצה של תרסיסים במהלך סימולציה של טיפולי שיניים, אך בממצאים חסרה האפשרות להכללה, מעבר להגדרת המדידות הספציפיות שנערכו בהם.
עששת משנית מוגדרת כנגע המתפתח בצמוד לשחזור. מחברי המאמר מציינים, כי עד שני שליש מכלל הפעילות ברפואת השיניים המשקמת כרוך בהחלפת שחזורים כושלים. הסיבות העיקריות לעששת חוזרת הינן עקב הימצאות חיידקים קריוגניים מייצרי חומצה בשולי השחזור הגורמים להתפתחות נגע עששת חיצוני או נגע הממוקם בתוך המרווח הבלתי נימנע שבין דופן השחזור לזגוגית השן. בעבר
עקירת שיניים טוחנות שלישיות היא הליך כירורגי אורלי נפוץ, אך שנוי במחלוקת כאשר השן ללא תסמינים. על פי האקדמיה האמריקנית לכירורגיית הפה והלסת, קיימת אינדיקציה לעקירה כירורגית של טוחנות שלישיות הקשורות עם מחלה או נמצאות בסיכון גבוה לפתח מחלה, ואילו בהיעדר מחלה או בסיכון משמעותי להתפתחות מחלה מומלץ על מעקב. עם זאת, בשל הקושי
למרות התפתחויות רבות בשנים האחרונות בתחום החומרים הדנטליים המשמשים לשחזורים, עדיין כשני שליש מכלל הפעילות ברפואת השיניים המשקמת כרוכה בהחלפה של שחזורים כושלים. הסיבות העיקריות לעששת חוזרת בשחזורים כרוכה בהימצאותם של חיידקים קריוגניים מייצרי חומצה בשולי השחזור, הגורמים להתפתחות נגע עששת במרווח שבין דופן השחזור לזגוגית השן. בגיליונות האחרונים של עדכן הבאנו תקצירים של
