הסריקה האינטרה-אוראלית חוללה בשנים האחרונות מהפכה של ממש ברפואת השיניים. המעבר ממדידות אנלוגיות למידע תלת-ממדי דיגיטלי הביא לקיצור זמני עבודה, שיפור דיוק והתאמה טובה יותר בין המרפאה למעבדה. עם זאת, לצד יתרונות אלה, מתברר כי גם טכנולוגיה מתקדמת זו אינה חפה ממגבלות וטעויות. בעידן שבו שיקום דנטלי שלם עשוי להישען על סריקה בודדת, חיוני להבין
בעשור האחרון מתרבות העדויות המדעיות לכך ששימוש ממושך ובעייתי בקנאביס אינו תופעה חסרת סיכון רפואי, כפי שלעתים נתפס בציבור. אחת הסוגיות המדאיגות ביותר היא הקשר בין הפרעת שימוש בקנאביס (Cannabis Use Disorder – CUD) לבין סיכון מוגבר באופן ניכר לסרטן חלל הפה. מחקרי אוכלוסייה רחבי היקף מצביעים על כך שאנשים המאובחנים עם CUD נמצאים בסיכון
בעשור האחרון חלו שינויים משמעותיים בהבנת הקשר בין בריאות הפה לבריאות הכללית, מה שהוביל לעלייה במודעות הציבורית והמקצועית לחשיבות הטיפול המונע אצל שיננית. עם זאת, מחקרים עדכניים מראים כי שיעורי הפנייה וההיענות לטיפולי שיננית עדיין אינם אחידים, והפערים בין מדינות ואזורים בולטים במיוחד. נתונים שפורסמו בשנים 2022–2024 מצביעים על כך שבמדינות סקנדינביה שיעורי ההגעה
חרדה דנטלית מהווה מחסום משמעותי לטיפול שיניים איכותי עבור 30-40% מהאוכלוסייה. בעוד שטכנולוגיות מציאות מדומה (VR) משמשות ברפואת שיניים כבר שני עשורים, הדור השלישי והנוכחי של המערכות - המשלב בינה מלאכותית, ביומטריה בזמן אמת והתאמה דינמית - מציע פריצת דרך משמעותית ביעילות הטיפולית. מאמר זה מתמקד בטכנולוגיות המתקדמות של הדור השלישי, הבסיס המדעי שלהן, הראיות
חרדה דנטלית ממשיכה להוות אתגר מרכזי ברפואת השיניים, עם שיעור גבוה של מטופלים המדווחים על חשש או הימנעות מטיפול. הדבר מוביל לא רק לבעיות בריאות פה חמורות יותר, אלא גם לפגיעה ממשית באיכות החיים. בשנים האחרונות נרשמה מגמה ברורה של שילוב בין פסיכולוגיה, טכנולוגיה, פרמקולוגיה ועיצוב סביבתי, על מנת להפוך את ההתמודדות עם חרדה דנטלית
בעשור האחרון רפואת השיניים עוברת האצה דיגיטלית, ושילוב Chairside CAD/CAM במרפאה—סורק אינטראאורלי, תכנון ממוחשב וכרסומת שולחנית—מאפשר הכנה, ייצור והדבקה של שחזורים קבועים בביקור יחיד. התועלת הקלינית והניהולית כוללת קיצור זמני טיפול, הפחתת תלות במעבדה, ושיפור חוויית המטופל, תוך שיפור עקביות התוצאה הודות לזרימות עבודה דיגיטליות וחומרים מתקדמים. היקף שימוש בארה״ב ובאירופה. נכון ל-2024–2025 אין גוף מקצועי
ההרדמה המקומית היא כלי מרכזי ברפואת שיניים מודרנית, המאפשרת ביצוע טיפולים ללא כאב ושיפור חוויית המטופל. אף שמדובר בפרוצדורה שגרתית, השימוש בה כרוך בשאלות אתיות משמעותיות. מעבר להבנה פרמקולוגית של החומר המאלחש, מוטלת על רופא השיניים אחריות ערכית לשקיפות, זהירות ואיזון בין נוחות לטובת המטופל לבין בטיחותו. עקרון ההסכמה מדעת מהווה יסוד אתי ראשון במעלה.
ההרדמה המקומית היא אחד היסודות החשובים ביותר ברפואת שיניים מודרנית. מאז הכנסת הלידוקאין לשימוש קליני בשנות ה־40 של המאה ה־20, נחשבת ההזרקה המקומית לכלי הבטוח והנפוץ ביותר לשליטה בכאב. עם זאת, בעשורים האחרונים התפתחו טכנולוגיות חדשות וטכניקות מתקדמות שנועדו לשפר את יעילות ההרדמה, להפחית את הסיכון לסיבוכים ולשדרג את חוויית המטופל. מטרת סקירה זו היא
הבחירה בחלקי־על (suprastructures) היא שלב קריטי בשיקום נשלף הנתמך על גבי שתלים. מבין האפשרויות, Ball attachments נחשבים לפתרון ותיק, פשוט ואמין, כל עוד משלבים תכנון ביומכני מדויק והדרכת תחזוקה. נקודת המוצא היא הערכה אנטומית ותפקודית: נפח העצם, מיקום/זווית השתלים, יחס הסגר ודפוסי העמסה. Ball attachments מתאימים כאשר נדרשת מערכת פשוטה בתחזוקה “עם דרישה סבירה ליציבות
העשור האחרון מתאפיין בהטמעת טכנולוגיות תקשורת מתקדמות ברפואה בכלל וברפואת השיניים בפרט. מגפת הקורונה האיצה את המעבר למודלים של רפואה מרחוק (Telehealth), ומתוך כך התפתח גם תחום ה־Teledentistry. אחד היישומים המרכזיים בתחום זה הוא Triage מרחוק – תהליך מיון ראשוני באמצעות אמצעים דיגיטליים, שנועד להעריך את דחיפות התלונה ולסייע בקבלת החלטה האם יש צורך בביקור
