קשר בין עששת דנטלית לבין הקפדה על התזונה הים תיכונית, צריכת מזון ואינדקס מסת הגוף בילדים

לדברי מחברי המאמר, האינטראקציה של גורמים סביבתיים וגנטיים, כגון השפעות של הפלורה של חיידקי הפה, הרגלי תזונה, היגיינת הפה, הרכב הרוק ומבנה השיניים, ממלאת תפקיד בהיווצרות והתקדמות של מחלת העששת. הרגלי אכילה עשויים להוות גורם סיכון או מניעה של המחלה ופגיעה בבריאות הפה עלולה להוביל לצריכה לא מספקת של תזונה ולמחסור ברכיבים תזונתיים. במהלך העשור

מחברי המאמר מציינים, כי הדגש במניעת מחלת העששת מושם כיום על גורמים הניתנים לשינוי, במיוחד גורמים תזונתיים. צריכה גבוהה יותר של סידן (Ca) ומוצרי חלב עשויה להיות קשורה לסיכון נמוך יותר לעששת בקרב ילדים ובני נוער. צוין כי צריכת Ca בתזונה הייתה קשורה באופן שלילי הן למדדים של עששת השיניים ופני השטח שלהם השיניים החסרות,

מחבר המאמר מציין, כי מערכת הבריאות המאוחדת הברזילאית (SUS) מספקת כיסוי בריאות כללי באמצעות האסטרטגיה של בריאות המשפחה (FHS), תוך הגדלה של מספרי שירותי בריאות הפה הראשוניים והמשניים. למרות ההתקדמות במדיניות הציבור בברזיל, הרי שקביעת סדרי עדיפויות של סדר היום של רפואת השיניים, במיוחד בנוגע לאוכלוסיית המתבגרים מהווה אתגר. גיל ההתבגרות מהווה זמן רלוונטי במיוחד

סקירות ספרות שנערכו בשנים האחרונות לגבי שיעורי ההישרדות של שתלים דנטליים באוכלוסייה הכללית לאחר חמש שנים, דיווחו על נתונים של 95.6 אחוזים או 91.27 עד 96.36 אחוזים, בהתאם לסוג השיקום הנתמך בשתל. לדברי מחברי המאמר, בני אדם עם צרכים רפואיים מיוחדים זקוקים לתמיכה מותאמת ופרטנית לטיפולי שיניים בשל ההקשר הרפואי, החברתי ו/או הסביבתי שלהם. מטופלים

מחברי המאמר מציינים, כי תרופות נוגדות טסיות ונוגדות קרישה נרשמות על מנת להפחית סיכון עבור חולים שטופלו באמצעות החלפת מסתם, סטנטים לבביים, פרפור פרוזדורים, היסטוריה של שבץ או תקריות לבביות, מחלות כלי דם או הפרעות קצב. עם זאת, השימוש בתרופות נוגדות קרישה ונוגדי טסיות מגבירים את הסיכון לדימום ולכן, ההערכה של הסיכון לדימום לפני

לדברי מחברי המאמר, מחלת Sjögren (SjD) מדורגת בין המחלות האוטואימוניות השכיחות ביותר ומאופיינת בתהליכים דלקתיים הרסניים בבלוטות אקסוקריניות, במיוחד בלוטות הרוק והדמעות. ההערכות לגבי שכיחותה של המחלה נעות בין 0.01 ל-0.72 אחוזים, בהתאם לקריטריונים המשמשים לסיווגוקיים, כאשר כנראה מספר לא מבוטל של מקרים לא מדווחים. נשים מושפעות מהמחלה ללא פרופורציה, מצב שהופך את SjD לאחת

מחברי המאמר מציינים כי מחלות החניכיים הכוללות ג'ינג'יביטיס ופריודונטיטיס מאופיינות במצבים דלקתיים המשפיעים ישירות על המבנים התומכים של השיניים. גורמי סיכון נפוצים למחלות החניכיים בדרך כלל הינם הזדקנות, גנטיקה, דלקת, מצבים מערכתיים (למשל, השמנת יתר וסוכרת), גורמים סביבתיים, כמו גם גורמי אורח חיים כגון עישון, שתייה ותזונה לקויה. מלבד זאת היגיינה אורלית לקויה ממלאת תפקיד

מחברי המאמר מציינים, כי שיעורי ההישרדות של שתלים דנטליים הוערכו במספר מחקרי אורך ודווח שהם נעים בין 82 ל-99 אחוזים. למרות ששיעורי האוסאואינטגרציה נחשבים גבוהים, תוארו בספרות מספר סיבוכים לטווח קצר וארוך. בטווח הארוך, נצפה בשנים האחרונות כי שתלים העוברים אוסאואינטגרציה בהצלחה רגישים לקבוצה של מחלות סביב השתל הקשורות לביופילם דיסביוטי של חיידקים. שני המצבים

לדברי מחברי המאמר, השימוש בטכנולוגיה דיגיטלית בהשתלות דנטליות הפכה לאחרונה פופולרית, זאת בנוסף לסריקה בטומוגרפיה ממוחשבת, עיבוד תמונה וטכנולוגיית שחזור מודל בתלת ממד. פרוטוקולים של ניתוח שתלים באמצעות מחשבCAIS) ), שמטרתם למזער את הסטייה בין השתלים המתוכננים והממוקמים, הם בעלי חשיבות רבה לדיוק מיצוב השתל. השימוש בסריקה טומוגרפית של קונוס קרן CBCT)) ובתוכנות למניפולציה ותכנון

מחברי המאמר מציינים כי על פי ארגון הבריאות העולמי (WHO) מחלות לא מדבקות (NCD) מהוות גורמי מוות עיקריים בכל העולם וכי תזונה לא בריאה הינה גורם סיכון התנהגותי ל-NCD, כולל צריכת מזון ומשקאות עם צפיפות אנרגיה גבוהה וחומרי הזנה נמוכים. ב-2015 פרסם הארגון המלצות להגבלת צריכת הסוכרים החופשיים לפחות מחמישה אחוזים מסך צריכת האנרגיה היומית