מחברי המאמר מציינים, כי מתן מרשמי אנטיביוטיקה לטיפול באופן מערכתי למניעת סיבוכים לאחר ניתוח ו/או לשם תוצאות ניתוחיות מועילות נותר נושא שנוי במחלוקת במשך עשרות שנים. הפרוטוקולים המקוריים להנחת שתלים דגלו באופן דוגמטי וכקונצנזוס במתן טיפול פרופילקטי אנטיביוטי והארכת הטיפול האנטיביוטי במהלך התקופה שלאחר הניתוח. בסקירה שיטתית שפורסמה לאחרונה, סוכם כי אין תועלת בטיפול
המטרה של אוטו-טרָנספָּלנטָציָה של שיניים (ATT) היא החלפת שן חסרה בשן פונקציונלית מאותו מתרפא, לשיקום הלעיסה ופונקציות אסתטיות של האתר הפגוע. ניתן להשתמש ב-ATT לטיפול בפגמים דנטליים הנגרמים משיניים חסרות, עששת עמוקה, פרוגנוזה אנדודונטית גרועה ומחלת החניכיים. שיעור ההצלחה העכשווי של ATT הינו קרוב לזה של שתלים, עם כ-90 אחוזים במתרפאים צעירים יותר מגיל
שילוב הנדסה וירטואלית עם דיגיטציה של המידע ברפואת השיניים הוליד כיוון חדש וחדשני לאבחון ולטיפול הדנטלי. מחברי המאמר מציינים, כי לאחרונה פותחה שיטת ניתוח מונחה של השתלה המבוססת-מחשב, על מנת להתגבר על המגבלות הקשורות לתוכניות כירורגיות מסורתיות, והיא הביאה לשיפור משמעותי של דיוק ההשתלה ומאפשרת ביצוע של ניתוח זעיר פולשני. ניתוח מונחה של שתלים
לדברי מחברי המאמר, מספר סקירות ספרות שיטתיות דיווחו על שיעורי הישרדות של שתלים דנטליים מטיטניום של למעלה מ-95 אחוזים, לאחר תקופת תצפית של חמש שנים. בנוסף, ישנם מספר מחקרים עם עיצוב ומספר מתרפאים נאות, אשר דווחו על תוצאות של עד 10 שנים ואף 20 שנה, אך הרוב הגדול של המחקרים הפרוספקטיביים הקיימים מוגבלים לחמש
על פי מחברי המאמר, קיים תיעוד רב על אפשרויות הטיפול במתרפאים עם מספר שיניים נמוך מאוד באמצעות תותבות נשלפות (RDPs) ותותבות-על המוחזקות על ידי כתרים כפולים. בנוסף לשימוש כמחברים על גבי שיניים טבעיות, משמשים הכתרים הכפולים לאחיזה של תותבות הנתמכות על גבי שיניים ושתלים או נתמכות אך ורק על ידי שתלים מקסילריים ומנדיבולרים (DCRDs). מחברי
על פי מחברי המאמר, בקרב בני אדם מבוגרים קיימת שכיחות גבוהה של דיכאון וחרדה. יתרה מכך, שני המצבים קשורים בין היתר להשתתפות במסגרת עבודה, שימוש בסמים ואף לעלויות גבוהות של שרותי הבריאות. בנוסף לידע הרב הקיים לגבי הגורמים התורמים לדיכאון וחרדה במבוגרים, כגון תנאים סוציו-אקונומיים, גורמים הקשורים לאורח החיים או גורמים הקשורים לבריאות, קיימים
חלקיקים הקיימים בתוך אירוסולים הנובעים מטיפולי שיניים עלולים להוות סיכון ניכר לפיתוח זיהום בקרב רופאי השיניים ואנשי צוות המרפאה. אירוסולים הינם תרחיפים של חלקיקים מוצקים או נוזלים בתוך גז, עם גודל חלקיקים הנע בדרך כלל בקוטר שבין 1 ל-100 µm. לדברי מחברי המאמר, טיפות האירוסול העדינות הנוצרות ממקדח היד הפועל במהירות גבוהה עשויות להישאר
לדברי מחברי המאמר, בני אדם עם חרדה דנטלית גבוהה אינם מסוגלים להשתמש בשירותים הרגילים של הבריאות הדנטלית. חסר בטיפולי שיניים הולמים גורם עם הזמן לעליה במספר השיניים החסרות ולקיום פחות משטחי שיניים תקינים או כאלו עם שיקום. החוויה של חרדה דנטלית גבוהה מתרחבת מעבר לתגובה הרגשית שמפריעה וגורמת לדחייה בטיפולי השיניים; מצב זה עלול
מחברי המאמר מציינים כי במהלך טיפולי שיניים נוצרים אירוסולים וטיפות המכילים חיידקים שמקורם בחלל הפה. מצב זה רלוונטי במיוחד במהלך התפרצויות של מחלות זיהומיות, כאשר החשש לגבי הפצת פתוגנים (כמו למשל התסמונת הנשימתית החריפה כתוצאה מנגיף הקורונה) עלולה לשבש את מתן השירות והטיפולים במסגרת רפואת השיניים ומהווה סיכון לזיהום הן לצוות והן למתרפאים. פיזור
לדברי מחברי המאמר, בשני העשורים האחרונים נרשם ביקוש הולך וגובר לטיפולי שיניים אסתטיים, אשר מתוכם הלבנת השיניים הינה הפופולרית ביותר. חומרים להלבנת השיניים המכילים מי חמצן או קרבמיד חמצן הינם יעילים בהלבנת השיניים, אך הועלו חששות לגבי הבטיחות ארוכת הטווח של הליכי הלבנה בכל הנוגע לבריאות ושלמות מבנה השן, רקמות המוך והריריות של הפה,
