כללי

לדברי מחברי המאמר, קרצינומה של תאי קשקש של הפהOSCC) ) הינה הניאופלזיה הממאירה השכיחה ביותר של חלל הפה. מספר גורמי סיכון נקשרו להתפתחות של OSCC, כאשר בראש ובראשונה עישון או לעיסת טבק (עם או בלי betel / אגוז areca) ולאחריו צריכת אלכוהול נחשבים כיום לשני גורמי הסיכון החשובים ביותר המעורבים באטיולוגיה של המחלה. נגיפי

לדברי מחברי המאמר, האבחון והניהול הפוטנציאלי של תסמינים אוטולוגיים במתרפאים עם הפרעות טמפורומנדיבולריות (TMDs) מהווים אתגר עבור רופאי השיניים, מומחים לכאב אורופציאלי ורופאי אף אוזן גרון. הפרעות טמפורומנדיבולריות הינן קבוצה של מצבים קליניים המשפיעים על שרירי הלעיסה, המפרק הטמפורומנדיבולרי (TMJ) ומבנים נלווים. התסמין השכיח ביותר שמדווח על ידי המתרפאים הוא כאב שעשוי להקרין לאוזניים,

המחברים מציינים כי גורם ביולוגי (BA) מוגדר כ"חומר העשוי מאורגניזם חי או התוצרים שלו ומשמש למניעה, אבחון או טיפול בסרטן ומחלות אחרות." מקורות ביולוגיים ל-BA כוללים נוגדנים מונו-קלונליים, חלבונים אנושיים או כימיים או וריאציות של מיזוג ביניהם. גורמים ביולוגיים הם סוג נרחב של תרופות, המשמשות לטיפול במגוון מצבים, כולל סרטן, מחלות נוירולוגיות, הפרעות דרמטולוגיות

תושבת יוקנעם (48), ננטשה על ידי רופא השיניים שלה, באמצע תהליך השתלה, ללא שיניים וכשהיא נתונה בכאבים עזים – כך נטען בתביעה אותה הגישו בשמה עוה"ד רן שפירא ורותם ציוני, ממשרד עורכי הדין אלמוג-שפירא. על פי התביעה, האישה פנתה למרפאתו של רופא השיניים בעיר מגוריה, יוקנעם, לצורך שיקום הלסת התחתונה, לאחר שסבלה ממספר שיניים

מחקרים על תסמינים וסימנים של מחלת הקורונה 2019 (Covid-19) מצביעים על כך כי הממצאים השכיחים ביותר הינם כאב ראש (70.3 אחוזים), אובדן ריח (70.2 אחוזים), חסימת אף (67.8 אחוזים), שיעול (63.2 אחוזים), אָסְתֵניָה (חולשה) (63.3 אחוזים), מִיָאלגִיָה (62.5 אחוזים), רינוריאה (נזלת) (60.1 אחוזים), הפרעות בתפקוד חוש הטעם (54.2 אחוזים), כאבי גרון (52.9 אחוזים) וחום

מחברי המאמר מציינים כי האוכלוסייה הגריאטרית בארצות הברית (≥65 שנים) צפויה להכפיל את עצמה מ-35 מיליון בשנת 2000 ל-73 מיליון בשנת 2030. לפיכך, תהיה עלייה במספר המתרפאים הגריאטריים המבקרים במרפאות השיניים, שלעתים קרובות יש להם מחלות נלוות הקשורות לגיל כגון מחלות לב וכלי דם, ירידה קוגניטיבית או אובדן חושים. מצבים אלו וניהולם הרפואי עשוי

מחברי המאמר קובעים כי אובדן שיניים (TL) הינו בעיה של בריאות הציבור היוצרת נזק אסתטי, תפקודי, חברתי ופסיכולוגי, המשפיע על איכות החיים ושנות החיים הבריאות. נתונים ממחקרי נטל המחלות העולמי 2010 מצביעים על כך כי אובדן שיניים חמור (בו נותרו פחות מתשע שיניים קבועות) הינו המצב הבריאותי ה-36 בשכיחותו בבני אדם, המשפיע על שני

לדברי מחברי המאמר, פחד מרופא שיניים או חרדה דנטלית במדינות מפותחות הוא אחד הפחדים הנפוצים ביותר, והקשר המזיק שלו לבריאות השיניים והביקור במרפאה ידועים. בין היתר, פחד דנטלי מתקשר עם התנהגות של הימנעות, טיפול עצמי נחות ובעיות הקשורות לבריאות הפה. הסימנים להתנהגות של פחד עשויים לנוע מהבעות פנים ועד קפיאה או בריחה. כל התגובות

מחברי המאמר מתארים את מחלת החניכיים כמחלה כרונית, רב-סיבתית, דלקתית עם סימנים קליניים של הרס פרוגרסיבי של המבנים התומכים בשיניים. הטיפול במחלה כולל בדרך כלל טיפול חניכיים לא ניתוחי וכירורגי, במקביל להקמת תוכנית מותאמת אישית להסרת רובד יומית בבית, הנקראת תרפיה פעילה של החניכיים. לאחר שלב זה מתקיים טיפול חניכיים תומך (SPC), שמטרתו להמשיך

מחברי המאמר טוענים, כי הקשר בין דלקת חניכיים לבין בריאות מערכתית ורווחה לא זכה להערכה מקיפה. מחקר שנערך על מתנדבים בריאים מבחינה מערכתית הציג עלייה משמעותית לאורך זמן של סמנים דלקתיים מערכתיים (כגון חלבון reactive C ברגישות גבוהה (hs-CRP) ואינטרלוקין-6[IL-6])  לאורך תקופה של 21 יום לאחר השראת דלקת חניכיים ניסיונית, אך לא ניתן מידע