מחקרים רבים במהלך 40 השנים האחרונות דיווחו על השכיחות, משך הזמן, הצביון והעוצמה של בקטרמיה, הנגרמת כתוצאה ממגוון טיפולי שיניים פולשניים ומפעילות של חיי היומיום (למשל, צחצוח שיניים). מחקרים אלו תרמו לשימת הדגש על פרוצדורות דנטליות כמקור עיקרי של בקטרמיה חולפת ופוטנציאל לזיהומים ממקור מרוחק בגוף, כולל אנדוקרדיטיס זִיהומי ופגיעה זיהומית במפרקים תותבים PJI)).
הימצאות של כתמי שיניים חיצוניים שחורים הינו מצב שיכול לנבוע משאריות מזון, מצריכת מזון עם צבע או משקאות כמו יינות, תופעות לוואי של תרופות, עישון טבק או הפעילות המטבולית של חיידקים כרומוגניים המייצרים מוצרים הנדבקים לפני השטח של האמייל. כתמים אשר מקורם במזון או תרופות נדבקים לאזורים בשיניים אותם קשה לנקות, כגון חרירים וחריצים.
ברחבי העולם נחשבת עששת השיניים למחלת הילדות שאינה מדבקת השכיחה ביותר, אשר פוגעת ב->50 אחוז מהילדים הצעירים באירופה, מספרים הגדלים ל-100 אחוז במדינות עם כלכלות מפותחות פחות. בהמשך למגמת העששת העולמית WHO, 2015)), נצפתה בגרמניה ירידה משמעותית בעששת בשיניים הקבועות בקרב ילדים ומתבגרים (גילאי 12 עד 15 שנים). בספרות הבינלאומית המפורסמת, נדיר למצוא נתונים
נגיף הפפילומה האנושי (HPV) הוא הזיהום הנפוץ ביותר המועבר במגע מיני והוא אחראי למירב מקרי סרטן צוואר הרחם, האנו-גניטילי והאורו-פרינגיאלי. סוגי נגיפים אונקוגניים (כלומר HPV-16, HPV-18, HPV-31 ו- (HPV-33נקשרו כגורם סיבתי ביותר מ-70 אחוז מכלל מצבי סרטן הלוע המופיע בשקדים ובבסיס הלשון. לדברי מחברי המאמר, ניתן להימנע מרוב סוגי הסרטן הקשורים לנגיף הפפילומה האנושי.
שיעורי השכיחות של אפטוס סטומטיטיס חוזרת (RAS) הינם 25 אחוזים ו-40 אחוזים בקרב מבוגרים וילדים, בהתאמה. גורמים רבים עלולים לגרום לאפטוס סטומטיטיס חוזרת, כולל זיהומים, פגיעות במערכת החיסון, לחץ, גנטיקה, חסרים תזונתיים וטראומה. סטרס אוקסידטיבי ממלא גם כן תפקיד חשוב ביצירת נגע אפתה על ידי פגיעה ב-DNA. מספר שיטות משמשות לבקרת הכאב, הדלקת והזיהום
