כללי

מחברי המאמר מציינים כי למצבי אנדוקרדיטיס זיהומית (IE) יש כ-30 אחוזים תמותה בשנה הראשונה. למרות שהמחלה אינה שכיחה, בני אדם רבים עם בעיות בלב נמצאים בסיכון מוגבר לאנדוקרדיטיס זיהומית או לתוצאות שליליות של המחלה. מזה זמן רב קיימת ההנחה כי קיים קשר סיבתי עם הליכים דנטליים פולשניים (IDPs), המסביר כ-40-30 אחוזים מהמקרים של אנדוקרדיטיס

לדברי מחברי המאמר, ויטמין D הוא סטרואיד מסיס בשומן ופרקורסור של הורמונים, המעודד המוסטזיס של סידן ופוספט, מווסת את הבשלת התאים והתמיינותם, וממלא תפקיד במערכת החיסון המולד במניעת מחלות כרוניות, זיהומיות ומחלות שלד ואחרות. האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים ממליצה על צריכה יומית מינימלית של 400 יחידות בינלאומיות של ויטמין D לתינוקות, ילדים ומתבגרים על

מחברי המאמר מציינים, כי הרדמה כללית לשם טיפולי שיניים מאפשרת טיפולים במהלך 'מצב של חוסר הכרה מבוקר'. למרות שמדובר בשיטת טיפול נפוצה ברפואת השיניים לילדים, הרדמה כללית יוצרת סיכונים מתועדים היטב. בנוסף, לעיתים קרובות קיימת תקופת המתנה ממושכת להליכי הרדמה כללית לילדים עם השפעות נלוות על רווחתו של הילד. בבריטניה, כל הליכי ההרדמה הכללית

מחברי המאמר מציינים, כי האגודה האמריקאית של מנתחי הפה והלסת הגדירה את אוסטאונקרוזיס הלסת הנגרם מתרופות MRONJ)) כחשיפה של עצם נמקית בחלל הפה, או כמצב בו ניתן להגיע לעצם דרך פיסטולה תוך או חוץ-אורלית למשך זמן מתמשך (בתוך תקופה של שמונה שבועות לאחר הזיהוי הקליני), בחולים הנוטלים כעת או טופלו בעבר בתרופות נוגדות ספיגה

בהתבסס על מספר השתלים החדשים הניתנים בכל שנה לפי האקדמיה האמריקאית לרפואת שיניים של שתלים 2020 (כ-3 מיליון), ושיעור הכישלון הכולל (כ-5 אחוזים), מעריכים המחברים שמדי שנה מתרחשים כשלים בכ-150,000 שתלים בארצות הברית, מה שמוביל לעלות נוספת ונטל רב של ניתוחים משניים. זיהוי הסיכון לאובדן שתל לפני ניתוח ההשתלה עשוי לסייע לרופאי השיניים בהתאמת

מחברי המאמר מציינים כי המטרה העיקרית של הטיפול בפרי-אימפלנטיטיס הינה לפתור את הנגע הדלקתי ברקמות סביב השתל, אשר הוכח כאפשרי בניסויים פרה-קליניים. טיפול מוצלח בפרי-אימפלנטיטיס, המתבטא בהפחתת הדימום בעת בדיקה ו/או היעדר איבוד עצם נוסף, הוכח הן במחקרים תצפיתיים והן בניסויים מבוקרים אקראיים. בנוסף לריפוי הנגע של פרי-אימפלנטיטיס, תוצאה רצויה נוספת היא התחדשות של

לדברי מחברי המאמר, טיפול בשתלים מקובל כאפשרות טיפול צפויה ביותר לשיקום הפה בפרקטיקה הקלינית השגרתית. עם זאת, גובה עצם שאינו מספיק פוגע לעיתים קרובות בטיפול בשתל. שתלים קצרים, כחלופה לשתלים ארוכים יותר עם ניתוחים מורכבים ברכסים אטרופיים, נחשבים לגישה טיפולית פשוטה. רוב המחקרים דיווחו על שיעורי הישרדות דומים של שתלים בגודל 8 מ"מ ושל

מחברי המאמר מציינים כי מחלת החניכיים משפיעה לרעה הן על תפקוד הלעיסה והן על הבריאות הכללית, וכתוצאה מכך מביאה לעלויות גבוהות יותר של טיפולי שיניים. מספר גורמים, כגון עודף משקל, עישון, תזונה לא בריאה וחוסר פעילות גופנית קשורים עם התרחשות מחלת החניכיים ומשותפים כמדדי סיכון עם מחלות דלקתיות כרונית בלתי מדבקות (NCDs) נפוצות אחרות,

לדברי מחברי המאמר, הטיפול במחלת החניכיים מורכב מטיפול חניכיים פעיל, המתחיל לעתים קרובות בשלב הראשון של הטיפול, וכולל התייחסות לגורמי סיכון הניתנים לשינוי כגון סוכרת ,שימוש בטבק, יחד עם בניית הכישורים וההתנהגויות הקשורות להסרת יעילה של הרובד היומי. יתר על כן, כאשר נוצרים כיסים סביב השן, נדרשים טיפולים אופרטיביים כגון טיפול לא כירורגי ואפשרויות

כל שיניו העליונות של תושב באר שבע (60)  לא יוכלו להשתקם לעולם, בשל טיפול משקם שבוצע ברשלנות – כך נטען בתביעה אותה הגישה בימים אלה עו"ד מורן אברהמי יום טוב, בשמו של המטופל, נגד קליניקה פרטית בבאר שבע, הרופאים המטפלים בה וחברות הביטוח שמבטחות אותם. על פי התביעה, לפני כארבע שנים וחצי פנה התובע