מחברי המאמר קובעים, כי המיקרוביום האורלי מתבסס, גדל ועובר שינויים לאורך החיים בתגובה לגורמים פיזיולוגיים וסביבתיים שונים. על מנת להבטיח כי המערכת האקולוגית של הפה נשארת בריאה, היא חייבת להסתגל לשינויים המתרחשים בסביבת הפה. כאשר שיווי המשקל הטבעי בין המאכסן לבין מיקרוביום הפה שלו עוברים לכיוון של חוסר איזון, המצב הופך לדיסביוזה. מצב זה יכול
מחברי המאמר מציינים כי הטיפול בכאב חריף בילדים עובר שינוי עם הופעתן של תרופות פרמקולוגיות חדשות. קבלת אישור בארצות הברית למתן תרופה לאוכלוסיות ילדים, דורשת אספקת ראיות של יעילות התרופה באוכלוסייה זו למנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA). עם זאת, מספר המחקרים האקראיים המבוקרים (RCTs) הבוחנים את היעילות של התערבויות פרמקולוגיות, במיוחד משככי כאבים, בילדים,
מחברי המאמר מציינים, כי הוכח בספרות ובסקירות שיטתיות, כי לחומרים משקמים העשויים משרף מרוכב יש אורך חיים רב. מספר מחברים, טוענים כי זיהום של השדה בו מבוצע השחזור עלול להשפיע על חוזק החיבור ואריכות הימים של השיקום. עם זאת, הצהרה זו אינה נתמכת בראיות קליניות מספקות. טכניקות הבידוד הנפוצות ביותר לבקרת לחות ברפואת השיניים כרוכות
לדברי מחברי המאמר, רוב הארגונים המובילים בתחום רפואת השיניים, לרבות האיגוד הדנטלי האמריקאי (ADA), האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים, והאיגוד האמריקאי של לבריאות הציבור ברפואת השיניים (AAPHD), הצטרפו לאקדמיה האמריקאית לרפואת שיניים לילדים (AAPD) באישור וקידום ביקור במרפאת השיניים וקבלת ייעוץ מונע בגיל של שנה אחת. עם זאת, מעט ילדים מקבלים טיפול שיניים בגיל שנה, ורובם
לדברי מחברי המאמר, ויטמין D הוא סטרואיד מסיס בשומן ופרקורסור של הורמונים, המעודד המוסטזיס של סידן ופוספט, מווסת את הבשלת התאים והתמיינותם, וממלא תפקיד במערכת החיסון המולד במניעת מחלות כרוניות, זיהומיות ומחלות שלד ואחרות. האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים ממליצה על צריכה יומית מינימלית של 400 יחידות בינלאומיות של ויטמין D לתינוקות, ילדים ומתבגרים על
מחברי המאמר מציינים, כי הרדמה כללית לשם טיפולי שיניים מאפשרת טיפולים במהלך 'מצב של חוסר הכרה מבוקר'. למרות שמדובר בשיטת טיפול נפוצה ברפואת השיניים לילדים, הרדמה כללית יוצרת סיכונים מתועדים היטב. בנוסף, לעיתים קרובות קיימת תקופת המתנה ממושכת להליכי הרדמה כללית לילדים עם השפעות נלוות על רווחתו של הילד. בבריטניה, כל הליכי ההרדמה הכללית
מחברי המאמר מצהירים כי עבור טוחנות צעירות קבועות ראשונות עם הרס כתר מוגזם, זיהום מֵסַב חד השורש של השן חמור או היפו מינרליזציה, זו תמיד החלטה מאתגרת עבור רופאי השיניים באם יש לבצע טיפול שורש או עקירה. עקירה מוקדמת של שיניים טוחנות קבועות ראשונות כרוכה באובדן של שן חשובה, שיש לה תפקיד מרכזי בתפקוד
לדברי המחברים, טיפולי שיניים קשורים לעתים קרובות לכאב, שעשוי להשפיע רבות על שיתוף הפעולה של המתרפא, במיוחד בילדים, עם חרדה וסיבוכים במהלך הטיפול. בנוסף, תחושות שליליות אלו, הנחוות במרפאת השיניים נשארות בזיכרון של הפרט גם לאחר שהגיע לבגרות. אחת החוויות העיקריות מאחורי חרדה דנטלית הינה הזרקת אלחוש מקומי, אשר גורמת לפחד אצל 25 אחוזים
לדברי המחברים, עששת השיניים מתארת רצף של מצבי מחלה, הנעים מנגעים תת-קליניים ועד נגעי קוויטציה המשתרעים לתוך זגוגית השן, הדנטין או מוך השן. עששת לא מטופלת מובילה לכאבים, אי נוחות, זיהומים, ביקורים במחלקות חירום ואשפוז. יתרה מכך, תפוצתה הגלובלית הינה בין הגורמים הנפוצים ביותר לאשפוז ילדים. השלכות אלו עשויות להשפיע באופן משמעותי על הבריאות
מניעה של מחלות הפה כגון עששת, דלקת חניכיים ומחלת חניכיים תלויה מאוד ביעילות של היגיינת הפה היומיומית. לדברי המחברים, החל מהופעת השן הראשונה, יש צורך להסיר משקעי רובד על בסיס יומי. בגיל הרך, הדבר חייב להיעשות על ידי ההורים. ההנחיה בפועל של האגודה האירופית לרפואת שיניים לילדים ממליצה על "שימוש פעמיים ביום במשחת שיניים
