הופעת מחלות החניכיים והתקדמותן נגרמת כתוצאה מחוסר איזון במודולציה בין גורמים מיקרוביאליים והתגובה החיסונית-דלקתית של המאכסן. טיפול קונבנציונאלי ומניעת מחלות החניכיים כרוכים בעיקר בהסרה מכנית של הביופילם והאבנית באמצעות ניקוי מקצועי ושיפור ההיגיינה של הפה. במקרים מורכבים, ניתן להיעזר באנטיביוטיקה וטיפול כירורגי. בנוסף, בניהול מחלת החניכיים יש לדברי מחברי המאמר לשלב שינויים באורח החיים
מחברי המאמר טוענים כי ישנן ראיות בספרות על כך שהצטברות חיידקים על השיניים מהווה תנאי מוקדם מכריע בהיווצרות והתפתחות דלקת חניכיים והתקדמות למחלת חניכיים. דלקת החניכיים הינה בעלת חשיבות מיוחדת מאחר והיא נחשבת לגורם מקדים למחלת החניכיים. מחקרי אורך של תצפיות תומכים לדעתם בכך שההתפתחות וההתקדמות של מחלת חניכיים קשורה לנוכחות מוגברת של דלקת
גורמי סיכון להתקדמות מחלות החניכיים כוללים מלבד גורמים מקומיים בחלל הפה גם גורמים כלליים. גורמי סיכון מקומיים כוללים גורמים אנטומיים, היווצרות הרובד וגורמים הקשורים לסגר. על פי מחברי המאמר, כמה סקירות ספרות מראות כי התקדמות מחלת החניכיים קשורה להיגיינה לקויה של הפה, שיתוף פעולה לקוי בעת טיפול חניכיים תומך (SPT) ועישון או שליטה בלתי
תחזוקת החניכיים (PM) מהווה תכנית של ביקורים סדירים עם פרוצדורות סלקטיביות שמטרתן לשמור על בריאות החניכיים עם סיום הטיפול הפריודונטלי (APT). תחזוקת החניכיים נועדה למנוע התקדמות של מחלת החניכיים ולמזער את אובדן השיניים. בהתבסס על פגישות קבועות לטיפול בתחזוקה בהתאמה אישית ולפי גורמים הקשורים למתרפא ולשיניים, משטר קליני תקופתי זה כולל אנמנזה יסודית, הערכה
מנקודת מבט אפידמיולוגית, מחלת חניכיים חמורה הינה המצב השישי בשכיחותו בעולם ומשפיעה על 11.2 אחוזים מאוכלוסיית הבוגרים העולמית. שכיחות מחלת החניכיים החמורה נאמדת בכ-7.8 אחוזים בארצות הברית וב-18.7 אחוזים בצרפת. מחברי המאמר טוענים, כי בנוסף להיותה גורם נפוץ לאובדן שיניים במבוגרים, מחלת החניכיים החמורה עלולה גם להשפיע לרעה על הבריאות הכללית על ידי הגדלת
מחברי המאמר מציינים כי נכון לעכשיו, הסרה מכאנית של רובד החיידקים הינה עדיין השיטה העיקרית לטיפול בדלקת חניכיים הנגרמת על ידי הרובד. בשנים האחרונות נעשה שימוש בטיפול בלייזר ופוטודינמיקה כטיפול תומך בדלקת חניכיים הנגרמת על ידי רובד, אך לטיפולים העיקריים הקיימים, כגון הטיפול המכאני, יש רק השפעה מוגבלת רק על שחזור הסביבה המיקרו-אקולוגית סביב
מטרת הטיפול במחלת החניכיים הינה להפחית את מספר המיקרואורגניזמים הפתוגנים, כמו גם את תוצריהם הביולוגיים כגון אנדוטוקסינים, אנטיגנים, אנזימים וגורמים מגרים אחרים ברקמות, ולאפשר לרקמות החניכיים לחזור למצב בריאות. העיקרון הבסיסי הזה נמצא ברקע הפיתוח של טיפולים חדשים במחלות החניכיים המבוססים על שליטה בגורמים למחלה ובמיוחד החיידקים האנאירוביים הגרם-שליליים הנמצאים באזור תת החניכיים ובכיסי
לדברי מחברי המאמר, אנשי מקצוע בתחום רפואת השיניים המטפלים במתרפאים הסובלים ממחלת חניכיים מתמודדים כל העת עם האתגר לעודד את המוטיבציה לטיפול עצמי עקבי ויעיל של המתרפא. ישנן עדויות לכך, שגורמים פסיכולוגיים כגון חרדה דנטלית, תחושת קוהרנטיות, מיקום השליטה, אמונות הקשורות בבריאות הפה והיעילות האישית משפיעים באופן משמעותי על ההתנהגויות הקשורות לבריאות הפה (למשל
מחברי המאמר מציינים, כי ידוע שמחלות החניכיים משפיעות לרעה על איכות החיים הקשורה לבריאות הפה (OHRQoL) וכי מחקרים קליניים הדגימו כי טיפול חניכיים שגרתי עשוי לשפר זאת. לדבריהם, תחושת קוהרנטיות, מסוגלות עצמית, הערכה עצמית ואתר השליטה (מושג פסיכולוגי שמתייחס לאופן שבו בני אדם מאמינים שיש להם שליטה על המצבים והחוויות שמשפיעים על חייהם) מהווים
מחברי המאמר קובעים, כי הקשר בין דיאטה למחלות חניכיים אינו מובן היטב. ההנחה כי תזונה עלולה להשפיע על בריאות החניכיים נתמכת מדעית על ידי מחקרים בבעלי חיים וכמה מחקרים בבני אדם וכן על ידי סבירות ביולוגית חזקה. למרות זאת, הרוב המכריע של המחקרים שפורסמו שנעשו בבני אדם הינם בצורת חתכים מוצלבים ורובם התמקדו במרכיבי
