רפואת הפה

מחברי המאמר מציינים, כי למרות שנשים בהריון מהוות כ-4 מיליון מאוכלוסיית ארצות הברית מדי שנה, פחות ממחצית מהנשים הללו פונות לטיפול מקצועי בבריאות הפה בשל דאגות לבטיחות העובר (Embryo - מההפריה ועד תום השבוע השמיני להיריון, לשְׁלִיל ( Fetus - מתום השבוע השמיני ועד תום ההיריון) ופחד מהמכשור הדנטלי. מכיוון שהיגיינת הפה קשורה לבריאות

מחברי המאמר מציינים כי הספקטרום של נגעים ברירית הפהOMLs) ) בקבוצות אוכלוסייה שונות עשוי להיות שונה, כולל מצבים אינדולנטיים (בעלי התפתחות איטית) כגון היפרפלזיה פיברוטית, גרנולומות פיוגניות ומוּקוצֶלֶה וכן גם פתולוגיות נדירות יותר עם מהלך קליני אגרסיבי ופרוגנוזה ירודה, כגון גידולים כמו קרצינומה של תאי קשקש, סרקומות ונגעים גרורתיים. למרות שהם עלולים לגרום לשינויים

אפטות חוזרות של הפהRAS) ) הינו מצב שכיח המאופיין בכיבים קטנים חוזרים עם שוליים מוגבלים ברירית הפה. התסמין העיקרי של המחלה הוא כאב שעשוי להימשך בין 3 ל-4 ימים ובין 10 ל-14 ימים. מצב זה גורם לקשיים באכילה, בליעה ודיבור, וכתוצאה מכך אף משפיע לרעה על איכות החיים של המתרפאים. הוערך כי RAS משפיע

בשנת 2022, מקרי סרטן הראש והצוואר (HNCs) של חלל הפה והלוע מוערכים כ-3 אחוזים מכלל סוגי הסרטן (54,000 מקרים חדשים) ו-1.8 אחוזים ממקרי המוות מסרטן (11,230) בארצות הברית. אוסטאורדיונקרוזיס של הלסת (ORNJ) הוא אירוע חמור הקשור להקרנות של סרטן הראש והצוואר (RT), ולמרות שאוסטאורדיונקרוזיס יכול להתפתח באופן ספונטני, מצב זה נקשר להתערבויות דנטליות שבהן

מחברי המאמר מציינים כי למצבי אנדוקרדיטיס זיהומית (IE) יש כ-30 אחוזים תמותה בשנה הראשונה. למרות שהמחלה אינה שכיחה, בני אדם רבים עם בעיות בלב נמצאים בסיכון מוגבר לאנדוקרדיטיס זיהומית או לתוצאות שליליות של המחלה. מזה זמן רב קיימת ההנחה כי קיים קשר סיבתי עם הליכים דנטליים פולשניים (IDPs), המסביר כ-40-30 אחוזים מהמקרים של אנדוקרדיטיס

מחברי המאמר קובעים, כי שכיחות עששת השיניים נותרה גבוהה בהרבה מדינות, למרות המודעות המוגברת לחשיבות בריאות הפה, השיפור בחינוך לבריאות השיניים והשימוש בפלואוריד בתור אמצעי מניעה. למרות שעששת השיניים הינה מצב שעשוי להשפיע על בני האדם בכל שלב בחיים, עששת לא מטופלת בקרב תלמידי בית ספר עם מערכת שיניים מעורבת עלול להוביל לזיהום אורלי

לדברי המחברים, ארגון הבריאות העולמי (WHO 2015) פרסם את הנחיותיו לצריכת סוכרים למבוגרים וילדים, שהתבססה על סקירות שיטתיות מקיפות של ראיות. הסקירה השיטתית המבוססת על כמות צריכת הסוכרים והסיכון לעששת כללה נתונים שפורסמו בין השנים 2011-1950. בהתבסס על עדויות מתונות, התקבלה המלצה חזקה להגביל את צריכת הסוכרים החופשיים לפחות מ-10 אחוזים מצריכת האנרגיה. יתרה

מחברי המאמר מציינים, כי עששת השיניים נותרה אחת מבעיות בריאות הפה הנפוצות ביותר. דיאטה, במיוחד כזו המכילה פחמימות מתסיסות, מהווה גורם סיכון מרכזי להתפתחות עששת בגיל הרך. במהלך השנה הראשונה לחיים, מומלץ על תזונת חלב, שהינו המקור העיקרי של חומרים מזינים. ארגון הבריאות העולמי (WHO) ממליץ על הנקה בלעדית למשך שישה חודשים והאכלה משלימה;

לדברי מחברי המאמר, הקשר בין מחלות כרוניות לבין בריאות הפה זכה לתשומת לב רבה. קשרים אלה תוארו בעיקר באמצעות המודל הביו-רפואי, המציג את התהליכים הביולוגיים הקשורים למחלות הפה ולמחלות מערכתיות. עם זאת, גישה זו אינה מביאה בחשבון את הגורמים בהופעת המחלה והתקדמותה. לדוגמה, עדויות על הקשר בין בריאות הפה לבין בריאות המערכתית מצביעות על

לדברי המחברים, סרטן הפה גורם לחלק ניכר מהתחלואה והתמותה העולמית של סרטן. ברחבי העולם, מהווה סרטן הפה 300,000 מקרים (2.1 אחוזים מהכלל העולמי) ו-145,000 מקרי מוות בשנה. בין אלה, קרצינומה של תאי קשקש בפה מהווה 90 אחוזים מכלל סוגי סרטן הפה והיא מתרחשת בדרך כלל בחלל הפה. למרות התקדמות רפואית גדולה בעשורים האחרונים לשיפור