עדכונים ברפואת שיניים

מחברי המאמר טוענים, כי קיימים חששות גוברים לגבי תגובת רגישות יתר לטיטניום המשמש בשתלים דנטליים. סביר יותר להניח כי תגובת אי סבילות לשתלי טיטניום טהור (דרגה 4) מייצגת בסבירות גבוהה יותר תגובתיות פרו-דלקתית של מקרופאגים של רקמות במגע עם חלקיקי תחמוצת טיטניום, המופצים לתוך הרקמה סביב השתל על ידי טריבוקורוזיה (טרנספורמציה של פני השטח

מחברי המאמר טוענים, כי ההערכה הינה שעד 2030 מספר החלפות מפרק הירך והברך יגדל לארבעה מיליון בארצות הברית בלבד. כמו כן, גם קבוצת הגיל העולמית עם השכיחות הגבוהה ביותר של אובדן שיניים הינה בני 79. מסיבות אלו, צפוי שיותר אנשי מקצוע יתמודדו עם מתרפאים עם תותבות אורטופדיות הזקוקים להחלפת שיניים בשתלים דנטליים. זיהום של

לדברי מחברי המאמר, העלייה בעמידות לתרופות אנטיביוטיות מהווה בעיה עולמית ואיום ישיר על בריאות האדם. התוצאה של חיידקים אשר פיתחו עמידות מהווה איום על שיטות טיפול מודרניות בשירותי הבריאות ומשמעות הדבר היא שמחלות רבות הופכות קשות יותר לטיפול. שימוש יתר באנטיביוטיקה מעודד התפתחות של זני חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה ולכן חשוב להשתמש בתרופות אלו רק

לדברי המחברים, עששת השיניים מתארת ​​רצף של מצבי מחלה, הנעים מנגעים תת-קליניים ועד נגעי קוויטציה המשתרעים לתוך זגוגית השן, הדנטין או מוך השן. עששת לא מטופלת מובילה לכאבים, אי נוחות, זיהומים, ביקורים במחלקות חירום ואשפוז. יתרה מכך, תפוצתה הגלובלית הינה בין הגורמים הנפוצים ביותר לאשפוז ילדים. השלכות אלו עשויות להשפיע באופן משמעותי על הבריאות

מניעה של מחלות הפה כגון עששת, דלקת חניכיים ומחלת חניכיים תלויה מאוד ביעילות של היגיינת הפה היומיומית. לדברי המחברים, החל מהופעת השן הראשונה, יש צורך להסיר משקעי רובד על בסיס יומי. בגיל הרך, הדבר חייב להיעשות על ידי ההורים. ההנחיה בפועל של האגודה האירופית לרפואת שיניים לילדים ממליצה על "שימוש פעמיים ביום במשחת שיניים

המצב הנפוץ ביותר המנוטר על ידי ארגון נטל המחלות הגלובלי1 ברחבי העולם, הינו עששת השיניים בשיניים הקבועות אשר אינה מטופלת, והינו משפיע באופן לא פרופורציונאלי על העניים והחלשים מבחינה חברתית. מחברי המאמר מדגישים, כי בארצות הברית קיימים פערים בולטים בין מיעוט גזעי/אתני לבין ילדים לבנים שאינם היספניים (CDC 2019).2 עששת לא מטופלת עלולה לגרום

לדברי מחברי המאמר, הסיבות השכיחות ביותר לעקירת שיניים קבועות הינן עששת (55.3-36.0 אחוזים), דלקת חניכיים (38.1-24.8), טראומה דנטלית (0.8-4.4 אחוזים), מחלה פריאפיקלית (7.3-19.1 אחוזים), אורתודונטיה (7.2-2.5 אחוזים) וסיבות נוספות (4.5-9.2 אחוזים). רוב עקירות השיניים מבוצעות לאור אינדיקציות דנטליות, אך לעיתים מבקשים מתרפאים לבצע עקירת שן אחת או יותר מסיבות שאינן דנטליות. בסקירה שיטתית של

לדברי מחברי המאמר, סרטן הפה הינה מחלה קטלנית הקשורה למספר גורמי סיכון, כולל צריכת אלכוהול, עישון טבק, לעיסת אגוזי אריקה (לעיסת בטל קוויד) ועוד. בשנת 2020, הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC - International Agency for Research on Cancer) דיווחה על 377,713 מקרים חדשים של סרטן הפה ברחבי העולם, שהיו קשורים ל-177,757 מקרי מוות. בשל

  לדברי מחברי המאמר, השימוש בשתל בודד הוצע כאמצעי יעיל וטיפול שמרני יותר לשיפור השמירה והיציבות של תותבת בלסת התחתונה. אפשרות טיפול זו מצריכה עלות נוספת נמוכה, כאשר התותבת הקונבנציונלית בלסת התחתונה הופכת לתותבת על, הנשענת על שתל בודד, והיא עשויה להיות דומה לטיפול הסטנדרטי באמצעות שני שתלים ולהיחשב כחלופה בת קיימא עבור מתרפאים

בשנים האחרונות פותחו גישות חדשות עבור פרוטוקולים להחדרת שתלים דנטליים ברפואת השיניים, במטרה לצמצם את מספר הפרוצדורות הכירורגיות ולקצר את זמן הטיפול הכולל. אחת הגישות הללו הינה החדרה מיידית של שתלים או שתל מסוג 1 לפי סיווג הצוות הבינלאומי להשתלות (ITI – International Team for Implantology) וכוללת החדרת שתלים מייד לאחר העקירה לתוך המכתשית.