דום נשימה בשינה (OSA) מהווה בעיה הולכת וגוברת בחברה של ימינו. מצב זה הינו הפרעת נשימה הקשורה לשינה, המאופיינת בחסימות חוזרות ונשנות של דרכי הנשימה העליונות במהלך השינה. הטיפול בדום נשימה בשינה תלוי בעיקר בחומרת המחלה והתסמינים, כמו גם העדפת המטופל. בנוסף, מאפיינים אנטומיים ומצב בריאותי הינם גורמים חשובים שיש לבחון בעת בחירת שיטת
מחקרים רבים במהלך 40 השנים האחרונות דיווחו על השכיחות, משך הזמן, הצביון והעוצמה של בקטרמיה, הנגרמת כתוצאה ממגוון טיפולי שיניים פולשניים ומפעילות של חיי היומיום (למשל, צחצוח שיניים). מחקרים אלו תרמו לשימת הדגש על פרוצדורות דנטליות כמקור עיקרי של בקטרמיה חולפת ופוטנציאל לזיהומים ממקור מרוחק בגוף, כולל אנדוקרדיטיס זִיהומי ופגיעה זיהומית במפרקים תותבים PJI)).
מתן ייעוץ למתרפאים לגבי הדרכים לפירוק והסרת רובד השיניים באמצעות מכשירי ניקוי בין השיניים, צחצוח השיניים או באמצעים אחרים, הינו עיקרון יסודי במסגרת החינוך והפרקטיקה של רפואת השיניים. מחקרים מדווחים כי ניקוי בין השיניים מסיר ביעילות את הרובד ומצמצם את מצבי דלקת החניכיים. סקירות שיטתיות שנערכו בעבר מצביעות על עדויות בעלות ודאות נמוכה לכך
ויטמין D הינו ויטמין מסיס בשומן, המתקבל בגוף האדם מצריכת מזון או מייצור אנדוגני על ידי העור בעקבות חשיפה לאור השמש. דווח על השפעה מגנה של ויטמין D כמודולטור של התגובה הדלקתית במגוון מצבים מערכתיים, כגון מחלת לב כרוני, הפרעות בתפקוד האנדותל, סרטן וסוכרת. עדויות גוברות תומכות בהשערה שרמות ויטמין D גבוהות הן בעלות
מספר אסטרטגיות הוצעו במהלך השנים האחרונות על מנת להתגבר על מגבלות ממדי העצם הזמינה להצבת שתלים דנטליים. אסטרטגיות אלה כוללות ניתוחי אוגמנטציה של העצם הכרוכה לעיתים בהשתלות עצם, רגנרציה מונחית של עצם, אוסטאוגנזה, הרמת גובה רצפת הסינוס וטרנספוזיציה של העצב המנדיבולרי. לפי הדיווחים, טכניקות כאלה היו בשיעורי הצלחה גבוהים בדרך כלל בטיפולי השתלות, אך
מספר מחקרים על האטיולוגיה של מחלות סביב שתלים מצביעים על כך שהתגובה הדלקתית סביב שתלים קשורה לנוכחות ביופילם חיידקי. לפיכך, בקרת הרובד נכונה מהווה גורם מפתח לשמירה על בריאות הרקמות סביב שתלים. מחברי המאמר מציינים, כי במחקר קודם נעשתה הערכה לגבי יכולת הגישה לטיפולי היגיינה סביב שחזורים חלקיים קבועים הנתמכים על ידי שתלים של
הימצאות של כתמי שיניים חיצוניים שחורים הינו מצב שיכול לנבוע משאריות מזון, מצריכת מזון עם צבע או משקאות כמו יינות, תופעות לוואי של תרופות, עישון טבק או הפעילות המטבולית של חיידקים כרומוגניים המייצרים מוצרים הנדבקים לפני השטח של האמייל. כתמים אשר מקורם במזון או תרופות נדבקים לאזורים בשיניים אותם קשה לנקות, כגון חרירים וחריצים.
ברחבי העולם נחשבת עששת השיניים למחלת הילדות שאינה מדבקת השכיחה ביותר, אשר פוגעת ב->50 אחוז מהילדים הצעירים באירופה, מספרים הגדלים ל-100 אחוז במדינות עם כלכלות מפותחות פחות. בהמשך למגמת העששת העולמית WHO, 2015)), נצפתה בגרמניה ירידה משמעותית בעששת בשיניים הקבועות בקרב ילדים ומתבגרים (גילאי 12 עד 15 שנים). בספרות הבינלאומית המפורסמת, נדיר למצוא נתונים
ישנה התמקדות בינלאומית הולכת וגוברת בתפקיד של כוח העבודה הרפואי הלא דנטלי בשיפור תוצאות בריאות הפה, במיוחד בקרב ילדים. ארגון הבריאות העולמי (WHO) מזהה את בריאות הפה כגורם חשוב לפרקטיקה המקצועית הבין תחומית במגזר הבריאותי הראשוני. בעוד שקידום בריאות הפה צריך להיות חלק מתפקידם של אנשי מקצוע בתחום הבריאות, קיומו של תפקיד מפתח בנושא
מאז 2016 חלה עלייה בטיפולים הנעשים בשיטת "עשה זאת בעצמך" (DIY) ברפואת השיניים ובאורטודונטיה, בהם בני אדם מבצעים טיפולים דנטליים על עצמם, ללא פיקוח איש מקצוע בתחום רפואת השיניים. אף כי רפואת השיניים בשיטת "עשה זאת בעצמך" עשויה לכלול יישור שיניים בעזרת גומיות ומהדקים, הנוהג שהביא למחלוקת הגדולה ביותר היה מכירה של מיישרי שיניים
