לדברי מחברי המאמר, הסיבות השכיחות ביותר לעקירת שיניים קבועות הינן עששת (55.3-36.0 אחוזים), דלקת חניכיים (38.1-24.8), טראומה דנטלית (0.8-4.4 אחוזים), מחלה פריאפיקלית (7.3-19.1 אחוזים), אורתודונטיה (7.2-2.5 אחוזים) וסיבות נוספות (4.5-9.2 אחוזים). רוב עקירות השיניים מבוצעות לאור אינדיקציות דנטליות, אך לעיתים מבקשים מתרפאים לבצע עקירת שן אחת או יותר מסיבות שאינן דנטליות. בסקירה שיטתית של
לדברי מחברי המאמר, סרטן הפה הינה מחלה קטלנית הקשורה למספר גורמי סיכון, כולל צריכת אלכוהול, עישון טבק, לעיסת אגוזי אריקה (לעיסת בטל קוויד) ועוד. בשנת 2020, הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC - International Agency for Research on Cancer) דיווחה על 377,713 מקרים חדשים של סרטן הפה ברחבי העולם, שהיו קשורים ל-177,757 מקרי מוות. בשל
לדברי מחברי המאמר, השימוש בשתל בודד הוצע כאמצעי יעיל וטיפול שמרני יותר לשיפור השמירה והיציבות של תותבת בלסת התחתונה. אפשרות טיפול זו מצריכה עלות נוספת נמוכה, כאשר התותבת הקונבנציונלית בלסת התחתונה הופכת לתותבת על, הנשענת על שתל בודד, והיא עשויה להיות דומה לטיפול הסטנדרטי באמצעות שני שתלים ולהיחשב כחלופה בת קיימא עבור מתרפאים
בשנים האחרונות פותחו גישות חדשות עבור פרוטוקולים להחדרת שתלים דנטליים ברפואת השיניים, במטרה לצמצם את מספר הפרוצדורות הכירורגיות ולקצר את זמן הטיפול הכולל. אחת הגישות הללו הינה החדרה מיידית של שתלים או שתל מסוג 1 לפי סיווג הצוות הבינלאומי להשתלות (ITI – International Team for Implantology) וכוללת החדרת שתלים מייד לאחר העקירה לתוך המכתשית.
לדברי מחברי המאמר, מחקר ביולוגי ואפידמיולוגי קיבע היטב את התפקיד הסיבתי של עישון טבק ושימוש בטבק דרך הפה להתפתחות והתקדמות של מחלות החניכיים, אובדן השיניים, סרטן הפה, ומצבים שליליים אחרים בחלל הפה. עם זאת, ההתפתחויות האחרונות בשוק הטבק ודפוסי השימוש בטבק באוכלוסייה מציגים פערי מחקר חדשים עם השלכות פוטנציאליות על בריאות הפה. בין דפוסי
במהלך העשורים האחרונים, תהליך קבלת ההחלטות ברפואת השיניים של שתלים התבסס באופן נרחב על ראיות מדעיות, המאפשרות לרופאים לבצע שיקום פה מורכב עם שיעורי הישרדות והצלחה גבוהים לטווח ארוך. עם זאת, שיקום אזורי שיניים אחוריות דורש לעתים קרובות הליכי רקונסטרוקציה גדולים על מנת להשיג נפח עצם נאות לפני מיקום השתל ובכך מגדיל את התחלואה
לדברי מחברי המאמר, מחלת החניכיים קשורה לנוכחות של קהילת חיידקים דיסביוטית במאכסן רגיש. לדעתם למרות שנוכחותם של חיידקים הינה חיונית בפתוגנזה, התגובה הדלקתית של המאכסן לאתגר המיקרוביאלי מניעה את הפירוק העצמי של רקמת החניכיים בתיווך תאי מערכת החיסון, וכתוצאה מכך מביאה לאובדן שיניים. פסוריאזיס הינה מחלת עור דלקתית כרונית עם פָּפָּוּלות קשקש (מזוהה על
מחברי המאמר מציינים, כי עששת בילדות מוקדמת הינה מחלה כרונית נפוצה ברחבי העולם (ארגון הבריאות העולמי, 2019). הדבר משפיע על יותר מ-600 מיליון ילדים, לרוב ללא טיפול בזמן, ומהווה בעיה משמעותית מבחינת בריאות הציבור. ההשלכות כוללות התפתחות של כאבים, מורסה, חום, תת תזונה וקשיי אכילה, שינה, לימודים ומשחק, שעלולים לפגוע באיכות החיים של הילדים.
לדברי מחברי המאמר, למרות ההתקדמות המודרנית במניעה וטיפול בעששת השיניים, חלק מהשיניים הנשירות עדיין מושפעות ממורסות, פגיעות טראומטיות, שחזורים כושלים וכן (בנסיבות נדירות) מחלת חניכיים אשר עלולה גם לגרום למורסות בשיניים הנשירות. שן עם תפליט דלקתי זקוקה להתערבות דנטלית מקומית (כגון עקירה, טיפול שורש, טיפול חניכיים) על מנת לחסל את הגורם לזיהום, להגביל את
לדברי מחברי המאמר, עם תוחלת החיים הגדלה של האוכלוסייה, המטרה המרכזית של טיפולי השיניים הינה שימור השיניים הטבעיות ותמיכה בתפקודים חיוניים של הפה לאורך הזיקנה. לכן, ישנו צורך חיוני במחקרים ארוכי טווח אודות שיניים העוברות טיפול שורש, במיוחד במסגרות הקליניות הלא-אקדמיות הנפוצות, בהן רוב האוכלוסייה מקבלת טיפול. הקמת רשתות מחקר מבוססות מרפאה אפשרה את
