עדכונים ברפואת שיניים

מחברי המאמר קובעים כי אובדן תאחיזה ואובדן שיניים מתרחשים לעיתים רחוקות במתרפאים שעברו טיפולי חניכיים. עם זאת, איבוד שיניים אינו מתרחש באופן אחיד בכל המתרפאים ומתרכז באלו הנמצאים בסיכון. גורמי סיכון הקשורים למתרפא הינם למשל גיל, פולימורפיזם של אינטרלוקין 1, עישון, נוכחות לא סדירה בטיפולי חניכיים תומכים (SPC) ושליטה אישית בביופילם. גורמי סיכון הקשורים

מחברי המאמר מציינים כי מיקום מיידי של שתלים כרוך בהחדרת שתל דנטלי למכתשית טרייה מייד לאחר עקירה. הוצע כי פרוטוקול טיפולי זה עשוי להוות יתרון על פני פרוטוקולים של מיקום שתלים בשלב מאוחר יותר כתוצאה מהפחתת ההשפעה של ספיגת הרכס האלבאולרי לאחר העקירה, ובכך לתמוך באפשרות לשיקום מהיר ומתאים יותר מבחינה אסתטית. מחקרים קליניים

על פי מחברי המאמר, אנטיביוטיקה נמצאת בשימוש נרחב ברפואת השיניים לטיפול בזיהומים שונים. עם זאת, שימוש יתר או שימוש לרעה באנטיביוטיקה עלול לגרום לעמידות מוגברת של חיידקים כפי שניתן לראות במדינות בהן ניתן לרכוש את התרופות ללא מרשם. השתלות שיניים הופכות פופולריות יותר ויותר לשיקום שיניים חסרות בשל היתרונות הרבים של ההליך. על מנת

מחברי המאמר מציינים כי שחזורים קבועים הנתמכים בשתלים דומים ביותר לשיניים הטבעיות מכיוון שלא קיימת תנועה של התותבת ואין צורך לכסות את הרכס האלבאולרי לתמיכה באוכפי השחזורים. מצב זה מונע מגבלה של פונטיקה ותפיסה חושית. על פי המלצת ועידת הקונצנזוס לשנת 2014 בנושא שתלים, נדרשים שמונה שתלים בלסת העליונה ושישה שתלים בלסת תחתונה כסטנדרט

לצריכת חלב יש תפקיד חשוב בתזונה כולל חלב אם המספק תזונה לתינוקות, וחלב בקר שנצרך לאחר הגמילה באופן נרחב על ידי בני אדם בכל הגילאים. מחברי המאמר מציינים, כי למרות שחלב נחשב לבעל קריוגניות נמוכה, ואף כגורם פוטנציאלי להגנה מפני עששת, מחקרים הראו כי חלב אם עשוי לתרום להתפתחות עששת בהיותו יותר קריוגני מאשר

זיהוי גורמי הסיכון לתחלואה קשה או מוות כתוצאה מ-SARS-CoV-2 (COVID-19) הינו שלב קריטי בניהול המגיפה, כך שבני אדם בסיכון הגבוה ביותר לתוצאות ירודות יוכלו לקבל טיפולי מניעה ממוקדים. מחקרים הראו שגיל מבוגר יותר, מין זכר, מצב ירוד ותחלואה נלווית כולל השמנת יתר וסוכרת מהווים כולם גורמי סיכון לתוצאות גרועות יותר של מחלת COVID-19. מחברי

תסמונת הפה השורף (BMS) הינה הפרעת כאב אורופציאלי כרוני המייצרת תחושות צריבה מתמשכות או dysesthesia (רגישות יתר) על פני שטח רירית הפה, ללא גורמים מקומיים ומערכתיים העשויים להסביר את התסמינים בפה. למתרפאים עם BMS ישנם המאפיינים הקליניים הבאים: אלו בעיקר נשים לאחר גיל המעבר, עם שכיחות גבוהה של מצוקה פסיכולוגית ונוכחות שלושה סימפטומים (תחושת

הצריכה העולמית של תרופות לטיפול במחלות חריפות וכרוניות ממשיכה לגדול (WHO, 2011). אנשי מקצוע בתחום הבריאות מתמודדים בהכרח לעיתים קרובות עם מטופלים המשתמשים באחת או יותר תרופות על בסיס יומי. תרופות אלו עלולות לגרום למספר תופעות לוואי באזור הפה כגון תחושת יובש בפה (קסרוסטומיה), היפוסאליבציה, דלקות בריריות והפרעות טעם. בשל ריבוי התרופות הקיימות ומגוון

אופיואידים בשחרור מיידי הם חלק מתרופות המרשם הנפוצות ביותר. רופאי השיניים הינם המובילים במתן מרשמים לתרופות אלו, אם כי השיעור ירד מ-15.5 אחוזים בשנות התשעים ל-8.6 אחוז בשנת 2017. מחברי המאמר מציינים כי מתן המרשמים לאופיואידים ירד בהתמדה משנת 2010 עד 2015, כאשר השימוש לרעה באופיואידים החל לעלות, כמו גם מקרי המוות הנלווים. בשנת

מספר וריאציות מורפולוגיות של שורשי השיניים ותעלות השורש במלתעות המנדביולריות דווחו בספרות כולל נוכחות של ערוצים רדיקולריים, קונפיגורציה בצורת C, תעלות פורקציה, רמיפיקציות אפיקליות, מורפולוגיה של שלושה שורשים ותעלות כפולות. תעלות כפולות מסווגות בדרך כלל בתצורה של Vertucci מסוג V ומתייחסות לנוכחות תעלת שורש שנייה הממוקמת על הצד הלינגבאלי וקיים סיכוי גבוה יותר שתתגלה