עדכונים ברפואת שיניים

ברחבי העולם נחשבת עששת השיניים למחלת הילדות שאינה מדבקת השכיחה ביותר, אשר פוגעת ב->50 אחוז מהילדים הצעירים באירופה, מספרים הגדלים ל-100 אחוז במדינות עם כלכלות מפותחות פחות. בהמשך למגמת העששת העולמית WHO, 2015)), נצפתה בגרמניה ירידה משמעותית בעששת בשיניים הקבועות בקרב ילדים ומתבגרים (גילאי 12 עד 15 שנים). בספרות הבינלאומית המפורסמת, נדיר למצוא נתונים

ישנה התמקדות בינלאומית הולכת וגוברת בתפקיד של כוח העבודה הרפואי הלא דנטלי בשיפור תוצאות בריאות הפה, במיוחד בקרב ילדים. ארגון הבריאות העולמי (WHO) מזהה את בריאות הפה כגורם חשוב לפרקטיקה המקצועית הבין תחומית במגזר הבריאותי הראשוני. בעוד שקידום בריאות הפה צריך להיות חלק מתפקידם של אנשי מקצוע בתחום הבריאות, קיומו של תפקיד מפתח בנושא

מאז 2016 חלה עלייה בטיפולים הנעשים בשיטת "עשה זאת בעצמך" (DIY) ברפואת השיניים ובאורטודונטיה, בהם בני אדם מבצעים טיפולים דנטליים על עצמם, ללא פיקוח איש מקצוע בתחום רפואת השיניים. אף כי רפואת השיניים בשיטת "עשה זאת בעצמך" עשויה לכלול יישור שיניים בעזרת גומיות ומהדקים, הנוהג שהביא למחלוקת הגדולה ביותר היה מכירה של מיישרי שיניים

נגיף הפפילומה האנושי (HPV) הוא הזיהום הנפוץ ביותר המועבר במגע מיני והוא אחראי למירב מקרי סרטן צוואר הרחם, האנו-גניטילי והאורו-פרינגיאלי. סוגי נגיפים אונקוגניים (כלומר HPV-16, HPV-18, HPV-31 ו- (HPV-33נקשרו כגורם סיבתי ביותר מ-70 אחוז מכלל מצבי סרטן הלוע המופיע בשקדים ובבסיס הלשון. לדברי מחברי המאמר, ניתן להימנע מרוב סוגי הסרטן הקשורים לנגיף הפפילומה האנושי.

בקרב בני אדם מחוסרי שיניים אשר משתמשים בתותבות-על הנסמכות על שתלים בלסת התחתונה נמצאו שיפורים תפקודיים לטווח הקצר הן בלעיסה, בכוח הנשיכה (BF) ובאיכות חיים הקשורה לבריאות הפה ואיכות חיים הקשורה לבריאות הפה OHRQoL)). לדברי מחברי המאמר, ניתן לאמת שיפורים אלה על ידי הערכת התפקוד המסטיקטורי (MF), אותו ניתן לקבוע בשני אופנים: באופן אובייקטיבי

מחלת החניכיים החמורה, הפוגעת בלמעלה מ-11 אחוזים מאוכלוסיית המבוגרים, הינה גורם מרכזי לאובדן שיניים, המשפיע לרעה על הדיבור, התזונה, איכות החיים וההערכה העצמית ויש לה אף השלכות דלקתיות מערכתיות. פריודונטיטיס נגרמת על ידי חיידקים, והתהליך הדלקתי הכרוני המופיע כתגובה מביא לאובדן רקמות החיבור והעצם התומכת בשיניים. הטיפול בחניכיים מורכב משלבים,הכוללים טיפול חניכיים פעילAPT) )

עקירת שיניים נחשבת להליך הניתוחי הנפוץ ביותר המתבצע על ידי רופאי השיניים הכלליים. אוסטאיטיס של העצם האלבֵאולרית (AO) או אלבֵאוליטיס, הינו סיבוך כואב אשר יכול להיווצר שלושה עד חמישה ימים לאחר עקירת שיניים, מצב הקשור לאובדן קריש הדם והתפתחות של סיבוך דלקתי באזור מכתש העקירה. בניתוחי הפה והלסת משתמשים באנטיביוטיקה לפני ו/או לאחר עקירות

תותבות קבועות נתמכות שתלים בקשת מלאה (ISFAFDPs) שימשו לשיקום הפה של מתרפאים מחוסרי שיניים מאז תחילת תקופת השתלים ברפואת השיניים המודרנית והראו שיעורי הישרדות המשתנים בין 100-84.3 אחוזים, בתלות במחקר. באופן מסורתי, יוצרו תותבות אלה במסגרת יצוקה של סגסוגת זהב אשר מכוסה על ידי שיני שרף אקריליות. מאוחר יותר, הוצעו מסגרות טיטניום כחלופה ליציקות

שיעורי השכיחות של אפטוס סטומטיטיס חוזרת (RAS) הינם 25 אחוזים ו-40 אחוזים בקרב מבוגרים וילדים, בהתאמה. גורמים רבים עלולים לגרום לאפטוס סטומטיטיס חוזרת, כולל זיהומים, פגיעות במערכת החיסון, לחץ, גנטיקה, חסרים תזונתיים וטראומה. סטרס אוקסידטיבי ממלא גם כן תפקיד חשוב ביצירת נגע אפתה על ידי פגיעה ב-DNA. מספר שיטות משמשות לבקרת הכאב, הדלקת והזיהום

התמותה הקשורה לשימוש בחומרים אופיואידים בארצות הברית עולה בהתמדה. בטווח של שלוש שנים משנת 2014 ועד 2017, מספר מקרי המוות כתוצאה משימוש באופיואידים גדל בכל שנה מ-28,647 עד ל-47,600. בקרב מטופלים המבקשים טיפול בהתמכרות להרואין, כ-75 אחוזים דיווחו כי הם החלו את השימוש בסמים באמצעות מרשם אופיואיד; לדעת מחברי המאמר, תוצאות אלו מצביעות על