כירורגיה

לדברי מחברי המאמר, קרצינומה של תאי קשקש של הפהOSCC) ) הינה הניאופלזיה הממאירה השכיחה ביותר של חלל הפה. מספר גורמי סיכון נקשרו להתפתחות של OSCC, כאשר בראש ובראשונה עישון או לעיסת טבק (עם או בלי betel / אגוז areca) ולאחריו צריכת אלכוהול נחשבים כיום לשני גורמי הסיכון החשובים ביותר המעורבים באטיולוגיה של המחלה. נגיפי

לדברי מחברי המאמר, האבחון והניהול הפוטנציאלי של תסמינים אוטולוגיים במתרפאים עם הפרעות טמפורומנדיבולריות (TMDs) מהווים אתגר עבור רופאי השיניים, מומחים לכאב אורופציאלי ורופאי אף אוזן גרון. הפרעות טמפורומנדיבולריות הינן קבוצה של מצבים קליניים המשפיעים על שרירי הלעיסה, המפרק הטמפורומנדיבולרי (TMJ) ומבנים נלווים. התסמין השכיח ביותר שמדווח על ידי המתרפאים הוא כאב שעשוי להקרין לאוזניים,

המחברים מציינים כי גורם ביולוגי (BA) מוגדר כ"חומר העשוי מאורגניזם חי או התוצרים שלו ומשמש למניעה, אבחון או טיפול בסרטן ומחלות אחרות." מקורות ביולוגיים ל-BA כוללים נוגדנים מונו-קלונליים, חלבונים אנושיים או כימיים או וריאציות של מיזוג ביניהם. גורמים ביולוגיים הם סוג נרחב של תרופות, המשמשות לטיפול במגוון מצבים, כולל סרטן, מחלות נוירולוגיות, הפרעות דרמטולוגיות

מחברי המאמר מציינים, כי האגודה האמריקאית של מנתחי הפה והלסת הגדירה את אוסטאונקרוזיס הלסת הנגרם מתרופות MRONJ)) כחשיפה של עצם נמקית בחלל הפה, או כמצב בו ניתן להגיע לעצם דרך פיסטולה תוך או חוץ-אורלית למשך זמן מתמשך (בתוך תקופה של שמונה שבועות לאחר הזיהוי הקליני), בחולים הנוטלים כעת או טופלו בעבר בתרופות נוגדות ספיגה

בהתבסס על מספר השתלים החדשים הניתנים בכל שנה לפי האקדמיה האמריקאית לרפואת שיניים של שתלים 2020 (כ-3 מיליון), ושיעור הכישלון הכולל (כ-5 אחוזים), מעריכים המחברים שמדי שנה מתרחשים כשלים בכ-150,000 שתלים בארצות הברית, מה שמוביל לעלות נוספת ונטל רב של ניתוחים משניים. זיהוי הסיכון לאובדן שתל לפני ניתוח ההשתלה עשוי לסייע לרופאי השיניים בהתאמת

  תסמונת הפה השורף (BMS) הינה פגיעה של כאב כרוני, המשפיעה בעיקר על נשים בגיל המעבר או לאחר גיל המעבר. המצב הוגדר על ידי האגודה הבינלאומית לחקר הכאב (IASP), כתחושת צריבה כרונית תוך-אורלית שאין לה סיבה מזוהה לא במצב מקומי או מערכתי או במחלה. הכאב הנגרם על ידי תסמונת הפה השורף כורך בעיקר את

לדברי מחברי המאמר, המחלות מסכנות החיים הנפוצות ביותר באזורי הפה והלסת הינם זיהומים חריפים. ניהול מוצלח של זיהומים כאלה מורכב מאבחון בזמן, חיסול של הגורם הבסיסי וניקוז, וזיהוי של המיקרואורגניזמים הרווחים בנגע לשם טיפול אנטיבקטריאלי ממוקד. במהלך השנים האחרונות גדל מספר החולים שנפגעו בזיהומים כאלו, ובנוסף, מהלך וחומרת הזהומים המקסילופציאליים הפכו מורכבים יותר. ידוע

לדברי המחברים, החשיפה הראשונה של אדם לאופיואידים הינה לעתים קרובות באמצעות מרשם מרופא השיניים, מצב שעלול להתחיל מסלול לעבר שימוש ממושך או בעייתי באופיואידים. למרות שמשככי כאבים לא אופיואידים כגון פרצטמול ואיבופרופן מומלצים לכאבי שיניים, רופאי שיניים בארצות הברית ממשיכים לרשום אופיואידים בשיעורים גבוהים פי כמה מאלה שבמדינות אחרות. מצב זה מדאיג במיוחד, בהתחשב

לדברי מחברי המאמר, הסיבות השכיחות ביותר לעקירת שיניים קבועות הינן עששת (55.3-36.0 אחוזים), דלקת חניכיים (38.1-24.8), טראומה דנטלית (0.8-4.4 אחוזים), מחלה פריאפיקלית (7.3-19.1 אחוזים), אורתודונטיה (7.2-2.5 אחוזים) וסיבות נוספות (4.5-9.2 אחוזים). רוב עקירות השיניים מבוצעות לאור אינדיקציות דנטליות, אך לעיתים מבקשים מתרפאים לבצע עקירת שן אחת או יותר מסיבות שאינן דנטליות. בסקירה שיטתית של

לדברי מחברי המאמר, סרטן הפה הינה מחלה קטלנית הקשורה למספר גורמי סיכון, כולל צריכת אלכוהול, עישון טבק, לעיסת אגוזי אריקה (לעיסת בטל קוויד) ועוד. בשנת 2020, הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC - International Agency for Research on Cancer) דיווחה על 377,713 מקרים חדשים של סרטן הפה ברחבי העולם, שהיו קשורים ל-177,757 מקרי מוות. בשל