עדכונים ברפואת שיניים

לצריכת חלב יש תפקיד חשוב בתזונה כולל חלב אם המספק תזונה לתינוקות, וחלב בקר שנצרך לאחר הגמילה באופן נרחב על ידי בני אדם בכל הגילאים. מחברי המאמר מציינים, כי למרות שחלב נחשב לבעל קריוגניות נמוכה, ואף כגורם פוטנציאלי להגנה מפני עששת, מחקרים הראו כי חלב אם עשוי לתרום להתפתחות עששת בהיותו יותר קריוגני מאשר

זיהוי גורמי הסיכון לתחלואה קשה או מוות כתוצאה מ-SARS-CoV-2 (COVID-19) הינו שלב קריטי בניהול המגיפה, כך שבני אדם בסיכון הגבוה ביותר לתוצאות ירודות יוכלו לקבל טיפולי מניעה ממוקדים. מחקרים הראו שגיל מבוגר יותר, מין זכר, מצב ירוד ותחלואה נלווית כולל השמנת יתר וסוכרת מהווים כולם גורמי סיכון לתוצאות גרועות יותר של מחלת COVID-19. מחברי

תסמונת הפה השורף (BMS) הינה הפרעת כאב אורופציאלי כרוני המייצרת תחושות צריבה מתמשכות או dysesthesia (רגישות יתר) על פני שטח רירית הפה, ללא גורמים מקומיים ומערכתיים העשויים להסביר את התסמינים בפה. למתרפאים עם BMS ישנם המאפיינים הקליניים הבאים: אלו בעיקר נשים לאחר גיל המעבר, עם שכיחות גבוהה של מצוקה פסיכולוגית ונוכחות שלושה סימפטומים (תחושת

הצריכה העולמית של תרופות לטיפול במחלות חריפות וכרוניות ממשיכה לגדול (WHO, 2011). אנשי מקצוע בתחום הבריאות מתמודדים בהכרח לעיתים קרובות עם מטופלים המשתמשים באחת או יותר תרופות על בסיס יומי. תרופות אלו עלולות לגרום למספר תופעות לוואי באזור הפה כגון תחושת יובש בפה (קסרוסטומיה), היפוסאליבציה, דלקות בריריות והפרעות טעם. בשל ריבוי התרופות הקיימות ומגוון

אופיואידים בשחרור מיידי הם חלק מתרופות המרשם הנפוצות ביותר. רופאי השיניים הינם המובילים במתן מרשמים לתרופות אלו, אם כי השיעור ירד מ-15.5 אחוזים בשנות התשעים ל-8.6 אחוז בשנת 2017. מחברי המאמר מציינים כי מתן המרשמים לאופיואידים ירד בהתמדה משנת 2010 עד 2015, כאשר השימוש לרעה באופיואידים החל לעלות, כמו גם מקרי המוות הנלווים. בשנת

מספר וריאציות מורפולוגיות של שורשי השיניים ותעלות השורש במלתעות המנדביולריות דווחו בספרות כולל נוכחות של ערוצים רדיקולריים, קונפיגורציה בצורת C, תעלות פורקציה, רמיפיקציות אפיקליות, מורפולוגיה של שלושה שורשים ותעלות כפולות. תעלות כפולות מסווגות בדרך כלל בתצורה של Vertucci מסוג V ומתייחסות לנוכחות תעלת שורש שנייה הממוקמת על הצד הלינגבאלי וקיים סיכוי גבוה יותר שתתגלה

הערכות עולמיות עדכניות מצביעות על כך שסרטן השפה וחלל הפה (המכונה "סרטן הפה") מייצג באופן כולל את הניאופלזמה הממאירה ה-16 הנפוצה ביותר בעולם, עם כמעט 355,000 מקרי אירועים חדשים בשנה. יותר מ-90 אחוזים ממקרי סרטן הפה הינם קרצינומות של תאי קשקש ושני שליש מהמקרים מתרחשים במדינות מתפתחות, מחציתם בדרום אסיה. בהודו בלבד מתרחשים כמאה

הצריכה העולמית של תרופות לטיפול במחלות חריפות וכרוניות ממשיכה לגדול (WHO, 2011). אנשי מקצוע בתחום הבריאות מתמודדים בהכרח לעיתים קרובות עם מטופלים המשתמשים באחת או יותר תרופות על בסיס יומי. תרופות אלו עלולות לגרום למספר תופעות לוואי באזור הפה כגון תחושת יובש בפה (קסרוסטומיה), היפוסאליבציה, דלקות בריריות והפרעות טעם. בשל ריבוי התרופות הקיימות ומגוון

אופיואידים בשחרור מיידי הם חלק מתרופות המרשם הנפוצות ביותר. רופאי השיניים הינם המובילים במתן מרשמים לתרופות אלו, אם כי השיעור ירד מ-15.5 אחוזים בשנות התשעים ל-8.6 אחוז בשנת 2017. מחברי המאמר מציינים כי מתן המרשמים לאופיואידים ירד בהתמדה משנת 2010 עד 2015, כאשר השימוש לרעה באופיואידים החל לעלות, כמו גם מקרי המוות הנלווים. בשנת

אנפילקסיס היא תגובה אלרגית קשה העלולה לסכן חיים, ויכולה להתרחש במרפאות השיניים. מחברי המאמר מציינים, כי על פי ה-GDC (ארגון עצמאי בבריטניה לרגולציה של רופאי השיניים ואנשי המקצוע בתחום טיפולי השיניים) "על כל הנרשמים לארגון להיות מאומנים להתמודד עם מצבי חירום רפואיים, כולל החייאה, ולהחזיק בעדויות עדכניות למסוגלות". לדבריהם, צוות מרפאות השיניים חייב להיות