מחברי המאמר מציינים, כי ישנן שתי טכניקות מומלצות בפיקוח רופא שיניים להלבנת שיניים חיות: בבית ובמרפאה. פרוטוקול הטיפול בבית מורכב ממריחת חומרי הלבנה בריכוז נמוך באמצעות סד הלבנה מותאם אישית, בעוד שבפרוטוקול במרפאה, הרופא מורח מוצרי הלבנה בריכוז גבוה לאחר הגנה על רקמת החניכיים, עם מחסום חניכיים המתקשה באמצעות אור. ללא קשר לפרוטוקול
לדברי מחברי המאמר, שיקום של לסת עליונה מחוסרת שיניים ואטרופית מהווה אתגר במסגרת רפואת השיניים והלסתות. טיפול באמצעות שתלים דנטליים קונבנציונליים מוגבל במקרים אלו, בשל הנוכחות של ספיגת העצם המכתשית, נפח עצם לא מספק ופנאומטיזציה נרחבת של הסינוס. כתוצאה מכך, פותחו הליכי אוגמנטציה שונים של העצם לשם שיקום הפגם בעצם המכתשית, כגון השתלת עצם,
מחברי המאמר מציינים, כי היציבות העיקרית של שתלים דנטליים מוגדרת על ידי היציבות הביומכנית המתקבלת בעת החדרת השתל. היציבות המשנית מתרחשת מאוחר יותר, ותלויה בהליך האוסאואינטגרציה, כלומר תהליך יצירת העצם בממשק השתל והעצם. במחקרי מעבדה הוצעו טיפולים בלייזר ברמה נמוכה (LLLT) או פוטוביומודולציה (PBM), כשיטה שניתן להשתמש בה על מנת לשפר את תהליך הסִיקֵטְרִיזָציָה (התכווצות
מחברי המאמר מציינים, כי דום נשימה חסימתי בשינה (OSA) מהווה בעיה בבריאות הציבור, המשפיעה על מספר הולך וגדל של בני אדם. הפרעה זו של מערכת הנשימה הקשורה לשינה מאופיינת באפיזודות חוזרות של חסימה מלאה (אפניאה) או חלקית (היפונואה) של דרכי הנשימה העליונות בעת השינה. לדברי מחברי המאמר, קיימת הערכה כי בין 15 אחוזים ל-30 אחוזים
מחברי המאמר מציינים, כי הוכח בספרות ובסקירות שיטתיות, כי לחומרים משקמים העשויים משרף מרוכב יש אורך חיים רב. מספר מחברים, טוענים כי זיהום של השדה בו מבוצע השחזור עלול להשפיע על חוזק החיבור ואריכות הימים של השיקום. עם זאת, הצהרה זו אינה נתמכת בראיות קליניות מספקות. טכניקות הבידוד הנפוצות ביותר לבקרת לחות ברפואת השיניים כרוכות
לדברי מחברי המאמר, רוב הארגונים המובילים בתחום רפואת השיניים, לרבות האיגוד הדנטלי האמריקאי (ADA), האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים, והאיגוד האמריקאי של לבריאות הציבור ברפואת השיניים (AAPHD), הצטרפו לאקדמיה האמריקאית לרפואת שיניים לילדים (AAPD) באישור וקידום ביקור במרפאת השיניים וקבלת ייעוץ מונע בגיל של שנה אחת. עם זאת, מעט ילדים מקבלים טיפול שיניים בגיל שנה, ורובם
לדברי מחברי המאמר, כשלים בשתלים עקב סיבוכים ביולוגיים או תוצאות אסתטיות לא משביעות רצון נובעים לעיתים קרובות ממיקום לא נכון של השתל או טעויות במהלך ניתוח השתלה. מצבי פריאימפלנטיטיס וכשלים אסתטיים מתגלים יותר בהיבטים הבוקאליים של השתל. אתרים שעברו ריפוי אשר מוחדרים אליהם שתלים, חייבים להיות בעלי עובי דופן עצם בוקאלית נאותה (BBT), על
השימוש בתותבות על גבי שתליםIODs) ) לשיקום לסתות מחוסרות שיניים, הוכח כאפשרות טיפול יעילה ביותר, עם שיעורי הישרדות והצלחה נאותים עבור מגוון של תפישות, עיצובים ומערכות חיבור. למרות זאת, השימוש ב-IOD לטווח ארוך קשור בסיכון לפתח מגוון רחב של סיבוכים ואירועי תחזוקה עקב בעיות ביולוגיות ו/או מכניות. בעיות אלו עשויות להשפיע על שביעות הרצון
לדברי מחברי המאמר, קנדידיזיס של הפה (OC) הינו אחד הזיהומים הפטרייתיים הנפוצים ביותר בבני אדם, המלווה בגידול יתר של מיני קנדידה על האפיתל של פני השטח של רירית הפה עקב גורמים מערכתיים ומקומיים שונים. צמיחת יתר של הפטרייה עלולה לגרום לאי נוחות מקומית, שינוי בחוש הטעם ודיספגיה עקב צמיחת יתר בוושט, וכתוצאה מכך לתת
מחברי המאמר מציינים, כי המיקרוביום האנושי מכיל מיקרואורגניזמים שונים, כולל חיידקים, נגיפים ופטריות, המופצים על פני כל האיברים של המאחסן. למרות שהמיקרוביום האנושי ממלא תפקיד חיוני בפיתוח, בפיזיולוגיה, בחסינות ובתזונה, הוצע לאחרונה, שחלק ניכר מהמחלות הכרוניות שאינן ניתנות להעברה נובעות מהשינויים שחלים במקרוביום במאחסנים רגישים. המיקרוביוטה שיוצרת את המיקרוביום האנושי מכילה חיידקים מגניים וכאלו שעלולים
