כללי

לדברי מחברי המאמר, חרדה דנטלית מדורגת במקום השני בקרב בני אדם הסובלים מהפרעות חרדה, אחרי החשש מפני דיבור מול קהל. מחקרים הצביעו על כי ניתן להעריך את התפלגות החרדה הדנטלית בקרב האוכלוסייה בגרמניה באופן הבא: ל-60-80 אחוזים בקירוב ישנה תחושה של פחד מביקור אצל רופא השיניים, ולפי ההערכות 10-5 אחוזים מהאוכלוסייה נמנעים לחלוטין מטיפולי

לדעת מחברי המאמר, ייתכן מאוד שדלקת או זיהום בחלל הפה משפיעים על בלוטת התריס, בהתבסס על הקשר האנטומי ביניהם. במציאות, מחלות מבניות כגון ציסטה בצינור הטירו-גלוסוס וכן מחלות דלקתיות של בלוטת התריס כמו תירואידיטיס תת-חריפה לאחר זיהומים של מסלול העיכול והנשימה העליונים נגרמים בעקבות היחסים האנטומיים הללו. לדבריהם, במחקר בו נבדק הקשר בין המצב

מחברי המאמר מציינים, כי הזדקנות אוכלוסיית העולם מגבירה באופן משמעותי את הסיכון לאובדן שיניים והפרעות שינה. אובדן שיניים מלא משפיע בעיקר על אוכלוסיות הקשישים. בנוסף, כמעט מחצית מהאוכלוסייה המבוגרת מתלוננת על הפרעות שינה, כגון דום נשימה חסימתי בשינה(OSA) . שני המצבים הכרוניים האלו הינם בעלי השלכות שליליות חמורות לגבי איכות החיים. בניסוי קליני שנערך

לדברי מחברי המאמר, הטריאדה האפידמיולוגית של עששת הגיל הרך מורכבת מקיומה של שן רגישה, מיקרואורגניזמים קריוגניים ופחמימות מתסיסות, ובעיקר סוכרים חופשיים לאורך תקופה. האטיולוגיה הרב-פקטוריאלית מתמתנת על ידי מגוון של התנהגויות חברתיות/התנהגותיות (עוני, אוריינות בריאותית נמוכה, חשיפות תכופות לסוכר בין הארוחות, האכלה מבקבוק המכיל סוכר לפני השינה, הנקה לילית ותכופה יותר מעבר ל-12 חודשים).

לדברי מחברי המאמר, מחלת העששת נותרה אתגר משמעותי עבור בני אדם מבוגרים בארצות הברית ובעולם כולו. במחקר של Global Burden of Disease נמצא, שמשנת 1990 עד 2015 הייתה עלייה של 45 אחוזים בשנות החיים עם מוגבלות, וזאת עקב עששת לא מטופלת בשיניים קבועות. עששת לא מטופלת בשיניים קבועות בעולם דורגה כמצב השכיח ביותר שעבר

לדברי מחברי המאמר, קרצינומה של תאי קשקש של הפהOSCC) ) הינה הניאופלזיה הממאירה השכיחה ביותר של חלל הפה. מספר גורמי סיכון נקשרו להתפתחות של OSCC, כאשר בראש ובראשונה עישון או לעיסת טבק (עם או בלי betel / אגוז areca) ולאחריו צריכת אלכוהול נחשבים כיום לשני גורמי הסיכון החשובים ביותר המעורבים באטיולוגיה של המחלה. נגיפי

לדברי מחברי המאמר, האבחון והניהול הפוטנציאלי של תסמינים אוטולוגיים במתרפאים עם הפרעות טמפורומנדיבולריות (TMDs) מהווים אתגר עבור רופאי השיניים, מומחים לכאב אורופציאלי ורופאי אף אוזן גרון. הפרעות טמפורומנדיבולריות הינן קבוצה של מצבים קליניים המשפיעים על שרירי הלעיסה, המפרק הטמפורומנדיבולרי (TMJ) ומבנים נלווים. התסמין השכיח ביותר שמדווח על ידי המתרפאים הוא כאב שעשוי להקרין לאוזניים,

המחברים מציינים כי גורם ביולוגי (BA) מוגדר כ"חומר העשוי מאורגניזם חי או התוצרים שלו ומשמש למניעה, אבחון או טיפול בסרטן ומחלות אחרות." מקורות ביולוגיים ל-BA כוללים נוגדנים מונו-קלונליים, חלבונים אנושיים או כימיים או וריאציות של מיזוג ביניהם. גורמים ביולוגיים הם סוג נרחב של תרופות, המשמשות לטיפול במגוון מצבים, כולל סרטן, מחלות נוירולוגיות, הפרעות דרמטולוגיות

תושבת יוקנעם (48), ננטשה על ידי רופא השיניים שלה, באמצע תהליך השתלה, ללא שיניים וכשהיא נתונה בכאבים עזים – כך נטען בתביעה אותה הגישו בשמה עוה"ד רן שפירא ורותם ציוני, ממשרד עורכי הדין אלמוג-שפירא. על פי התביעה, האישה פנתה למרפאתו של רופא השיניים בעיר מגוריה, יוקנעם, לצורך שיקום הלסת התחתונה, לאחר שסבלה ממספר שיניים

מחקרים על תסמינים וסימנים של מחלת הקורונה 2019 (Covid-19) מצביעים על כך כי הממצאים השכיחים ביותר הינם כאב ראש (70.3 אחוזים), אובדן ריח (70.2 אחוזים), חסימת אף (67.8 אחוזים), שיעול (63.2 אחוזים), אָסְתֵניָה (חולשה) (63.3 אחוזים), מִיָאלגִיָה (62.5 אחוזים), רינוריאה (נזלת) (60.1 אחוזים), הפרעות בתפקוד חוש הטעם (54.2 אחוזים), כאבי גרון (52.9 אחוזים) וחום