רפואת הפה

לדברי מחברי המאמר, פתולוגיה של הפה כוללת לא רק היבט ביולוגי אלא גם מימד תפקודי מרכזי: יכולת הלעיסה, המוערכת לפי קיבולת הלעיסה, מייצגת במדויק את יעילות הלעיסה. התפקיד המזיק של פגיעה ביכולת הלעיסה על יתר לחץ דם, בריאות קרדיווסקולרית, תמותה מכל גורם ותמותה ממחלות לב וכלי דם, הוצע בעבר על ידי המחברים. אולם עד כה,

לדברי מחברי המאמר, תפקוד הפה תלוי במאמצים המתואמים של מערכת השיניים, מפרק הלסתות ושרירי הלעיסה. אחד מהמצבים הגריאטריים האופייניים הינו סרקופניה, המתבטאת לעתים קרובות באובדן מסת שריר ותפקוד שרירים. כאשר שרירי הלעיסה, השפתיים והלשון מושפעים, נגרם תפקוד אורלי לקוי. מחקר רחב היקף של קשישים ביפן חשף קשרים משמעותיים בין הסיכון לחולשה לבין כוח סגרי

רופאי שיניים מתמודדים עם מגוון רחב של מקרי חירום רפואיים במרפאות שלהם. לדעת מחברי המאמר, חשיבות ההתעלפות מתעמעמת לעיתים קרובות ברשימה הארוכה של מקרי חירום מסכני חיים, כגון התקפים אפילפטיים ודום לב. עם זאת, בגרמניה, התעלפות מהווה עד 84 אחוזים ממקרי החירום המדווחים ברפואת השיניים. התעלפות הינה סימפטום המאופיין באובדן חולף של הכרה ושל

לדברי מחברי המאמר, אובדן שיניים וחוסר שיניים מוחלט נוטים להשפיע לרעה על בריאותו הכללית ואיכות חייו של האדם. כמעט 1 מכל 6 (17.3 אחוזים) מבוגרים בני 65 ומעלה בארצות הברית איבדו את כל שיניהם וזו נותרה בעיה בריאותית גדולה, למרות הירידה בשכיחות במשך מספר עשורים. הגורמים הסוציו-דמוגרפיים הקשורים לאובדן שיניים כוללים גיל מבוגר, רמת

לדברי מחברי המאמר, טבק ואלכוהול הינם גורמי הסיכון העיקריים לקרצינומה של תאי קשקש בפה, ששיעור ההישרדות הנמוך שלו מהווה בעיה בבריאות הציבור. מדיניות בריאות כלל אירופית (קמפיין מניעה, אריזות טבק) הוקמה על מנת ליידע את האוכלוסייה אודות הסיכונים הכרוכים בצריכה. העלייה בצריכת טבק בקרב נשים והתפתחות של פרקטיקות מיניות הובילו לעלייה במקרים של סרטן

לטענת המחברים, עששת היא המחלה הזיהומית השנייה בשכיחותה, לאחר הצטננות, הפוגעת ב-2.4 מיליארד בני אדם ברחבי העולם. עששת עלולה להשפיע לרעה על החיים החברתיים, ההערכה העצמית ואיכות החיים הכללית, כולל עלייה בחרדה ודיכאון, בהשוואה לאלה עם שכיחות עששת נמוכה או בלעדיה. גורמים רבים תורמים לעששת, כולל תזונה, גורמים סוציו-דמוגרפיים, חשיפה לפלואוריד והרגלי היגיינת שיניים. לתזונה

לדברי מחברי המאמר, סוכרים תזונתיים, היגיינת פה לקויה, חינוך הורי לקוי, תנאים סוציו-אקונומיים שליליים, הכנסה משפחתית נמוכה ושימוש בתרופות קבועות הינם גורמים חשובים של סיכון גבוה לעששת השיניים. טיפול בעששת השיניים באוכלוסייה רחבה אינו זמין או בלתי ניתן להשגה לעתים קרובות, ביחוד עבור אוכלוסיות ילדים. יתרה מכך, שיתוף הפעולה מילדים במהלך טיפולי שיניים הוא

מחברי המאמר קובעים כי עקב שינויים דמוגרפיים, יצטרכו רופאי השיניים להתמקד בעתיד בטיפולים של קבוצות הטרוגניות של מתרפאים זקנים ומבוגרים מאוד. רופאי השיניים יכולים להתמודד בהצלחה עם האתגרים של קבוצת מתרפאים ספציפית זו רק בעזרת שילוב של ידע דנטלי והכשרה בינתחומית (למשל גריאטריה, אתיקה, מדעי הסיעוד וכו'). יתר על כן, מיומנויות פסיכו-סוציאלית כגון ניהול

לדברי מחברי המאמר, זיהום בנגיף הָהֵפָּטִיטִיס-C (HCV) הוא זיהום הדם הכרוני הנפוץ ביותר, עם שכיחות מוערכת של 2.4 מיליון בני אדם בארצות הברית ועד 170 מיליון ברחבי העולם. בכ-25-15 אחוזים מבני האדם הנגועים ב-HCV מסולק הנגיף מהגוף בעצמו, אך רוב זיהומי ה-HCV הינם כרוניים עם עומס ויראלי שניתן לזיהוי, אלא אם כן טופל באופן

  מחברי המאמר מציינים, כי שברים בעקבות אוסטאופורוזיס קשורים לעלייה בסיכון לשברים נוספים עתידיים, שיעור תמותה גבוה ועלויות רפואיות ניכרות. נשים וגברים רבים יסבלו שברים עקב שבריריות גרמית, שניתן למנוע אם ניתן לזהות בשלב מוקדם כי הם נמצאים בסיכון. לא ניתן להגדיר בקלות את המונחים 'איכות העצם' ו'חוזק העצם' התלויים במסת העצם, המבנה, הגודל