על פי הנחיות הפעולה הנוכחיות שפורסמו על ידי איגוד האורתודונטים האמריקני, נחשבים סוגי הדימות האבחנתי הבאים כחלק מהתיעוד האבחוני האורתודונטי: צילומי רנטגן בתוך הפה ו/או פנורמיים להערכת מצב והתפתחות השיניים והאיברים התומכים ברקמות הקשות, וזיהוי כל חריגות דנטליות או פתולוגיה. הדמיה רדיוגרפית על מנת לאפשר הערכה יחסית של הגודל, הצורה והמיקום של הרקמות הקשות
מאז המאה השמונה עשרה, שימשו טכניקות של מטבעים קונבנציונאליים לרישום הגיאומטריה התלת ממדית של הרקמות הדנטליות. עם זאת, קיימות שגיאות פוטנציאליות שונות כתוצאה מרישום מעוות, בחירת שגויה של בסיס המטבע, יחס לא נכון של אבקה למים והתרחבות הגבס. למרות שהליך זה נחשב טריוויאלי ומבוסס ברפואת השיניים, קיימות מספר בעיות כגון נורמות הבטיחות הביולוגיות לחיטוי,
תחזוקת החניכיים (PM) מהווה תכנית של ביקורים סדירים עם פרוצדורות סלקטיביות שמטרתן לשמור על בריאות החניכיים עם סיום הטיפול הפריודונטלי (APT). תחזוקת החניכיים נועדה למנוע התקדמות של מחלת החניכיים ולמזער את אובדן השיניים. בהתבסס על פגישות קבועות לטיפול בתחזוקה בהתאמה אישית ולפי גורמים הקשורים למתרפא ולשיניים, משטר קליני תקופתי זה כולל אנמנזה יסודית, הערכה
מנקודת מבט אפידמיולוגית, מחלת חניכיים חמורה הינה המצב השישי בשכיחותו בעולם ומשפיעה על 11.2 אחוזים מאוכלוסיית הבוגרים העולמית. שכיחות מחלת החניכיים החמורה נאמדת בכ-7.8 אחוזים בארצות הברית וב-18.7 אחוזים בצרפת. מחברי המאמר טוענים, כי בנוסף להיותה גורם נפוץ לאובדן שיניים במבוגרים, מחלת החניכיים החמורה עלולה גם להשפיע לרעה על הבריאות הכללית על ידי הגדלת
ניהול מוקדם של נגעי עששת שלא עברו קוויטציה מחייב בראש ובראשונה את היכולת לזהות אותם. אסטרטגיית האבחון הסטנדרטית, בדיקה חזותית ומישוש, אינה מאפשרת בדרך כלל גילוי נגעים מוקדמים בפני שטח בלתי ניתנים לגישה (למשל, אזורים פרוקסימליים). שיטה נפוצה נוספת לאיתור נגעים בשלבים מוקדמים על פני שטח פרוקסימליים ולהערכת היקפם היא באמצעות צילומי נשך. בעוד
סיבוכים ביולוגיים ומכניים עשויים להופיע לעתים קרובות במהלך תפקודם של שתלים דנטליים בקרב 32.4 אחוזים מהם ברמת השתל ו-34.6 אחוזים ברמת המתרפא. מוקוזיטיס סביב השתל נחשבת לאירוע הפיך ומוגדרת כדלקת של הרירית באזור השתל בהיעדר אובדן רציף של העצם השולית. פרי-אימפלנטיטיס הינו מצב פתולוגי המתרחש ברקמות סביב שתלים דנטליים, המאופיין בדלקת של הרירית סביב
לדברי מחברי המאמר, אמון המתרפאים בספקי שירותי הבריאות שלהם הוא מרכיב מכריע ביחסי מטפל-מטופל והוכח כגורם משמעותי בקבלה של המתרפאים ושירותי הטיפול. היחסים בין רופא השיניים למתרפא אינם חריגים במובן זה. חוסר האמון של האדם ברופא השיניים מהווה חסם עיקרי לאבטחת השירותים הדנטליים והוא נקשר לחרדה דנטלית, דפוסי שימוש לא עקביים ותאימות לקויה. לאור
במספר מחקרים עלתה ההערכה, כי רופאי השיניים האמריקניים רושמים אופיואידים בתדירות גבוהה ובכמויות גדולות מהנדרש. בשנת 2016, למשל, שיעור המרשמים הדנטליים של אופיואידים ל-1000 בני אדם היה גבוה פי 50 בארצות הברית בהשוואה לבריטניה, בין היתר מכיוון שרופאי שיניים בארצות הברית רושמים לעתים קרובות אופיואידים לאחר הליכים שגרתיים, כגון עקירות של שיניים טוחנות שלישיות.
מחברי המאמר מציינים כי נכון לעכשיו, הסרה מכאנית של רובד החיידקים הינה עדיין השיטה העיקרית לטיפול בדלקת חניכיים הנגרמת על ידי הרובד. בשנים האחרונות נעשה שימוש בטיפול בלייזר ופוטודינמיקה כטיפול תומך בדלקת חניכיים הנגרמת על ידי רובד, אך לטיפולים העיקריים הקיימים, כגון הטיפול המכאני, יש רק השפעה מוגבלת רק על שחזור הסביבה המיקרו-אקולוגית סביב
מטרת הטיפול במחלת החניכיים הינה להפחית את מספר המיקרואורגניזמים הפתוגנים, כמו גם את תוצריהם הביולוגיים כגון אנדוטוקסינים, אנטיגנים, אנזימים וגורמים מגרים אחרים ברקמות, ולאפשר לרקמות החניכיים לחזור למצב בריאות. העיקרון הבסיסי הזה נמצא ברקע הפיתוח של טיפולים חדשים במחלות החניכיים המבוססים על שליטה בגורמים למחלה ובמיוחד החיידקים האנאירוביים הגרם-שליליים הנמצאים באזור תת החניכיים ובכיסי
