כללי

מחברי המאמר מציינים, כי רוב מחלות מוך השן מתפתחות כתוצאה ממחלת העששת, מצב שגורם לדלקת מוך הפיכה או בלתי הפיכה, בהתאם למצב הזיהום של המוך. באופן קונבנציונלי, במרפאה, מומלץ טיפול ויטאלי במוך וטיפול שורש (RCT) לשיניים קבועות במבוגרים עם דלקת מוך הפיכה ובלתי הפיכה, בהתאמה. עם זאת, שלא כמו בבדיקה פתולוגית, הסימנים והתסמינים הקליניים,

על פי מחברי המאמר, עששת בילדות המוקדמת (ECC) היא בין המחלות הכרוניות הנפוצות ביותר בילדים ברחבי העולם, כאשר שכיחותה עולה באופן דרסטי במהלך חמש השנים הראשונות לחיים. ECC נחשבת לדאגה קריטית לבריאות הציבור בשל ההשפעות המשמעותיות על גדילת הילדים, התפתחותם ואיכות החיים והנטל הכלכלי שלה. התערבויות מונעות הניתנות מוקדם ככל האפשר, במיוחד במהלך שנת

מחברי המאמר קובעים, כי המיקרוביום האורלי מתבסס, גדל ועובר שינויים לאורך החיים בתגובה לגורמים פיזיולוגיים וסביבתיים שונים. על מנת להבטיח כי המערכת האקולוגית של הפה נשארת בריאה, היא חייבת להסתגל לשינויים המתרחשים בסביבת הפה. כאשר שיווי המשקל הטבעי בין המאכסן לבין מיקרוביום הפה שלו עוברים לכיוון של חוסר איזון, המצב הופך לדיסביוזה. מצב זה יכול

מחברי המאמר מציינים כי הטיפול בכאב חריף בילדים עובר שינוי עם הופעתן של תרופות פרמקולוגיות חדשות. קבלת אישור בארצות הברית למתן תרופה לאוכלוסיות ילדים, דורשת אספקת ראיות של יעילות התרופה באוכלוסייה זו למנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA). עם זאת, מספר המחקרים האקראיים המבוקרים (RCTs) הבוחנים את היעילות של התערבויות פרמקולוגיות, במיוחד משככי כאבים, בילדים,

איכות שינה ירודה, כמו בחולים עם אינסומניה, נחשבת לגורם סיכון למספר מצבים, כגון דמנציה, מחלות לב וכלי דם, השמנת יתר וכאב כרוני. נדודי שינה מוגדרים כתופעה של קושי חוזר בהתחלת השינה, תחזוקתה וגיבושה או איכותה המתרחשים למרות קיום של זמן והזדמנות נאותים לשינה, וכתוצאה מכך צורה כלשהי של פגיעה בפעילות של שעות היום. מצב

לדברי מחברי המאמר, עקירה כירורגית של השן הטוחנת השלישית היא אחת ההתערבויות הנפוצות ביותר מבין ניתוחי הפה. בני אדם צעירים ובריאים עוברים הליך זה לצורך טיפול מונע. תלונות לאחר הניתוח מתרחשות לעתים קרובות עם שכיחות של עד 30 אחוזים. לפחות במשך 7-5 ימים לאחר הניתוח, נפגעת רווחתם ואיכות חייהם של בני אדם בריאים כתוצאה

לדברי מחברי המאמר, חולים העוברים טיפול ארוך טווח בגלוקוקורטיקואידים (LTGC) עלולים להיות בסיכון לחוות משבר של האדרנל עקב דיכוי ציר ההיפותלמוס-יותרת המוח-האדרנל, וכתוצאה מכך לסבול מאי ספיקת משנית של יותרת הכליה. במסגרת רפואת השיניים של בתי החולים, מתרפאים הנוטלים LTGC, עשויים להידרש לטיפול עבור זיהומים אודונטוגניים או לפרוצדורות כירורגיות סביב השיניים או הלסתות. בתקופות

מחלת הקורונה (COVID-19) נגרמת על ידי תסמונת נשימה חריפה כתוצאה מנגיף SARS-CoV-2, שהינו נגיף RNA חד-גדילי עטוף, המועבר בעיקר במגע ישיר או באוויר באמצעות טיפות ואירוסולים. ידוע כי העומס הנגיפי של SARS-CoV-2 גבוה במיוחד בחלל הפה והלוע עקב ריבוי גבוה של תאים המבטאים את האנזים הממיר אנגיוטנסין טרנסממברנלי 2 (ACE-2) הדרוש לכניסה והיתוך של

מחברי המאמר מציינים, כי שחזור הנתמך בשתל שן בודדת בחלק הקדמי של הלסת העליונה הינו טיפול מבוסס לאובדן שיניים, אשר הוכיח שיעור הישרדות גבוה, למרות שמציג רמת סיכון גבוהה מבחינה אסתטית. שחזורים הנתמכים בשתלים אלה צריכים לספק יציבות הן בסביבת השתל הגרמית והן ברקמות הרכות, כמו גם אינטגרציה הרמונית עם השיניים השכנות. מבני מתכת

מחברי המאמר מתארים כי האינדיקציה הראשונית העיקרית לשימוש בהשתלות דנטליות שעברו אוסאואינטגרציה הייתה חוסר שיניים בקשת מלאה. האינדיקציות לשימוש בשתלים דנטליים הורחבו לתותבות על ולתמיכת שתלים בכתר יחיד או יחידות מרובות של תותבת קבועה במתרפאים עם חסר שיניים חלקי. יחד עם הגיוון של היישומים הקליניים של השתלים, הגיעו אף פרסומים רבים המדווחים על הביצועים