עדכונים ברפואת שיניים

נגיף הפפילומה האנושי (HPV) הוא הזיהום הנפוץ ביותר המועבר במגע מיני והוא אחראי למירב מקרי סרטן צוואר הרחם, האנו-גניטילי והאורו-פרינגיאלי. סוגי נגיפים אונקוגניים (כלומר HPV-16, HPV-18, HPV-31 ו- (HPV-33נקשרו כגורם סיבתי ביותר מ-70 אחוז מכלל מצבי סרטן הלוע המופיע בשקדים ובבסיס הלשון. לדברי מחברי המאמר, ניתן להימנע מרוב סוגי הסרטן הקשורים לנגיף הפפילומה האנושי.

בקרב בני אדם מחוסרי שיניים אשר משתמשים בתותבות-על הנסמכות על שתלים בלסת התחתונה נמצאו שיפורים תפקודיים לטווח הקצר הן בלעיסה, בכוח הנשיכה (BF) ובאיכות חיים הקשורה לבריאות הפה ואיכות חיים הקשורה לבריאות הפה OHRQoL)). לדברי מחברי המאמר, ניתן לאמת שיפורים אלה על ידי הערכת התפקוד המסטיקטורי (MF), אותו ניתן לקבוע בשני אופנים: באופן אובייקטיבי

מחלת החניכיים החמורה, הפוגעת בלמעלה מ-11 אחוזים מאוכלוסיית המבוגרים, הינה גורם מרכזי לאובדן שיניים, המשפיע לרעה על הדיבור, התזונה, איכות החיים וההערכה העצמית ויש לה אף השלכות דלקתיות מערכתיות. פריודונטיטיס נגרמת על ידי חיידקים, והתהליך הדלקתי הכרוני המופיע כתגובה מביא לאובדן רקמות החיבור והעצם התומכת בשיניים. הטיפול בחניכיים מורכב משלבים,הכוללים טיפול חניכיים פעילAPT) )

עקירת שיניים נחשבת להליך הניתוחי הנפוץ ביותר המתבצע על ידי רופאי השיניים הכלליים. אוסטאיטיס של העצם האלבֵאולרית (AO) או אלבֵאוליטיס, הינו סיבוך כואב אשר יכול להיווצר שלושה עד חמישה ימים לאחר עקירת שיניים, מצב הקשור לאובדן קריש הדם והתפתחות של סיבוך דלקתי באזור מכתש העקירה. בניתוחי הפה והלסת משתמשים באנטיביוטיקה לפני ו/או לאחר עקירות

תותבות קבועות נתמכות שתלים בקשת מלאה (ISFAFDPs) שימשו לשיקום הפה של מתרפאים מחוסרי שיניים מאז תחילת תקופת השתלים ברפואת השיניים המודרנית והראו שיעורי הישרדות המשתנים בין 100-84.3 אחוזים, בתלות במחקר. באופן מסורתי, יוצרו תותבות אלה במסגרת יצוקה של סגסוגת זהב אשר מכוסה על ידי שיני שרף אקריליות. מאוחר יותר, הוצעו מסגרות טיטניום כחלופה ליציקות

שיעורי השכיחות של אפטוס סטומטיטיס חוזרת (RAS) הינם 25 אחוזים ו-40 אחוזים בקרב מבוגרים וילדים, בהתאמה. גורמים רבים עלולים לגרום לאפטוס סטומטיטיס חוזרת, כולל זיהומים, פגיעות במערכת החיסון, לחץ, גנטיקה, חסרים תזונתיים וטראומה. סטרס אוקסידטיבי ממלא גם כן תפקיד חשוב ביצירת נגע אפתה על ידי פגיעה ב-DNA. מספר שיטות משמשות לבקרת הכאב, הדלקת והזיהום

התמותה הקשורה לשימוש בחומרים אופיואידים בארצות הברית עולה בהתמדה. בטווח של שלוש שנים משנת 2014 ועד 2017, מספר מקרי המוות כתוצאה משימוש באופיואידים גדל בכל שנה מ-28,647 עד ל-47,600. בקרב מטופלים המבקשים טיפול בהתמכרות להרואין, כ-75 אחוזים דיווחו כי הם החלו את השימוש בסמים באמצעות מרשם אופיואיד; לדעת מחברי המאמר, תוצאות אלו מצביעות על

מחברי המאמר מציינים, כי לא קיים גבול עליון להגדרת מצב הריפוי לאחר טיפול שורש בלתי ניתוחי (NSRCT). עם זאת, לדבריהם דינמיקת הריפוי לאחר ניתוח אנדודונטי נבדקה פחות. מחקרים שנערכו בעבר ערכו אנליזה רבת משתנים של השפעת גורמים שונים על הריפוי לאחר ניתוח אנדודונטי לטווח הקצר (שנה אחת) ולטווח הארוך (ארבע שנים ומעלה). במחקרים אלו

אף על פי שדמינרליזציה של מבנה השן על ידי חיידקים הינה הגורם הישיר לעששת, האינדיקטורים של הסיכון הורחבו וכוללים סיבות ברמת הפרט והאוכלוסייה, כגון התנהגות, גישה, מעמד סוציו-אקונומי וחינוך. שלוש התנהגויות עיקריות משפיעות ישירות על מצב העששת ובריאות הפה בכלל: התנהגויות היגיינת הפה, גישה לטיפול בבריאות הפה ודיאטה. השפעת משקאות מסוכרים על עששת השיניים

שנת החיים הראשונה הינה שלב מכריע להתפתחות התנהגות האכילה בקרב תינוקות, בשלב המעבר מהנקה או תזונת פורמולות למגוון גדול יותר של מאכלים ומשקאות. התינוק צריך ללמוד לא רק כיצד לאכול אלא גם מה, מתי וכמה לאכול. העדפות המזון מעוצבות במהלך תקופת חיים זו והן נמשכות הלאה עד לבגרות. לכן, התחלה אופטימלית של אכילה משלימה