הקשרים בין מחלות החניכיים למחלות מערכתיות זכו לתשומת לב ועודדו מחקר שבדק את האפשרות שמחלת החניכיים מהווה סיכון התורם למחלות מערכתיות, כגון בין היתר מחלות לב וכלי דם, סוכרת, מחלות ריאות וכליות ודלקת מפרקים שגרונית. עם זאת, הכיוון ההפוך, כלומר שמחלות מערכתיות משפיעות על מחלות החניכיים, לא לגמרי ברור למעט מצבי סוכרת. מחברי המאמר
טֶלֶה-רפואת שיניים מוגדרת כ"מתן טיפול שיניים לא מקוון בזמן אמת כגון אבחון, תכנון טיפול, ייעוץ ומעקב באמצעות העברה אלקטרונית מאתרים שונים". רפואה זו יכולה להתקיים במספר פורמטים, הכוללים 'שמור והעבר', ניטור מרחוק, וועידת וידאו בזמן אמת. 'שמור והעבר' הינו מצב בו איש מקצוע בתחום רפואת השיניים אוסף מידע על מתרפא ומעביר זאת למומחה לצורך
ירידה ביכולת הביצוע של הלעיסה מצמצמת את מגוון המזונות שניתן לאכול ומשפיעה גם על התפתחות מחלות הקשורות לאורח החיים כגון תסמונת מטבולית, טרשת עורקים ובסופו של דבר להוביל להפחתה באיכות החיים. זיהוי גורמים המשפיעים על ביצועי הלעיסה ויישום אמצעים התורמים למניעת הירידה בביצועי הלעיסה הינם נושאים חיוניים לשמירה על הבריאות הכללית. המחברים מציינים כי
הופעת מחלות החניכיים והתקדמותן נגרמת כתוצאה מחוסר איזון במודולציה בין גורמים מיקרוביאליים והתגובה החיסונית-דלקתית של המאכסן. טיפול קונבנציונאלי ומניעת מחלות החניכיים כרוכים בעיקר בהסרה מכנית של הביופילם והאבנית באמצעות ניקוי מקצועי ושיפור ההיגיינה של הפה. במקרים מורכבים, ניתן להיעזר באנטיביוטיקה וטיפול כירורגי. בנוסף, בניהול מחלת החניכיים יש לדברי מחברי המאמר לשלב שינויים באורח החיים
מחברי המאמר מציינים כי ניתן למקם שתלים באתר מיד לאחר עקירת שיניים או לאחר ריפוי מלא של מכתשית העקירה. לדבריהם, החדרת שתלי שיניים באתרים שעברו ריפוי מציגה תוצאות טובות יותר ושיעורי הישרדות גדולים יותר בהשוואה לשתלים שהונחו במכתשית טרייה. עם זאת, כשבוחנים את יציבות השתל, לא נצפו הבדלים בין הטכניקות הללו. לדבריהם למרות שההישרדות
פרי-אימפלנטיטיס הוא מצב פתולוגי הקשור לרובד, מאופיין בדלקת של הרירית סביב השתל ולאחר מכן באובדן עצם פרוגרסיבי. הטיפול בפרי-אימפלנטיטיס נועד להפחית את האתגר הזיהומי שמציב הביו-פילם על פני השטח של השתל, לאפשר ריפוי של הדלקת ושימור העצם התומכת בשתל. נראה כי ההתקדמות של מחלת הפרי-אימפלנטיטיס הינה מהירה מזו של מחלת החניכיים, ומכאן, הטיפול בפרי-אימפלנטיטיס
ההצלחה ארוכת הטווח של השתלת שיניים מותנית בגורמים קליניים רבים כולל מיקום התותבת ביחס לשתל, היעדר דלקת וזיהום, ועוד. לדברי מחברי המאמר, נראה כי פרי-אימפלנטיטיס הינה אחת הסיבות העיקריות לכשל של שתלים. השכיחות המדווחת של פרי-אימפלנטיטיס משתנה מאוד בשל קריטריונים שונים שאומצו: מ-6.2 עד 39.3 אחוזים ברמת השתל ומ-10.5 ל-47.8 אחוזים ברמת המתרפא. בפרסום
מחברי המאמר טוענים כי השימוש ההולך וגובר בשתלים קשור בגידול במספר הסיבוכים והכשלים המתגלים בהליכי ההשתלה. לדבריהם, נמצא כי הישרדות השתל מושפעת מגורמי סיכון ספציפיים הקשורים למתרפא, לאתר ולטיפול. גורמים הקשורים לטיפול כגון איכות וכמות ירודים של העצם באתר ההשתלה המתוכנן עשויים להפחית את שיעורי הישרדות השתל. בנוסף, טכניקות של אוגמנטציה בו זמנית של
טֶלֶה-רפואת השיניים הינה טכנולוגיה הנוגעת לשימוש באמצעים אלקטרוניים בשטח הבריאות או לטֶלֶה-בריאות, המשלבת שימוש בטלקומוניקציה ברפואת השיניים. לפי ארגון הבריאות העולמיתחום הבריאות האלקטרונית והבריאות הניידת ((mHealthכולל שימוש בטלפונים ניידים ובטכנולוגיות אלחוטיות אחרות. אי לכך לדברי מחברי המאמר,טֶלֶה-רפואת השיניים הינו מונח רחב המקיף מספר גישותומגוון רחב של טכנולוגיות וירטואליות, בעיקר מחשבים ומכשירים ניידים. באופן כללי
מחברי המאמר מציינים, כי מערכות הבריאות שואפות לספק טיפולים הממוקדיםבאדם.גופים הממנים את מקבלי השירות של טיפולי הבריאות דורשים לקבל מידע אודות ההיבטים או התכונות של הטיפול שהם מעריכיםואת הפשרות שהם מוכנים לקבל בין תכונות שונותשל הטיפול. לדוגמא, משתמשי שירות עשויים להעדיף לקבלטיפול הכולל סילוק אבנית ופוליש (SP) מרופא שיניים ולא משיננית,אך יתכן שהם מוכנים
