התמשכות הפנדמיה של מחלת הקורונה גרמה למספר צורות של נזק משני ולדברי מחברי המאמר השפעה ברורה אחת הינה שיתוק שירותי רפואת השיניים הנגרם כתוצאה מהתפשטות אפשרית של המחלה. ברפואת השיניים, גישות טיפוליות כגון מניעה, שיקום וכירורגיה מלוות בשימוש במכשירים סיבוביים מקוררים במים (כגון מכשירי קידוח במהירות גבוהה) על מנת לבצע התערבויות הנחשבות כהליכים מייצרי
מניתוח נתוני הרישום בשוודיה עולה כי לשמונה אחוז מקרב הנבדקים בגיל 70 ומעלה יש שתל דנטלי אחד לפחות, ממצא המדגיש כי הטיפול בשתלים הינו אסטרטגית טיפול נפוצה לשם החלפת שיניים חסרות. למרות הדיווחים לגבי התוצאות החיוביות של השימוש בשתלים דנטליים באופן כללי, הראו מחקרים גם כי סיבוכים טכניים וביולוגיים הינם אירועים לא נדירים. הערכות
חוסר שיניים מוחלט הינו אחד הסיבות לירידה בתפקוד הקוגניטיבי, לאובדן שמיעה סנסו-עצבי ופגיעה באיכות החיים. העבירות של השפופרת האוסטאכית, הגודל והצורה של תעלת האוזן ומיטוב התהודה וחדות השמיעה מופחתים עם אובדן השיניים, כאשר הפחתה זו מודגשת עוד יותר כאשר מתרחש אובדן של המימד האנכי של הסגר. מכאן, לדברי מחברי המאמר, בניית מימד אנכי נכון
תותבות שלמות מהוות את הטיפול המשקם הנפוץ ביותר למצבים של חוסר שיניים מוחלט. המלצות שונות לגבי אורך החיים של תותבות, הקיימות בספרי הלימוד ובספרות המחקרית של שיקום הפה, אינן עקביות ומציעות להחליף תותבות לאחר 3 עד 5 שנים, 5 עד 6 שנים, וכן 5 עד 10 שנים. עם זאת, לדברי מחברי המאמר, אין ראיות
רופאי השיניים לילדים משתמשים בגישות רבות לניהול מצבים של חרדה דנטלית, כגון ניהול טכניקות התנהגות מסורתיות כמו גישת tell-show-do, שליטה קולית, חיזוק חיובי, והסחת דעת. טכניקות הסחת הדעת הן גישות לא פולשניות שמסבות את תשומת הלב של הילדים מגירויים כואבים ומאפשרים מתן טיפול מוצלח ואיכותי באופן שהינו קל, בטוח ופשוט ליישום. בהסחות דעת של
אלחוש מקומי דנטלי הינו השיטה הנפוצה ביותר להעלמת כאב במהלך טיפול שיניים. למרות זאת, השימוש במחטים ידוע כגורם לפחד וחרדה. מכיוון שהאלחוש המקומי מהווה השלב הראשון בכל טיפול פולשני, חייבים רופאי השיניים לילדים לבצע הליכי אלחוש מבלי לגרום להשלכות שליליות בעת ניהול ההתנהגות של הילדים. מספר לא מבוטל של מתרפאים עדיין תופס את מתן
דום נשימה בשינה (OSA) מהווה בעיה הולכת וגוברת בחברה של ימינו. מצב זה הינו הפרעת נשימה הקשורה לשינה, המאופיינת בחסימות חוזרות ונשנות של דרכי הנשימה העליונות במהלך השינה. הטיפול בדום נשימה בשינה תלוי בעיקר בחומרת המחלה והתסמינים, כמו גם העדפת המטופל. בנוסף, מאפיינים אנטומיים ומצב בריאותי הינם גורמים חשובים שיש לבחון בעת בחירת שיטת
מחקרים רבים במהלך 40 השנים האחרונות דיווחו על השכיחות, משך הזמן, הצביון והעוצמה של בקטרמיה, הנגרמת כתוצאה ממגוון טיפולי שיניים פולשניים ומפעילות של חיי היומיום (למשל, צחצוח שיניים). מחקרים אלו תרמו לשימת הדגש על פרוצדורות דנטליות כמקור עיקרי של בקטרמיה חולפת ופוטנציאל לזיהומים ממקור מרוחק בגוף, כולל אנדוקרדיטיס זִיהומי ופגיעה זיהומית במפרקים תותבים PJI)).
מתן ייעוץ למתרפאים לגבי הדרכים לפירוק והסרת רובד השיניים באמצעות מכשירי ניקוי בין השיניים, צחצוח השיניים או באמצעים אחרים, הינו עיקרון יסודי במסגרת החינוך והפרקטיקה של רפואת השיניים. מחקרים מדווחים כי ניקוי בין השיניים מסיר ביעילות את הרובד ומצמצם את מצבי דלקת החניכיים. סקירות שיטתיות שנערכו בעבר מצביעות על עדויות בעלות ודאות נמוכה לכך
ויטמין D הינו ויטמין מסיס בשומן, המתקבל בגוף האדם מצריכת מזון או מייצור אנדוגני על ידי העור בעקבות חשיפה לאור השמש. דווח על השפעה מגנה של ויטמין D כמודולטור של התגובה הדלקתית במגוון מצבים מערכתיים, כגון מחלת לב כרוני, הפרעות בתפקוד האנדותל, סרטן וסוכרת. עדויות גוברות תומכות בהשערה שרמות ויטמין D גבוהות הן בעלות
