מחברי המאמר מציינים, כי במהלך הסגרים בעקבות COVID-19 חלו מספר שינויים בשגרת המשפחה: הורים וילדים נשארו בבית, והילדים קיבלו שיעורים באמצעות יישומי למידה מקוונים, היו מחוברים לחברים באמצעות טלפונים סלולריים, בילו את זמנם הפנוי במשחקים במחשב ולא השתתפו בפעילויות חברתיות או פיזיות. שינויים אלה באורח החיים, יחד עם הזמינות הגבוהה יותר של מזון ומשקאות בבית
לדברי מחברי המאמר, חשיבות הביופילם באטיולוגיה של פרי-אימפלנטיטיס (PI), כגורם לתגובות דלקתיות, הוכחה היטב. למרות שההרכב החיידקי הקשור לפרי-אימפלנטיטיס דומה לפריודונטיטיס, המיקרוביום סביב שתלים מורכב יותר וכולל מינים של חיידקים גרם שליליים שאינם ניתנים לגידול. למרות שרוב מקרי מחלות החניכיים מגיבים בצורה חיובית לטיפול ושומרים על חניכיים יציבות לטווח ארוך, אין זה נכון לגבי פרי-אימפלנטיטיס,
טיפולי שיניים בשוודיה מסובסדים באמצעות הסוכנות השוודית לביטוח לאומי, וסובסידיות של 6.7 מיליארד קרונות שוודיות (בערך 663 מיליון אירו) הוקצו לכ-4.2 מיליון אנשים מתוך סך האוכלוסייה הבוגרת (7.8 מיליון) בשנת 2019. שתלים דנטליים הינם בשימוש נפוץ להחלפת שיניים חסרות וההחזר הכספי הכרוך בכך היווה כ-22 אחוזים מסך הסובסידיות לטיפולי שיניים (הסוכנות השוודית לביטוח לאומי, 2021).
מחלה סביב שתלים הינה סיבוך ביולוגי מאתגר בתחום רפואת השיניים של שתלים, המתרחשת בשכיחות גבוהה יחסית ומעט אפשרויות טיפול יעילות. מחלה זו, אשר הוגדרה לאחרונה כמצב פתולוגי המשויך לרובד המתרחש ברקמות סביב שתלים דנטליים, כוללת שני סיווגים קליניים: מוקוזיטיס סביב שתלים ופרי-אימפלנטיטיס. השכיחות של מוקוזיטיס דווחה כנעה בין 50-43 אחוזים, בעוד ששכיחות פרי-אימפלנטיטיס נעה בין
לטענת מחברי המאמר, עששת שיניים השפיעה על הומו סאפיינס לאורך כל תקופת קיומו, וראיות למחלה נמצאו גם בקרב ניאנדרטלים ואנואידים והיא מלווה את האנושות, ככל הנראה, לאורך האבולוציה. בשל האחוז הנמוך של החומר האורגני, לסתות ושיניים אנושיות נשארות שמורות היטב לאחר המוות, מה שמאפשר למבנים אלה לספק מידע חשוב על קיום ותמותה אנושיים לאורך ההיסטוריה.
לטענת המחברים, עששת היא המחלה הזיהומית השנייה בשכיחותה, לאחר הצטננות, הפוגעת ב-2.4 מיליארד בני אדם ברחבי העולם. עששת עלולה להשפיע לרעה על החיים החברתיים, ההערכה העצמית ואיכות החיים הכללית, כולל עלייה בחרדה ודיכאון, בהשוואה לאלה עם שכיחות עששת נמוכה או בלעדיה. גורמים רבים תורמים לעששת, כולל תזונה, גורמים סוציו-דמוגרפיים, חשיפה לפלואוריד והרגלי היגיינת שיניים. לתזונה
לדברי מחברי המאמר, סוכרים תזונתיים, היגיינת פה לקויה, חינוך הורי לקוי, תנאים סוציו-אקונומיים שליליים, הכנסה משפחתית נמוכה ושימוש בתרופות קבועות הינם גורמים חשובים של סיכון גבוה לעששת השיניים. טיפול בעששת השיניים באוכלוסייה רחבה אינו זמין או בלתי ניתן להשגה לעתים קרובות, ביחוד עבור אוכלוסיות ילדים. יתרה מכך, שיתוף הפעולה מילדים במהלך טיפולי שיניים הוא
לדברי מחברי המאמר, להערכת גיל השיניים ישנו תפקיד חשוב הן ברפואה הקלינית והן ברפואה משפטית. מחקרים רבים חקרו שיטות שונות כדי להעריך במדויק את הגיל, גם בקרב אנשים חיים וגם בקרב נפטרים, במיוחד בילדים ובני נוער. טכניקות רפואיות מתוחכמות המיושמות באופן נרחב להערכת גיל כוללות ניתוח בשלות השלד או התפתחות השיניים. עם זאת, המחלות
מחברי המאמר טוענים שמערכות עיצוב דנטליות בסיוע מחשב או רפואת שיניים דיגיטלית הופכים למרכיב בסיסי בתעשיית רפואת השיניים ובמחקר. לדבריהם, הצעד המכריע הראשון הינו לאפיין במדויק שיניים בודדות וחניכיים בנתוני השיניים הסרוקות התוך-אורליות (IOS) בתלת מימד (3D) שנאספו ממתרפאים. פילוח עם דיוק ורזולוציה גבוהים הינו תנאי הכרחי עבור יישומים קליניים שישמשו בהמשך. לדוגמה, רופאי
לדברי מחברי המאמר, טיפול שיניים בגיל מוקדם עשוי לקדם אורח חיים בריא, למנוע עששת ולסגל הן את הילד והן את ההורה המטפל לחוויה של טיפולי שיניים. במיוחד השימוש בשירותים דנטליים מונעים, כגון צריכת פלואוריד מקומי, יעיל במניעת עששת בילדים צעירים. בנוסף להיותו יעיל בהפחתת שכיחות העששת, טיפול השיניים המונע בגיל מוקדם הינו אף חסכוני.
