מחברי המאמר מציינים, כי מערכות הבריאות שואפות לספק טיפולים הממוקדיםבאדם.גופים הממנים את מקבלי השירות של טיפולי הבריאות דורשים לקבל מידע אודות ההיבטים או התכונות של הטיפול שהם מעריכיםואת הפשרות שהם מוכנים לקבל בין תכונות שונותשל הטיפול. לדוגמא, משתמשי שירות עשויים להעדיף לקבלטיפול הכולל סילוק אבנית ופוליש (SP) מרופא שיניים ולא משיננית,אך יתכן שהם מוכנים
טכניקות לניהול לא ניתוחי של עששת (NSCMT) הן חלק בלתי נפרד מהפילוסופיה של רפואת שיניים עם מינימום פולשנות. גישות אלה מבקשות לקדם רה-מינרליזציה, לשמור על מבנה השן ולמזער את ההתערבות הכירורגית תוך האטה או עצירה של תהליך מחלת העששת. מחברי המאמר מציינים כי יש אפשרות רחבה לשימוש ב-NSCMT במגוון אוכלוסיות, כולל ילדים, מתרפאים גריאטרים,
אף על פי ששכיחות עששת השיניים פחתה באופן משמעותי בחמשת העשורים האחרונים, הרי שמחלה זו הניתנת למניעה, נותרה בגדר בעיה של בריאות הציבור. מקובל שצריכת סוכרים חופשיים מהווה סיכון להתפתחות העששת. ארגון הבריאות העולמי (WHO 2015) הגדיר את המונח "סוכרים חופשיים" כחד-סוכרים ודו-סוכרים המוספים למזונות, כתוספת לסוכרים הקיימים באופן טבעי בדבש, סירופים, מיצי פירות
בחודש מרץ 2020, פרסם איגוד רופאי השיניים האמריקני המלצה כי מרפאות השיניים יימנעו ממתן שירותים שאינם בחירום, וכתוצאה מכך 198,000 רופאי שיניים סגרו את שעריהם בפני המתרפאים בארצות הברית בלבד, מצב שעורר דאגה הן בקרב רופאי השיניים והמתרפאים כאחד. זאת למרות ש-3.5 מיליארד בני אדם סובלים מעששת, מחלות חניכיים או סרטן הפה, הגורמים לפגיעה
מחברי המאמר מציינים, כי בריאות הפה חיונית לשמירה על צריכת המזון וההתבטאות, ובכך תורמת לתוחלת חיים בריאה. בשנים האחרונות גדל מספר המחקרים העוסקים בקשר בין השכלה וחינוך לבין בריאות הפה. הישגי ההשכלה קשורים להתנהגויות הקשורות לבריאות הפה כגון צחצוח שיניים בהתאם להנחיות מתאימות לבריאות השיניים וייעוץ דנטלי קבוע, שעשוי למנוע את אובדן השיניים. לבעלי
ניתן למצוא את הנגיפים מחוללי מחלת הקורונה SARS-CoV-2 בהפרשות שונות כולל הרוק, המהווה מאגר נגיפי חשוב בקרב חולים נגועים סימפטומטיים וחסרי תסמינים. מכיוון שסגל מרפאת השיניים נחשף לרוק של מתרפאים ללא תסמינים, במיוחד בעת ביצוע הליכים מייצרי אירוסולים, הוא נכלל בקרב אנשי המקצוע שנמצאים בסיכון גבוה ביותר לזיהום ב-SARS-CoV-2. כמה מחקרים מצאו כי הליכים
מאז דצמבר 2019, הנגיף האחראי ל-COVID-19 גרם למגיפה עולמית. בעוד שבני אדם מבוגרים וחולים מדוכאי חיסון חוו סימפטומים משמעותיים מהזיהום הזה, ילדים ובני נוער עם COVID-19 הינם בדרך כלל ללא תסמינים וחווים רק תסמיני נשימה קלים. מחברי המאמר מציינים כי למרות התצפית הזו, דווח על מגמה חדשה ומדאיגה בזיהומי COVID-19 בילדים. גוף גדל והולך
בשל המגפה העולמית של נגיף הקורונה, הסיכון הגבוה לזיהום צולב ולעומס יתר במתקני בתי החולים הביאו לדחיפות אמיתית להגבלת זרימת המתרפאים הדנטליים למחלקות החירום. לדברי מחברי המאמר, הקביעה לגבי מצבי החירום הייתה נתונה לפרשנות ולא ניתנו הנחיות רשמיות או קריטריונים מפורשים לתמיכה בקבלת ההחלטות. בהקשר זה, נדרשה בחינה מחודשת של מקרי החירום הדנטליים על
מחקר העששת שיפר את הבנת התהליך הפתולוגי הכרוך בתחילת המחלה והתקדמותה, וביעילות ובאפקטיביות של אסטרטגיות לניהול עששת והשלכותיהן. זה כולל תמיכה בשימוש בחומרים קריו-סטטיים על מנת לעצור את התקדמות המחלה כחלק מהטיפול, במקום להגביל את התמקדות הטיפול לאפשרויות משקמות בלבד. רפואת שיניים התערבותית מינימאלית (MID) כמושג בתחום בריאות הפה נחשבה בעבר לנושא פריפריאלי ולא
החוקרים מציינים, כי מבחינה היסטורית המחסור בראיות לטיפול יעיל של מחלת העששת בשיניים נשירות גורם לחוסר וודאות, אך ישנן עדויות חדשות התומכות באסטרטגיות חלופיות לסתימות הקונבנציונליות, אשר הינן פולשניות באופן מינימלי ומכוונות לשם מניעת המחלה. מטרה היעדים של המחקר הנוכחי היו: 1) להעריך את היעילות הקלינית ואת העלות-תועלת של שלוש אסטרטגיות לניהול עששת בשיניים
