שיקום באמצעות תותבות הינו אחת משיטות הטיפול הוותיקות, הנפוצות והחסכוניות ביותר עבור בני אדם המאבדים את שיניהם באופן חלקי או מלא והשפעתו על חייהם עשויה להיות משמעותית. מחברי המאמר מציינים כי ההערכה באוסטרליה היא של-21 אחוזים מהמבוגרים בני 65 ומעלה אין שיניים טבעיות ובאותה שכבת גיל כמעט מחציתם מבעלי השיניים הטבעיות משתמשים בשיניים תותבות.
לדברי מחברי המאמר, בשני העשורים האחרונים נרשם ביקוש הולך וגובר לטיפולי שיניים אסתטיים, אשר מתוכם הלבנת השיניים הינה הפופולרית ביותר. חומרים להלבנת השיניים המכילים מי חמצן או קרבמיד חמצן הינם יעילים בהלבנת השיניים, אך הועלו חששות לגבי הבטיחות ארוכת הטווח של הליכי הלבנה בכל הנוגע לבריאות ושלמות מבנה השן, רקמות המוך והריריות של הפה,
על פי מחברי המאמר, הגישה הזעיר פולשנית לתיקון שחזורים מגדילה את אורך החיים של מבנה השן הטבעית, חוסכת זמן ומפחיתה עלויות. ברוב בתי הספר לרפואת שיניים ברחבי העולם נלמדות שיטות לתיקון בתוך הפה והן מקובלות על ידי רופאי השיניים כאפשרות טיפול ריאלית לשחזורים פגומים; עם זאת, בשנת 2018 דווח כי 59 אחוזים מהשחזורים הישירים
מחברי המאמר מציינים כי שחזורים קבועים הנתמכים בשתלים דומים ביותר לשיניים הטבעיות מכיוון שלא קיימת תנועה של התותבת ואין צורך לכסות את הרכס האלבאולרי לתמיכה באוכפי השחזורים. מצב זה מונע מגבלה של פונטיקה ותפיסה חושית. על פי המלצת ועידת הקונצנזוס לשנת 2014 בנושא שתלים, נדרשים שמונה שתלים בלסת העליונה ושישה שתלים בלסת תחתונה כסטנדרט
לצריכת חלב יש תפקיד חשוב בתזונה כולל חלב אם המספק תזונה לתינוקות, וחלב בקר שנצרך לאחר הגמילה באופן נרחב על ידי בני אדם בכל הגילאים. מחברי המאמר מציינים, כי למרות שחלב נחשב לבעל קריוגניות נמוכה, ואף כגורם פוטנציאלי להגנה מפני עששת, מחקרים הראו כי חלב אם עשוי לתרום להתפתחות עששת בהיותו יותר קריוגני מאשר
חיוך, אחת הבעות הפנים העיקריות, הינו רגש חיובי המקדם רווחה פסיכולוגית ומקל על הפרט לקבלה בחברה. החיוך יכול להשפיע על תפיסת היופי מאחרים, בין אם הם אנשים רגילים או אנשי מקצוע, והוא כה מהותי בקביעת האטרקטיביות של הפנים שהשינוי באלמנטים של הפה המרכיבים את החיוך עלול להשפיע לרעה על איכות החיים של האדם. מבין
רופאי השיניים נתקלים לעיתים קרובות בשחזורים לקויים ומתמודדים עם ההחלטה הקשה האם לתקן את השיקום הקיים או להחליפו. תיקון של שיקום פגום מהווה אמנם אפשרות קלינית נאותה להחלפתו, עם זאת לדברי מחברי המאמר, הפרוטוקולים של תיקון שיקומים אינם עקביים, ומביאים לכך שהחלטות להחליף או לתקן את השחזורים אינן קלות. כאשר הפגם מוגבל ומקומי ומצב
המצב הבלתי הפיך של חוסר שיניים מוחלט מהווה מחלה קשה ומחלישה ובעיקר הינו גורם שלילי לבריאות הפה והבריאות הכללית של בני אדם, עם השפעה רבה על איכות החיים. מחברי המאמר מציינים כי קיימים דיווחים על תחלואה ותמותה בשל היחס בין חוסר שיניים מוחלט ושלל מחלות מערכתיות. למרות ההפחתה בשכיחות אובדן שיניים מוחלט בעשור האחרון,
נגעים בצוואר השן שאינם נגרמים מעששת (NCCLs) נפוצים יותר בקרב אוכלוסייה המקפידה על הרגלי היגיינת הפה באופן קבוע אך לא תקין ונחשפת לגורמים אחרים העלולים להוביל להתפתחות נגעים בצוואר השן. באופן כללי, לא ניתן לקבוע גורם אטיולוגי ייחודי לנגעים בצוואר השן במובן זה, נגעים בצוואר השן נחשבים רב-פקטורי וקשורים קשר הדוק לאורח החיים האישי.
מאז הופעתה של מחלת הקורונה, הסיכון הפוטנציאלי לפליטת תרסיסים הנוצרים בעת הליכים דנטליים (כולל אירוסוליםומתזים), להעברת תסמונת הנשימה החריפה של נגיף הקורונה, קרא תיגר על נותני הטיפול וקובעי המדיניות כאחד. מחקרים חדשים תיארו את הייצור וההפצה של תרסיסים במהלך סימולציה של טיפולי שיניים, אך בממצאים חסרה האפשרות להכללה, מעבר להגדרת המדידות הספציפיות שנערכו בהם.
